טל חייםכדור השלג המתגלגל שהתחיל מחיוך אחד…
הרב שמחה כהן – מתוך ספרו “הבית היהודי”
הרב שמחה כהן הוא מבכירי היועצים בארץ בענייני זוגיות וחינוך, ומוותיקי תנועת התשובה בישראל. ממקימי ורבני ישיבת “נתיבות עולם”, ומרצה בכיר במסגרות שונות כולל “ערכים” ו”הידברות”. דבריו מצטיינים בהסתמכות על המקורות התורניים ועל ניסיונו העשיר, ובשפה קלה להבנה. ספריו בנושא: “הבית היהודי”, “ביתך שלום: פרקי הנחיה לתקשורת במשפחה ויחסי אנוש וחברה על פי מקורות היהדות” – נחשבים לספרי הדרכה יסודיים ומומלצים
השפעת השיקולים לבחירת בן זוג, הינה בלתי מודעת. לעיתים, אנשים ‘נמשכים’ אל בן זוגם בלא לדעת מדוע. עצם המשיכה ללא סיבה הנראית לעין, נותנת להם ‘תבלין מיסטי’ חיובי. כלומר, הם חושבים שיש בו כנראה משהו התואם לאישיותי. הנכון הוא שיש למשיכה הטבעית לפחות משהו, בכדי לקדם את הקשר שיכול להתפתח בין בני הזוג;
אך הסיבות להימשכות דווקא אליו, עלולות להיות בלתי קשורות כלל להתאמת התכונות בין בני הזוג.
כל אדם מחפש צורה חיצונית הנראית בעיניו נאה, וכנראה שצורה זו מקרינה לו משהו בעקבות השפעת ילדות. לעיתים, צליל הקול משפיע עליו השפעה חיובית. לאחרים יש דעה חיובית על שמו של בן הזוג. מקובל, שבאופן ראשוני אדם נקשר לאישיות הדומה לפחות בחלק מתכונותיה להוריו, זאת גם אם לא היו ביניהם קשרים חיוביים. עם אישיות זו הוא מרגיש בנח ובבטחה כאילו ההיכרות כבר ממושכת ועתיקת יומין.
לעיתים, בלא משים, האדם עצמו יוצר את הסימפטיה כלפיו. כפי שיודגם בדוגמא הבאה: אדם מגיע לקורס ללימוד מקצוע מסוים. הוא נכנס לכתת הלימודים וסוקר את האנשים שזה עתה נפגש עמהם לראשונה. במחשבה מהירה הוא אומר לעצמו: האדם היושב מצד ימין נראה לי כאישיות חיובית, וזה שמשמאל הוא אדם רע, וכדאי להיזהר ממנו. לאחר שבוע, תוך כדי מהלך הלימודים, מתברר לו, שהאינטואיציה שלו קלעה למטרה – אכן זה שמצד ימין מתגלה כאדם חביב, נעים שיחה ואפשר אף להיעזר בו. זה שמשמאל מתגלה כאדם מופנם, לא מחייך, וקשה לפתח עמו שיחה. לכאורה התברר שהקביעה שבתחילת השבוע הייתה מדויקת.
אולם יש גם סיכוי, שמכיוון שהוא נתן בלבו ציונים חיוביים או שליליים לחבריו לכיתת הלימודים, הוא גרם בלא משים שחבריו התנהגו אליו כפי שצוין לעיל.
התהליך החל בכך שכאשר הוא נכנס לכיתת הלימודים וסקר את חבריו לכיתה, נפלה עינו על זה שיושב מימין, והלה די דומה לאדם שבעבר עזר לו, או דומה לקרוב משפחתו החביב בעיניו, ולכן הוא החליט בלבו שהלה הינו אישיות חיובית. לעומתו זה שישב ממול דומה לאדם שבעבר הרע לו מאוד, ובלא משים הוא מגיע להחלטה שהנ”ל הוא אדם רע.
בעקבות ההחלטה התת-מודעת על טבעם החיובי או השלילי של אותם חברים לכיתה מתחיל תהליך נוסף: כאשר אותו שנראה חיובי מסתכל על הסוקר, הרי הסוקר בלא משים מאיר לו פנים, ואולי אף מחייך אליו מעט, וכמובן כתוצאה מכך שזה שמימין מחייך גם הוא. כאשר הוא מדבר הרי הסוקר מרים את ראשו ומטה אזנו להקשיב, הדובר שמימין קולט זאת גם כן בלא משים, ומפתח רגש חיובי כלפי המאזין. על ידי כך מתפתחת מערכת חיובית בין השניים.
לעומת זאת, היושב משמאל, שקיימת כלפיו מראש עמדה שלילית, מתקבל בפנים חתומות, אין מחייכים אליו ובלא משים אפילו מסיטים את הראש כאשר הוא מדבר ומעבירים לו תחושה “אינך מעניין, סיים כבר את דבריך”. בעקבות זאת הוא מפתח יחס שלילי כלפי הסוקר, וכמובן הסוקר קלט את העוינות ומשגר שוב אותה תחושה.
מצב דומה קורה במפגש בין בחור ובחורה האמורים לבחון זה את זה, ובלא משים חלק מהעמדה החיובית או השלילית שתהיה להם זה כלפי זה, תהיה גם בהשפעת תווי פניהם התואמים אנשים שהכירו בעבר והדעה עליהם חיובית או שלילית, ועל פי תחושה זו עשויה השיחה להתמשך ולחזק את העמדה הראשונית. אם פניו נראים לאחד מהם כחיוביים, הרי פניו ישדרו הארת פנים שתחזור בחזרה בהארת פנים ואולי אפילו עם חיוך קל. דבר שיקל על תחילת השיחה שתהיה בנעימות. לעומת זאת יתכן שיתגלו בפני המוצע תווי פנים הדומים לאדם שקיימת כלפיו דחיה, ורב הסיכוי שגם כלפי המוצע תהיה תחושה דומה.
ברור שהדמיון בין תחושה זו למה שיקרה במערכת הנישואין קלוש ביותר. גם אם האדם המוצע הינו בעל תווי פנים נאים בהגדרה אוביקטיבית, הרי ערכם ירד מאד עם כל חיכוך פעוט שיתחולל בתקופת הנישואין.