הרבנית יפעת טל
בהמשך לקטע הקודם, נעשה תרגיל של זיהוי תפיסות עומק שמייצרות את הרגשות השליליות שלנו, ואפילו ננסה לשנות אותן!
אזהרה: אם את במצב לא כל כך טוב, יתכן שלעשות את התרגיל עם עצמך לבד יכול להיות גרוע, לפתוח דברים שלא תוכלי בקלות להתמודד איתם. אם אכן כך, אל תעשי זאת לבד! אם בעלך הוא אופציה, תבקשי ממנו שיהיה איתך. אם לא – את יכולה לחפש מישהי אחרת. בכל מקרה מי שמנסה לעשות זאת לבד, כדאי שתשים לב, ואם היא מרגישה שזו הליכה על פי התהום, שלא תמשיך.
הרעיון הוא כזה –
קחי לעצמך זמן שקט, בלי הפרעות. שבי עם מכשיר כתיבה (אני ממש ממליצה לעשות התבוננות במחשב. אפשר לתת לקובץ שם “לא לפתוח” או – אם יש ילדים שיכולים להגיע לזה – להצפין אותו עם סיסמה. העיקר, שתרגישי ממש יכולה לפתוח דברים עם עצמך בלי לחשוש לאיך שזה נראה).
קחי סיטואציה שיש לך קושי איתה, תרשמי את הרגשות הקשים, הכואבים שעולים לך לגביה. זה לא קל, כי תמיד כשנותנים לכאב לעלות – הוא אכן מגיע, ולפעמים בעוצמה רבה. אבל כאן מזמינים אותו לא בשביל להתבחבש בתוכו אלא דווקא כדי לפתור. תרשמי עוד ועוד משפטים, תבטאי את הכאב והקושי. אנו מזמינים את הרגש כדי להכנס מתוכו לעומק המחשבות.
בדרך כלל, כבר ברשימת הרגשות, מסתתרות מחשבות ותפיסות. והן החשובות לנו כרגע. הדרך להגיע מהרגשות למחשבות שמנהלות אותם: נניח שמשהו כואב, תשאלי את עצמך “למה”. תקשיבי היטב לתשובה. ושוב תשאלי “למה”. כל תשובה תביא אותך לעומק של עצמך. וכך משהו שם יכול להתגלות לך לגבי תפיסות העומק שלך. המטרה היא לעמוד על התפיסות האלה, המחשבות הפנימיות על הנושא.
אדגים זאת בהרחבת דוגמא שהבאתי למעלה –
כואב לאשה מאד כאשר בעלה לא מחמיא על האוכל שהכינה. היא מגיבה בהסתגרות, (בעצבות, בהתנפלות, כל אחת בסגנון שלה)…
היא כותבת לעצמה את הרגשות. היא תכתוב: כואב לי מאד שבעלי לא אומר אף מילה על האוכל שהכנתי. אני מרגישה מובנת מאליה. אני מרגישה מיותרת, לא מוערכת, בודדה.
היא תשאל את עצמה: למה? למה זה מה שאני מרגישה כאשר הוא לא מחמיא? ותקשיב היטב פנימה, ותענה: אני לא בטוחה שהוא בכלל אוהב אותי, שאני חשובה לו.
ושוב – למה? בהקשבה פנימה היא תוכל “לעלות על זה” שמשהו מבפנים יוצא מתוך הנחה שהיא בעצם לא אהובה. רק כאשר הוא מחמיא לה, היא נרגעת מהחשש הזה.
השלב הבא –
הוא לבדוק את התפיסות האלו מול ה’. ושם חייב להיווצר היפוך. כן! לא פחות מזה! חייב להתגלות שאצלו הדברים שונים לגמרי.
ובדוגמא שלנו: אחרי שהיא תרגיש כמה זה כואב שהיא מניחה שהיא לא אהובה, וזה כשלעצמו בהחלט שלב של זעקה אדירה – תשאל את ה’ – מה אתה אומר על זה? איך זה בעיניך?? מפליא עד כמה, למרות שה’ אוהב כל אחד מאתנו כבן יחיד, רבים בדור שלנו מסתובבים עם ההרגשה שאינם אהובים. אהבת ה’ אלינו היא אמת עצומה! אם נחיה עם הידיעה הזאת, הכל יהיה שונה! אבל היא סוד. היצר הרע מאד מעוניין שלא נגלה את הסוד הזה. הוא יודע שזהו סוד שיכול לשנות את החיים. לכן הוא מוכר לנו שאנחנו לא אהובים, וצובר לזה מליון הוכחות – כל הפשלות שעשינו, כל הפעמים שאנשים לא נחמדים אלינו, ועוד. ההבנה שהיא כן אהובה לא תיכנס אליה מיד, אבל בה מתחיל השינוי.