מספרי הרב זמיר כהןתגלית מסעירה: המתפלל במקום אינו מתפלל רק על מצבת קבר דוד, אלא בבית המקדש הקדום
במתחם קבר דוד נמצא חדר פתוח לציבור ובו מצבת אבן גדולה, שהיא ציון ל"קבר דוד המלך". במסורת היהודית, נחשב תמיד החדר הזה כמקום קדוש, ויהודים רבים במרוצת הדורות, מגדולי התורה ועד יהודים פשוטים, התאמצו רבות להגיע אליו ולהתפלל בו.[i] זאת משום סיבות אחדות:[ii]
א. מקובל במסורת היהודית להתפלל בקברי צדיקים אל מול המצבות העליונות ולהתייחס אל המקום כמקום קדוש, אף על פי שהצדיקים עצמם קבורים עמוק למטה במעמקי האדמה. כך במערת המכפלה, קבר רחל, קבר רבי שמעון בר יוחאי, ועוד. זאת משום המסורת על פי חכמי תורת הקבלה שהארת נשמת הצדיק הטמון במעמקי האדמה מתפשטת, מגיעה ושורה על המצבה שנבנתה לכבודה למעלה, גם אם המצבה אינה בדיוק מעל מקום הקבורה. וכך גם בקבר דוד המלך.[iii]
ב. על פי המסורת היהודית המובאת בספרו של תלמיד הרמב"ן שחי לפני 750 שנה וביקר במקום, חדר זה ניצב במקום ששימש כמשכן זמני לארון הברית בעיר דוד. במקרא מסופר שכאשר דוד המלך הביא את ארון הברית מבית עובד הגיתי לעיר דוד, הוא הניח את הארון באוהל ששימש כמקדש, בהמתנה לבנין בית המקדש:[iv] "וַיַּעַשׂ לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד, וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיֶּט לוֹ אֹהֶל… וַיָּבִיאוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, וַיַּצִּיגוּ אֹתוֹ בְּתוֹךְ הָאֹהֶל אֲשֶׁר נָטָה לוֹ דָּוִיד, וַיַּקְרִיבוּ עֹלוֹת וּשְׁלָמִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים". המקום שימש באופן זמני כמקדש לכל דבר וענין – משוררים משבט לוי היו שרים בסמוך לארון מדי יום ביומו בוקר וערב: [v] "וַיִּתֵּן לִפְנֵי אֲרוֹן ה' מִן הַלְוִיִּם, מְשָׁרְתִים, וּלְהַזְכִּיר וּלְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָסָף הָרֹאשׁ וּמִשְׁנֵהוּ זְכַרְיָה… בִּכְלֵי נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת וְאָסָף בַּמְצִלְתַּיִם מַשְׁמִיעַ. וּבְנָיָהוּ וְיַחֲזִיאֵל הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת תָּמִיד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית הָאֱלֹהִים". ומלבד השירה, היו מקריבים במקום זה עולות, על מזבח קטן שנבנה בסמוך לארון.[vi]
היכן שכן אוהל זה? ודאי הוא בעיר דוד ככתוב במפורש במקרא, אך היכן בדיוק?
בספר מסעותיו של תלמיד הרמב"ן, "תוצאות ארץ ישראל", הוא מציין כי על פי המסורת היהודית הארון הונח במקום הנקרא "היכל דוד", שרגילים היום לקוראו "קבר דוד":[vii] "שם בנין ישן, ובראשו כיפה, וקוראין אותו 'היכל דוד', מכוון נגד בית המקדש… אומרים שהוא 'בנין דוד', הוא המקום, אשר היה שם ארון האלוקים, כשהביאו דוד עד שנבנה הבית".
וכך כתבו עוד מגדולי ישראל, כגון הרב אֶשְׁתוֹרִי הַפַּרְחִי והרדב"ז, שבמבנה זה היה מונח הארון שבו לוחות הברית.[viii]
במערה תת קרקעית הסמוכה למקום הקדוש בו שכן ארון הברית, בחר דוד המלך להיקבר לאחר מותו, הוא ומלכי בית דוד אחריו. נמצא שהמתפלל במקום זה, אינו מתפלל רק על מצבת קבר דוד, אלא בבית המקדש הקדום, לאחר שאין לנו יכולת והיתר להיכנס ולהתפלל במקום בית המקדש הקבוע.
האבנים הגדולות מהן בנוי המבנה וצורתו הכללית מעידים לדעת חלק מהחוקרים[ix] שהוא שימש כבית כנסת החל מתקופת בית שני, לפחות, ואולי אף קודם לכן. בקיר שמעל המצבה יש גומחה ובה שרידים של היכל קודש המכוון להר הבית. זו עדות ודאית לכך שחדר זה שימש במהלך הדורות כבית כנסת; עובדה המובנת היטב לאור העדות הקדומה על אוהל המקדש הזמני ששכן במקום זה. מסתבר אפוא, שמקום המקדש הזמני הוסב לבית כנסת, לאחר שהתקדש כאשר הונח בו ארון הברית בימי דוד המלך.
מספרו של הרב זמיר כהן, ארכיאולוגיה תנ"כית כרך ב'
[i] וכשמתפלל על קברי צדיקים, כתב בספר בן איש חי (שנה ראשונה נצבים): "ואל ישים מגמתו נגד המתים, אלא יתפלל להשם יתברך שיתן לו רחמים בזכותם. ויכול להשתטח על קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני הקב"ה כך וכך".
[ii] ראה בהרחבה בספרו של הרב יעקב סיביליה "סודו של קבר דוד", ובקונטרס "דעה חכמה לנפשך".
[iii] עיין ליקוטי תורה להאר"י ז"ל (טעמי מצוות פרשת ויחי) שהצלם של הנפש נחלק לפנימי וחיצון. והפנימי הוא האות צי דצלם, והוא הולך עם הגוף אל הקבר. ובנין ציון [מצבה] הוא לתת כח אל המקיף לעמוד שם. ונתבאר יותר בספר "ההשתטחות" (סימן ב אות ט): "הנה מובן מכל הנ"ל כי במקום מנוחת הצדיק, שם שוכן פנימיות נפשו שהוא בחינת צלם דצלם. ובבנין הציון על קברו, שוכן בתוכה בחינת מקיפים שהם אות ל' דצלם". נמצא שבציון הנבנה למעלה לכבוד הצדיק הטמון שם, שורה הארה מסויימת מנשמת הצדיק, ולענין זה אין הציון צריך להיות מכוון ממש באופן גשמי מעל גופו הקדוש של הצדיק, אלא שיהיה במקום קבורתו ויבנה הציון לכבודו. ועי' גדולה מזאת בספר "אוסרי לגפן" שו"ת מילתא דחסידותא (סי' רעג; רעד).
[iv] דברי הימים א' טו, א; טז, א.
[v] דברי הימים א' טז, ד-ו. וראה בגם דברי הימים א' טז, לז: "וַיַּעֲזָב שָׁם לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לְאָסָף וּלְאֶחָיו לְשָׁרֵת לִפְנֵי הָאָרוֹן תָּמִיד לִדְבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ". ובפירוש רש"י שם.
[vi] רד"ק שם: "עזב שם אסף ושאר המשוררים לעמוד תמיד לפני הארון ולשרת ולשורר ולזמר דבר יום ביומו מעלות עולות, כי זה מקריב בבמה קטנה".
[vii] ספר "תוצאות ארץ ישראל" הודפס בנספחים שבספר 'כפתור ופרח', סוף חלק ב' עמ' תמה.
[viii] הרב אֶשְׁתוֹרִי הַפַּרְחִי בספרו "כפתור ופרח", פרק מא, עמ' כב. וכן בשו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תרל"ג.
[ix] ביניהם הארכיאולוג דוד פינקרפלד הי"ד – מומחה לבתי כנסת עתיקים.