טל חיים
מה אני עושה כעת בתור נערה, כדי שבן זוגי בעתיד יהיה נאמן לי?
פנינה לשם
בפרק הקודם הצעתי לבדוק מה קורה אם בוחרים ללכת בשנות הנעורים בדרך של מתירנות וחופש. אז ככה: נניח ונהנית. מיצית כל רגע. קיבלת “אהבה” וריגושים בלי סוף. ארבע שנים. מקסימום חמש. ומה אז?!…
אז את מתחילה לחפש את בן הזוג שלך. זה שאתו תיצרי קשר אמתי של אהבה, נאמנות ומחויבות מאותו הרגע ולנצח.
בדיוק באותו רגע, לרוב הבנות נפתחות העיניים. רגע אחד מאוחר מדי…
את חלמת על אחד שיהיה שלך ורק שלך. נאמן לך, אוהב ומתעניין רק בך. אבל, אחד כזה ששמר על עצמו (ועל העיניים שלו), לא מעוניין באחת שכבר יצרה קשרים!
מי כן מתעניין בך?
כאלה שבילו את השנים האחרונות בקשרים עם אחרות, ששטפו את העיניים בצפייה בסרטים ובגלישה באינטרנט…
אז אין ברירה… מתחתנים. מנסים לאהוב זה את זו. אבל… בבית שלכם מרחפות דמויות נוספות. הוא משווה אותך לקודמות שלו ואת משווה אותו לקודמים שלך. איזו הרגשה נוראית!
בכל קשר נתת חלק מעצמך לצד השני. ועכשיו, אין לך עוד מה לתת…
בראשו של הבעל היקר שלך, שצפה בבחרותו בסרטים שונים ומשונים, (ואולי עדיין צופה? ולמה שיפסיק? הרי הוא רגיל לעשות מה שמתחשק…) משוטטות רבות, מכל הסוגים והסגנונות, ולאו דווקא הצנועות שבהן…
והתמונות האלה לא נמחקות! כי המוח לא שוכח! אדם שצפה בסרטון באורך חמש שניות(!) העיד, ששנים אחר כך לא הצליח למחוק את המחזה מעיניו!
והוא מכיר, מתמצא ושולט היטב, בכל העובר על דוגמנית פלונית או כוכבת אלמונית…
אדם כזה, שבבחרותו, לא היו לו בלמים בדברים של ‘ייהרג ואל יעבור’, שלא הצליח מעולם לעמוד בפיתוי ולהתגבר, עלול להתקשות לוותר על רצונות בדברים קלים הרבה יותר. לדון אותך לזכות, להתחשב ולעשות גם מה שלא תמיד נוח.
הקשר שביניכם נבנה אך ורק על תחושות. אך, קשר יציב ואמתי, אינו יכול לעמוד על בסיס של רגש בלבד!
וכשהחיבור מתבסס על נתונים פיזיים ומראה חיצוני, כשיתבטל יופיו של הגוף – תתבטל האהבה?!…
“כל אהבה שהיא תלויה בדבר, בטל הדבר, בטלה האהבה.
ואהבה שאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם” (פרקי אבות).
איך אמרה איה קרמרמן: “זה בדיוק מה שמזעזע בתפיסת היופי החילונית. קדושת הגוף קיימת רק כשהאישה היא בת עשרים, הכל עדיין מוצק, והיא יכולה לנצנץ לעולם עם כל היופי שלה. אחר כך, בגיל חמישים, היא צריכה להתבייש באותו גוף כי הוא לא מרהיב ונוצץ… בא לי לבכות כשאני רואה אישה שיש לה קמטים שנוצרו מצחוק, והיא דוחפת לעצמה זריקות של ארס נחשים כדי להעלים אותם.”
עצוב וכואב. אבל זה עוד לא הכול…
את לעולם לא תוכלי לבטוח בו ולדעת שרק את שלו. הרי הוא לא למד לרסן את עצמו, לשלוט על היצרים, הדחפים והרצונות. איך תדעי מתי הוא יפגוש אחרת שתמצא חן בעיניו?! איך תסמכי עליו?! איך תדעי מה הוא עושה כשהוא יוצא ונמצא מחוץ לבית? מפחיד!
מי שרגיל לחגוג, לגוון ולשנות בלי הרבה מחשבה, לפני הנישואין, איך יוכל להסתפק באחת?! ומה יקרה אחרי שתתני לו את כל כולך? ימאס לו לפתע פתאום והוא ילך לחפש חוויה חדשה?!
הנה סיפור שקרה באמת:
נכון שכבר היו לו כמה לפניה, אך הוא הבטיח כי הפעם זה שונה. זה אמיתי.
היא נענתה בשמחה כשהציע לה לצאת אתו, לתת את עצמה ואחר כך גם לקשור את גורל החיים שלהם יחד. “לתמיד” הוא אמר. נולדו להם כמה ילדים משותפים. ואז… ביום בהיר (או מעונן), הוא גילה פתאום כי במקום העבודה שלו עובדת מישהי. והיא צעירה. ומעניינת. מישהי חדשה… ושוב, הוא חייך ונתן, פיתה ויצא, הפעם עם ההיא, כשהוא משאיר את “אהובתו” מאחור.
כמה התחננה אליו… כמה בכתה… דבר לא עזר. נאמנות לא הייתה מעולם הצד החזק שלו. הוא היה שבוי ב”אהבה” החדשה.
אילו רק הייתי פוגשת את אותה “אהובה” חדשה, הייתי ממליצה לה להתחיל לארוז מזוודות. הרי זה רק עניין של זמן עד שאותו “אוהב” ימצא בשלישית את ‘אהבת חייו’…
כי מי שהתרגל שקשר זוגי הוא סוג של בילוי, בלי מחויבות לקשר אמתי, מגיע לחתונה בלי מוכנות לחיים האמתיים. וכך שומעים על בגידות, גירושין ואינספור סיפורים קשים.
לא סתם, על פי הסטטיסטיקה, אחוזי הגירושין אצל שומרי המצוות הינו אפסי, יחסית לאחוזי הגירושין המפלצתיים המצויים.
כן, נהנית חמש שנים. אבל מה קרה אחר כך?!…
אבל הרי אני רוצה ליהנות עד מאה עשרים…
נ.ב. וודאי שכל אדם, בכל מצב, משקיבל על עצמו תשובה מלאה, התחרט על העבר והחליט לעשות רק טוב מכאן ואילך, יכול לפתוח דף חדש ולהתחיל מהתחלה.
מתוך הספר “אהבה לרגע” שעתיד לראות אור בקרוב.
לרכישה נא שלחו מייל ל: ETGAR@HTV.CO.IL