הרב שמואל טל: התמודדות עם מחשבות זרות בתפילה‏

התמודדות עם מחשבות זרות בתפילה – כדגם לדרכנו על הגאולה

מצווים אנו על ה’אתערותא דלתתא’, אולם מניין נלמד כיצד לפעול התעוררות זו; מה הם הקווים והעקרונות המנחים אותנו אל עבר מטרתנו, גאולת ישראל?

הבעש”ט הקדוש אמר: “קרבה אל נפשי גְאָלָה” (תהילים סט, יט) – כגאולת הפרט כן גאולת הכלל (תולדות יעקב יוסף, שמיני). על כן נפתח ונעיין ביסודות גאולת הפרט ב’אתערותא דלתתא’ של הפרט, ומהם נלמד, כדברי הבעש”ט, גם לענייני הגאולה של כלל ישראל.

ראשית, יש להפנים היטב, שבאדם גנוזים הכוחות להשתתף בישועת עצמו בהתעוררות כוח-רצונו הוא, היינו האתערותא דלתתא שלו.

הבעש”ט, בהתייחסו לתופעת המחשבות הזרות הבאות אל האדם בשעת התפילה מבהיר עניין זה: “אם אדם מתפלל ויש לו מחשבה אחרת אזי חס ושלום הקליפה רוכבת על הדיבור” (צוואת הריב”ש). כידוע, רבים הם המתייאשים ח”ו מהמאבק במחשבות זרות בתפילה, בבחינת “יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו”. אולם הבעש”ט מלמד שמחשבות זרות אינן באות לחינם, ותפקידן הוא דווקא להצמיח ולגדל את האדם, וכך ניסח זאת תלמידו, המגיד ממזריטש: “וכבר ידעת שאם באה לאדם איזה מחשבה זרה, בלימודו או בתפילתו, היא אינה מקריות, כי יש עת לכל חפץ… הנה אז צריך האדם להתעורר מאוד מאוד, כי לא לחנם באה זאת המחשבה אם לא להעלותה* ואם לא עכשיו אימתי… והוא על דרך משל בן חביב האומר לפני אביו דבר הלכה, והנה אביו מקשה אותו קושיות שונות ומתעהו מדרך הפשט. והנה אין חס ושלום כוונת האב לסתור דברי בנו ולהטעותו… אך אדרבה האב לחדודי קא מכוון, שיעשה הבן דבר נגדיות נגד הקליפות הקושיות ויתרץ, וידרוך הדרך האמת והישר בפשט ההלכה, וזהו רצון האב ושמחתו… וזהו שאמרו (חגיגה כ’ ע”ב) ‘מטבילים כלים בתוך כלים’, כלומר כלים הם האותיות של המחשבות זרות, יטבול ויטהר בתוך כלים שהם אותיות הקדושים, ועל ידי זה יתברר הכל לקודש העליון כנזכר” (אור תורה אות קכג).

דווקא המאבק הוא המטהר

כשאדם מסרב לכרוע ברך בפני מחשבות טומאה ומתחזק בתורה ובתפילה בכל כוחות נפשו, הוא מצליח, שלב אחר שלב, לרומם את תפילתו למעלות גבוהות וטהורות יותר. נמצא שדווקא המאבק הוא המקווה שמטהר את הכלים הטמאים – המחשבות הזרות: “כאשר בא לאדם מחשבה זרה בתפילה או בלימוד ישבור המחשבה זרה ההוא וידבוק עצמו בבורא יתברך, ובזה מתקן ניצוץ קדוש שיש במחשבה ההוא, והוא משל לאדם שהיה מונה מעות והיה בנו בשביה, ובא אצל אביו ואמר: הרי יש לך מעות, פדני מהשביה!” (ליקוטים יקרים סי’ קפה). לכל אדם ישנו ‘אוצר’ רוחני המאפשר לו להתעלות מעלה ולהתגבר על יצרו. ההתמודדות עם המחשבה הזרה וההתגברות עליה חושפת את האוצר הזה ומגלות את כוחו, וזהו בחינת ‘פדיון שבויים’; שכן עד כה היתה מדריגה נפלאה זו של האדם גנוזה ונסתרת ועתה באה לידי מימוש. במחשבה הזרה עצמה היה כוח אלוקי שנועד לעורר באדם את אוצרו הטוב, ובעצם ההתגברות ודחיית המחשבה הזאת, מתממש תפקידו של אותו כוח אלוקי.

מחשבות זרות נועדו להעלות ולרומם על ידי ההתגברות עליהן

אדם שרואה שמחשבות זרות מתעוררות בקרבו, עשוי להתייאש מיכולתו להיות נקי ממחשבות זרות. אבל אם הוא מתחזק באמונתו שאותן מחשבות זרות נועדו להעלותו ולרוממו בעצם ההתגברות עליהן, אזי מתחדשת בקרבו גם אמונה ביכולתו להתגבר ולהצליח. הסוס והרכב והעם הרב שבמחנה המחשבות הזרות שכנגדו, אינם גורמים לו להתיירא, שכן הוא יודע שה’ עמו ומתהלך בקרב מחנהו.

מתרגום דברי הבעש”ט לעבודת הכלל, נמצאנו למדים יסוד מרכזי בגאולת ישראל: כשם שהייאוש מהגאולה סילק את השכינה מישראל, כך ההתחזקות באמונת הגאולה וברצון להיגאל והעשייה עם א-ל במאבק ביצר הרע ומעכבי הגאולה, הן עצמן מתקנות עולם ומחישות את הגאולה.

מספר “טל חיים – שיחות לחג הפסח” מאת הרב שמואל טל שליט”א

* העלאת ניצוצי הקדושה, היינו ניצול הנפילה לצורך עלייה; ובנידון דידן ההתחזקות במחשבות קדושות בעקבות המחשבות הזרות בתפילה – עליית מדרגה שלא היתה באה לולא הקשיים.