להעיר לבן הזוג מבלי לפגוע?!

‘מפריע לי שבעלי קם מאוחר!’ אמרה לי אישה אחת אודות בעלה. ‘קשה לי שאשתי מבזבזת זמן ומשחקת במחשב’, טען בעל אחר כלפי אשתו. ‘אני רוצה שהוא/היא ישתנה!!’ אומרים רבים. לאחרונה קיבלתי פניה ממישהי ששאלה: ‘איך להעיר לבעלי מבלי לפגוע? איך להעיר על מנת שישתנה?’ והוסיפה בדבריה: ‘אני כל הזמן מעירה לו על זה, וזה לא עוזר! הוא לא משתנה ורק אומר שאני זו שפוגעת בו…’

בכל מערכת זוגית, המורכבת משני אנשים שונים, כנראה שתמיד יהיו דברים מסוימים שאחד מהצדדים עושה, והשני לא ממש מחבב או מסכים איתם. השאלה היא, מה אנו עושים עם אותם אי-הסכמות. כיצד מתמודדים עמן?

פעמים רבות, הרצון הטבעי שלנו הוא להעיר או לבקר. פגשתי זוגות שהקושי העיקרי במערכת הזוגית שלהם, קשור לחוויה של ביקורתית האחד כלפי השני. כל אחד רוצה שהשני ישתנה, ולכן מעיר ומבקר. עם זאת מתברר, שהביקורת לרוב אינה זו שמאפשרת לעשות שינוי.

ביקורת או הערה, איך שנכנה זאת, יוצרים תחושה של אי נעימות. לעיתים זה מעורר הרגשה של חוסר הערכה, או של עליונות מצד האדם שמעיר לנו. תחושות אלו מחלישות אותנו עוד יותר, ומקשות עלינו מלהשתנות.

עוד יותר כאשר מדובר בבן הזוג שמעיר. בן הזוג עלול להרגיש שאיננו מעריכים אותו, אולי גם לא מאמינים בו, דבר אשר מחליש עוד יותר את המוטיבציה והחשק לשינוי. במערכת זוגית, חשוב שנזכור כי אין מתפקידו לחנך האחד את השני, אלא ליצור חיבור שלם, חיובי וטוב. במסגרת החיבור הזה ובאופן טבעי, ישנם דברים שמציקים לנו, ועל כך חשוב לשוחח.

לפני כן, כדאי לנסח ולהגדיר את הדברים אחרת. במקום ‘כיצד להעיר לבעל’ (או לאישה כמובן) – נשאל: ‘איך לדבר על דברים שמפריעים לי בקשר?’ או ‘כיצד ניתן לסייע האחד לשני להתקדם ולצמוח?’. ההערה היא איננה המטרה. ממש לא. המטרה שלנו היא לסייע האחד לשני לצמוח ולהשתפר ועל יד כך ליצור- חיבור שלם ואוהב.

חשוב עד מאוד לתמוך ולסייע האחד לשני מתוך חוויה של ‘ביחד’ ולא של ‘אני מבינ/ה, יודע/ת יותר ממך’, כי אז, פספסנו את עיקר העניין.

מעבר לכך, כמו בחינוך ילדים גם כאן חשוב ליזכור. אם אנו מנסים ‘שיטת חינוך’ מסוימת הרבה פעמים והיא לא מצליחה, כנראה שצריך להחליף שיטה. כך שאם אנחנו מנסים כבר הרבה זמן להעיר לבן הזוג, ולא נוצר שינוי, כנראה שצריך להחליף את השיטה שגורמת (או כרגע, לא גורמת…) לעשות שינוי. השיטה לא מועילה. אולי אפילו מזיקה.

הדרך, המועילה ביותר בעיני לסייע לאדם להתקדם ולצמוח, ולאו דווקא לבעל, היא דרך חיזוק הטוב הקיים. כשבן הזוג עושה משהו חיובי בעינייך, זה הזמן לפרגן ולומר כמה זה משמח אותך וחשוב לך. כאשר למשל, בן הזוג מתעורר בזמן לתפילה, זה הזמן לומר לו כמה זה משמח אותך, וכמה את מעריכה אותו על כך. חיזוק הטוב מעניק תחושה חיובית, חוויה של אמון והערכה, אשר מחזקים את הרצון לעשות עוד טוב, להתקדם ולצמוח.

עם זאת, אפשר וכדאי לעיתים לנסות ולשוחח עם בן הזוג, לא בביקורתיות, אלא בהתעניינות כנה, על אותם הדברים שמפריעים לנו. מדוע למשל הוא עייף בבוקר? או אולי איך ניתן לסייע לו לקום בזמן? כמו כן, אפשר להתעניין ולשאול, איזה צורך ממלאים אצלה משחקי המחשב? ממה היא נהנית? ואולי, כיצד ניתן למלא את ההנאה הזו בדרך אחרת? אך שוב, חייבים לוודא שההתעניינות באה מהלב ומתוך ההערכה כלפיו, ולא בעליונות או בביקורת.

ובהקשר זה, לא פעם אנו מופתעים לגלות, כי ההתנהגות שמפריעה לנו בבן הזוג, מציקה גם לבן הזוג בעצמו. מתוך כך חשוב עוד יותר להיות ‘שותפים’ להתמודדות, לעזור ולתמוך. כך נוכל לתת ידיים ולצעוד יחד באהבה ובאמון, בדרכנו לצמיחה האישית והזוגית שלנו.

לסיום, ולא פחות חשוב, לא פעם נדרשת מאתנו עבודה עצמית של קבלה של הבן זוג- כמות שהוא! התחושה של ‘בן זוגי רק רוצה לשנות אותי’, היא מאוד קשה ומחלישה את האמון. תפקידנו, כבני זוג, היא לחזק את חווית הקבלה ההדדית, ובכך לחזק את הביטחון בביחד המשותף.

וכמובן, כמו בכל דבר, חשוב להתפלל לבורא עולם שיסייע לנו להתקדם ביחד, בתוך הבנה, אהבה והרבה עין טובה.
שיהיה בהצלחה רבה!

לתגובות: otsarpnimi@gmail.com