אודליה מימוןהנה עצה כל כך פשוטה ויעילה, לשפר את הקשר הזוגי והאווירה בבית בכלל. לגברים ולנשים
אודליה מימון
שאלה: גדלתי במשפחה “קרה”. משפחה שבה לא אומרים מחמאות, לא מילים טובות, ובכלל לא מדברים על רגשות.
לאחרונה אני מרגיש שאשתי מתוסכלת מכך שאני לא מצליח להחמיא לה. אני כן אוהב אותה, ואומר לה זאת לפעמים, אבל אני מרגיש שזה לא מספיק. הייתי רוצה להגיד לה עוד דברים, אבל אני לא מוצא את המילים… אני יודע שמילים טובות ממש משמחות אותה, אבל אני לא תמיד מצליח. אני טיפוס שקט, ואין לי אוצר מילים רחב, וכמו שציינתי, לא גדלתי בבית כזה, אז גם אין לי את מי לחקות. יש לך עצות בשבילי? אני באמת רוצה להעניק לה, תוכלי לכתוב לי מילים או משפטים נוספים שאפשר להגיד?
שלום לך,
איזו שאלה נפלאה שאלת. שאלה שמבטאת את הרצון המקסים – לעשות טוב לאשתך. לשמח את ליבה ולתת לה תחושת חום ואהבה. היה לי ממש כיף לקרוא ולחוש את הרצון הטוב שלך.
בסוף שאלתך ביקשת כי אכתוב לך מילים או משפטים אותן אפשר לומר לאשתך. עם זאת, אני מרגישה שקצת קשה לי לתת לך משפטי קסם שכאלו, ואסביר. נראה לי שעיקר העבודה אינה בלמצוא את מילות הקסם – אלא ביצירת הרגל פנימי. בפתיחת החסם הרגשי – שיאפשר לך לבטא את אשר אתה מרגיש בפשטות ובתדירות.
המילים זה החלק הקטן, אלו יכולים להיות כל דבר שהוא, שיוצא מהלב, כמו יקרה שלי, או אהובה שלי, או אפילו שם חיבה שתמציא. לא משנה מה תאמר – העיקר הוא להתחיל לתרגל דיבור חם מסוג זה. אני מבינה מהתיאור שלך את ילדותך, שאינך רגיל לדיבור מסוג זה. ולכן, עיקר העבודה הינה התרגול. להרגיל את הנפש, את הלב ואת הפה. בהתחלה זה יישמע לך מעט מאולץ, אך כשתעשה זאת שוב ושוב, את תרגיש יותר משחורר ובטוח לבטא ולהביע חום ואהבה.
נקודה נוספת וחשובה היא דווקא בהקשר לביטויים של הערכה.
הבעת הערכה והכרת תודה אלו הן הזדמנויות ליצירת קרבה ולהבעת חום שנובעים מתוך עין טובה. מילות הערכה הן כלי משמעותי להענקת הרגשה טובה לזולת בכלל, ובפרט לבת/בן הזוג. לכן כדאי ללמוד להרחיב את אמירת “תודה רבה” לעוד מספר מילות תיאור, מכל הלב. למשל: אם אשתך מבשלת משהו טעים, במקום לומר רק “תודה רבה”- אפשר להרחיב ולהגיד לה: “איזה אוכל נפלא את מכינה!” ואז אפשר לומר גם תודה רבה.
כל אדם זקוק למילים טובות. גם אשתך כפי שציינת (וגם אתה בוודאי), וכך כל אדם. אני מאמינה כי גם אתה היית שמח שאשתך תרבה במילים טובות, או בהערכה שיש בה מעבר ל”תודה רבה”. וגם זה הוא עניין של הרגל. הרגל אישי, אך גם הרגל משפחתי שאתם יוצרים ובונים בתוך המשפחה שלכם. להרחיב את התודה לעוד כמה מילות שבח עם תיאור חיובי ומעצים. ככל שתרגיל את עצמך לכך, יהיה לך יותר קל, והמילים יבוא בפשטות ובקלות.
ולסיום, אני יכולה לספר לך על עצמי. גם אני לא גדלתי במשפחה שהרבתה במילים טובות, הורים שהם דור שני לניצולי שואה, אשר גם בתרבות שלהם (ובעקבות העבר) לא היו רגילים לומר מילות חיבה. זו אינה השפה המוכרת.
עד שיום אחד, בבגרותי, התארחתי אצל חברה ושם שמעתי את אם המשפחה, קוראת לכולם בשמות חיבה. לילד אחד היא קראה: “פרח שלי”, לאחר “נשמה יפה” וכך הלאה. כל כך התרגשתי מהסגנון, מהחום, ומהאהבה שזורמת- שבאותו רגע קיבלתי על עצמי- כך יהיה בבית שלי!!
והאמת, שזה לא היה קל. אחרי שהתחתנתי ואחרי שב”ה נולדו ילדים, הרגשתי שזה לא השפה שאני רגילה לה… אבל הלכתי על זה בעז”ה – בכל הכוח.
פשוט התאמנתי. גם אם בהתחלה זה לא היה לגמרי מהלב, אט אט הלב נפתח, הפה התרגל, וב”ה היום זו השפה של הבית. לא רק ביני לבין בעלי, אלא גם הילדים אומרים האחד לשני ב”ה מילים טובות ומחמאות.
אשרייך על הרצון הנפלא. אין ספק, שעם רצון כזה, תוכל בעז”ה לעשות שינויים גדולים ולהעניק לאשתך, לעצמך ולמשפחתך את המילים ובעיקר האווירה שאתה חפץ בה. ולגבי הבקשה שאנסח לך משפטים – נראה לי כי הכי נכון, שאתה תשב ותנסח זאת לעצמך. סומכת עליך, שתצליח.
בהצלחה רבה!
אודליה.