השמחה שבתשובה ‏

צעיר נשוי שנכשל בעבר ומנסה לחזור בתשובה פונה לרב רועי אביחי, ומקבל ממנו מכתב ‏לבבי עם הרבה עידוד וחיזוק ‏

בס”ד

ידידי היקר, קראתי את מכתבך וניכר ממנו שיש לך קישור עמוק לתורה ולקדושה. עצם היכולת שלך לעלות מהמקום שהיית בו מלמדת על כך, וגם מה שאתה כותב, שאתה בתהליך של עלייה והתקדמות.

אתה מציין כבדרך אגב שאתה מתבייש ונכלם במעשיך הקודמים, וגם זה מלמד כאלף עדים שאין אתה שייך כלל וכלל ל”שם”, אלא אתה שייך בכל מהותך לה’ ולתורתו. וכפי שאמרו חז”ל: “כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו – מוחלין לו על כל עוונותיו”[1].

ברור כשמש כי רק הדברים הקשים שעברת בחייך, היתמות והיסורים הנפשיים בגיל צעיר, שכפי שאתה מציין לא עזרו לך להתמודד עמם, והקושי שלך אז למצוא סיפוק חיובי בחיים, הם שגרמו לך ליפול למקומות הלא-טובים ולסיפוק המזוייף שהם מציעים.

גם הרצון והאומץ שלך להתגבר על אי הנעימות ולשאול את השאלה, מלמדת על כך שהעניין הרוחני חשוב לך באמת.

אהבת ה’ אלינו

בוא נתבונן יחד בכמה דברים יסודיים. יש גילוי נפלא לגבי היחס הבסיסי בינינו לבין ה’. ה’ הוא טוב ומיטיב, הוא אוהב אותנו וחפץ בטובתנו ובתקנתנו. כל חפצו הוא שיהיה לנו טוב, וגם חשוב לו שנדע זאת, כאמור בתורה: “אהבתי אתכם, אמר ה’!”[2].

התורה כותבת במקומות רבים שמטרת כל התורה והמצוות שנתן לנו ה’ היא “לטוב לך”. הרמח”ל, מדגיש בספרו “מסילת ישרים”: “האדם לא נברא אלא כדי להתענג על ה’ ולהנות מזיו שכינתו”.

העובדה הבסיסית הזו צריכה להיות תמיד לנגד עינינו. אנו רגילים להתייחס לה’ דרך החיובים שהוא מטיל עלינו. אנו חושבים שיחס ה’ אלינו הוא בהתאם להצלחתנו לעמוד בציפיותיו. ממילא אם נכשלנו ונפלנו, ובודאי בדברים חמורים, זה טבעי שאנו חוששים מעונשי שמים, וחשש זה מצטרף לבושה שלנו מהחטאים עצמם.

אולם לאור הפסוקים שראינו אנו יכולים לראות שאהבת ה’ אלינו איננה תולדה של מעשינו הטובים, אלא להיפך: ה’ ציוה אותנו במצוות כיון שהוא אוהב אותנו. לכן הוא ממשיך לאהוב אותנו גם אם חטאנו לו. ה’ מרחם וחונן, מאריך את אפו וגומל חסדים, ומיד כשהאדם נותן את ליבו לשוב אליו, הרי הוא נושא עליו כביכול את כל החטאים, העוונות והפשעים, ומנקה את האדם מכולם. גם כאשר ה’ מעניש את מי שלא שב, הרי זה אך ורק כדי לעורר אותו לשוב וכדי לנקות אותו מהשפעתו השלילית של החטא, כדי שגם הוא יזכה לטוב ה’.

ריבוי עצום של פסוקים ומאמרי חז”ל מלמדים על ה”אינטרס” שיש לה’ שכל אחד מבניו ישוב אליו, וכביכול אין לה’ מנוח כל עוד אחד מבניו רחוק ממנו.

יש כוח רב לתשובה

ה’ אף מסייע בפועל לשבים, ועד כדי כך רוצה ה’ בתקנתנו, עד שאפילו הרהור תשובה אחד נחשב כתשובה שלמה.

כוחה של התשובה גדול עד מאוד: “התשובה מכפרת על כל העבירות” – קובע הרמב”ם להלכה. וממשיך הרמב”ם ואומר: “ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה, אין הדבר כן. אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם, ולא עוד אלא ששכרו הרבה, שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו”.

הארכתי בעניין אהבת ה’ אלינו, וכוחה ומעלתה של התשובה, כי נראה לי שבימינו, שאנו נאלצים להתמודד עם נסיונות קשים שלא היו כמותם בדורות הקודמים, ועם טומאה הנמצאת בכל פינה, עלינו להתחזק במיוחד באמונה שהנסיונות הללו הם מאת ה’ ולטובתנו. ה’ הרי יודע היטב אלו נסיונות עוברים עלינו, ואם נכשלנו חלילה – אין הוא מבקש אלא שנשוב. אתה עצמך ציינת שחלק מההתדרדרות החלה כאשר התחלת להאמין שבגלל מעשיך ה’ חדל חלילה מלאהוב אותך ומלהעריך את מעשיך הטובים ואת תפילותיך.

אין דבר רחוק יותר מן האמת, שכן ה’ מעריך ושמח בכל התגברות קלה שבקלות מצידנו, הרבה יותר ממה שהוא מצטער על נפילותינו. ואתה, שהצלחת לעלות מהמקום שהיית בו, לשוב אל ה’ ולבנות בית בקדושה, אין לתאר כלל כמה ה’ שמח בך ומתפאר בך.

את הדברים הללו לא כתבתי כדי להמעיט מחומרתו של החטא או להמעיט את הצער עליו. להיפך: דווקא כשהאדם יודע כמה טוב הוא ה’, הוא יודע עד כמה הפסיד בכך שהתפתה לחטוא. לכן, אף על פי שמעיקר הדין די בעזיבת החטא, וידוי וקבלה לעתיד כדי לשוב אל ה’ ולהיחשב כצדיק גמור – ישנו גם עניין שהאדם ישקיע מאמץ נוסף בתיקון וטיהור הנפש מרושם החטא שדבק בה.

איך מתקנים?

בעבר היו כאלה שנהגו להתענות כדי לכפר, אולם כמעט כל גדולי ישראל הורו שדבר זה אינו שייך בימינו. הבושה והצער על החטא נחשבים בודאי כיסורים המטהרים את הנפש, ולדעת הראי”ה קוק, בתשובה מאהבה אין צריך יסורים כלל. מכל מקום, אתה הרי עברת קשיים רבים בחייך, והם עשויים לכפר.

רבותינו הורו שעיקר התיקון נעשה ע”י לימוד תורה ומעשים טובים. אתה אומר שהתחלת ללמוד תורה – חזק ואמץ בדרך זו, שכן לתורה יש כוח עצום להעלות את האדם.

כמו כן, כדאי להתחזק בתפילה, שהיא הדבר המועיל ביותר לכל העניינים, הן בעבודת ה’ והן בענייני העולם.

הייתי מציע לך להשתדל לדבר עם ה’ בקביעות בשפה שלך, אפילו חמש דקות ביום. העצה הזו מחוללת פלאות גם ברוחניות וגם בגשמיות.

בנוסף, מדרכי התשובה הוא להתרחק הרבה מהדבר שגרם לחטוא. לפיכך ראוי להשתדל להתרחק מכאן ולהבא מכל ‘סוכני’ העבירות – טלוויזיה, עיתונות חילונית, אינטרנט לא מבוקר וכו’.

תיקון גדול מאוד הוא להשתדל להשיב אחרים בתשובה, ובמיוחד בענייני צניעות. אפשר לזכות לכך ע”י עזרה או תרומה לארגונים העוסקים בקירוב יהודים לאביהם שבשמים.

ישנם דברים נוספים המובאים בספרים והמועילים לתקן, כמו זיעה של מצוה, וכמו טבילה במקוה, וכמו בניית בית בישראל, שכפי שאמרת, חתן מכפרים לו על כל עוונותיו.

כללו של דבר הוא, שעיקר התשובה היא קלה מאוד, וענייני הכפרה והתיקון אין אנו יודעים ואין אנו צריכים לדעת עד היכן הם מגיעים. מה שיש לאדם לעשות הוא לעסוק בתורה, בתפילה ובמעשים טובים מתוך שמחה וטוב לבב, ולבטוח בה’ שבטובו יעזור לאדם להשלים את כל כפרתו על הצד הטוב ביותר.

ואני מאחל לך מקרב לב שתצליח לעשות מה שצריך, ותחווה שמחה גדולה בכך.

להורדת המאמר המלא עם המקורות התורניים

[1] ‏ ברכות יב ע”ב.

[2] מלאכי א, ב‏.