בע"ה

שיחות מאת מו”ר הרב שמואל טל שליט”א | גיליון 418 | י’ כסלו תשפ”ז

חינוך ילדים (כ)

נערך מתוך שיחות על חינוך ילדים שמסר מו"ר לאורך השנים

פרק י: חינוך לצניעות וקדושה (א)

יש לחנך לצניעות במתינות ועדינות ובהתאם לגיל

חינוך הילדים ללבוש צנוע צריך להתחיל כבר מגיל צעיר, תוך התאמה לגיל הילד ובשלותו. ככל שמדובר בגילאים צעירים יותר, כך ישנם פחות גדרים הלכתיים לצניעות הלבוש. לפיכך הקו המנחה בגילאים אלו הוא להרגיל את הילדים ללבוש צנוע, באופן שלא יכביד עליהם. בהמשך, ישנם גם חיובים שונים שיש לעמוד בהם, חלקם על מנת שלא להכשיל אחרים, וחלקם מדין חינוך[1]. חשוב לזכור שחובת הצניעות חלה גם על בנים (שו”ע או”ח ב, א–ב), ולכן יש לחנך גם אותם ללבוש והתנהגות צנועים בהתאם לגילם.

הכלל החשוב הוא שהחינוך לצניעות צריך להיעשות במתינות, בעדינות וללא לחץ או בהלה – ברוח דברי בעל ‘חובות הלבבות’: “מן הזהירות שלא תרבה להיזהר” (חובת הלבבות, הקדמה). הקפדה מופרזת מצד ההורים עלולה להוביל לתחושת מיאוס של הילד מגופו ולתופעות שליליות נוספות. הגישה הבריאה לנושא היא התייחסות פשוטה וטבעית: להעיר לילד בנושא הצניעות באותו אופן רגוע וענייני שבו מעירים לו שלא ללכת יחף בחורף[2].

עניינים שבצניעות בתנ”ך יש ללמד בפשטות וענייניות

מלבד החינוך לצניעות הלבוש, יש לחנך גם להתייחסות צנועה לכל הקשר שבין נשים וגברים. בעניין זה, הורים ומחנכים רבים עומדים נבוכים למול כמה וכמה פרשיות בתורה, ובנ”ך, וכן משניות, שעוסקים במפורש בעניינים שבצניעות. יש המעדיפים לדלג או לטשטש את הפרשיות הללו, כאשר הם לומדים אותם עם ילדים צעירים.  מכמה מקורות בחז”ל נראה שהם לא ראו לנכון להתעלם מנושאים אלו; התוספתא (מגילה פ”ג הל”ח) פוסקת שמלמד התינוקות מלמד כדרכו את מעשה דוד ובת שבע. במדרש תנחומא (וירא יב) מובא שתינוקות של בית רבן קורין את פרשת בנות לוט[3].

כדי להצליח ללמד נושאים אלו, יש להביא בחשבון הבדל יסודי בין ילדים למבוגרים. ילדים שעדיין לא טעמו טעם חטא מצויים במדרגת טהרה הדומה לזו של אדם הראשון קודם החטא, שעליה נאמר: “ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יִתְבֹּשָׁשׁו” (בראשית ב, כה). עד לקראת גיל ההתבגרות אין לילדים תאוות עריות במובנה הרגיל, אך מנגד קיימת בהם סקרנות טבעית רבה. תובנה זו צריכה להנחות את ההורה בשיח עם ילדיו: העובדה שלילד אין משיכה או תאווה לתחום זה היא שמאפשרת להורה להסביר את הדברים באופן ענייני, טכני ורגוע. כמו כן, חשוב להשיב לשאלות של הילד בתחום זה בבהירות ובפשטות, כדי לתת מענה לסקרנותו הטבעית. כשהסקרנות נותרת ללא מענה, הנושא עלול להיתפס בעיניו כסוד טעון ומסתורי, ועלול להמשיך להעסיק אותו יותר גם בבגרותו. לשם כך יש להקפיד על מספר כללים: ראשית, חשוב להימנע מ’לעשות עניין’ מהנושא. ככל שההורה יפגין מבוכה, התרגשות או תחושת מסתורין, כך יקלוט הילד שמדובר בנושא טעון ומסקרן – וסקרנותו תגבר. לכן יש להתייחס לדברים בפשטות ובענייניות, ממש כמו לכל נושא לימודי אחר. שנית, כאמור לעיל, יש להתאים את ההסבר לגילו ולבשלותו של הילד. בגיל צעיר אין לרדת לפרטים, אך ככל שהילד בוגר ומבין יותר, יש לספק לו הסבר מפורט ומדויק בהתאם. התחמקות מפירוט מול ילד בוגר עלולה לשדר שמסתירים ממנו מידע ולעורר סקרנות מיותרת. שלישית, יש להסביר רק את הנחוץ להבנת העניין הנלמד ותו לא. רק אם כן ניכר שהילד מבקש לדעת מעבר לכך – ניתן להוסיף פרטים במידת הצורך. מאותו טעם, אין ליזום שיחות בנושאים אלו ללא צורך, אלא להידרש אליהם רק כאשר הם עולים מתוך הלימוד או המציאות.

בנושאים אלו נכון שהאב ידבר עם הבן, והאם עם הבת. בכל מקרה, לא מתאים שהאב ידבר על כך עם הבת, משום שהדבר עשוי להיות מביך מדי עבורה. במידה והאם לא יכולה לדבר על כך עם הבת, עדיף להשאיר זאת למחנכת בכיתה.

עקרונות אלו תקפים גם כאשר הילד יוזם בעצמו שאלות, כגון “כיצד באים ילדים לעולם?”. גם במקרים אלו השאלה נובעת מסקרנות טבעית ורצון להבין, ויש להשיב עליה בפשטות ובהתאם לרמת הבנתו, כדי למנוע התפתחות של סקרנות מיותרת.

צריך לדבר עם הילדים והנערים על חשיבות הצניעות ומשמעותה

לאורך הגדילה של הילדים, ובפרט בגיל הנעורים, חשוב לדבר איתם על מעלתה של הצניעות והקדושה. אין להסתפק רק בהקניית הרגלים ושמירת ההלכה, אלא יש להשקיע בחיבור פנימי לכך. בסופו של דבר זוהי דרך ארוכה שהיא קצרה. אפשר למשל לדבר על כך שהאישיות של האדם נמדדת בפנימיותו, וכלל שהגוף והמראה מוחצנים יותר, זה בא על חשבון הפנימיות. בנוסף, יש להבהיר את ההפסד שנגרם בטווח הרחוק בעקבות חוסר הצניעות. חֶבְרָה שבה לגיטימי שאשה תעורר משיכה באמצעות הגוף שלה, זו חברה שגם הגברים רואים כלגיטימי להסתכל ולחוש משיכה. התלבשות בחוסר צניעות משמעותה החלטה להשתייך לחברה שזו הנורמה שלה. חשוב להרחיב ולדבר על כמה שזה פוגע ומכאיב לשלום הבית וליחסים ולשמחה בין הבעל לאשה, כשהבעל מסתכל על אחרות והאשה מעודדת הסתכלות של אחרים עליה.

כמו כן, יש להדגיש שֶׁבַּת שרוצה שהבעל שלה יהיה עובד ה’, רק מרחיקה בלבוש שלה בחורים שהיא באמת היתה מעוניינת בהם. כי בחורים עובדי ה’ מתרחקים מבת שלבושה שלא בצניעות.

אמנם היסוד העיקרי שעליו צריך לדבר הוא נושא קדושת הגוף של האשה כערך עליון בהיותו הגורם המרכזי האחראי על העמדת יהודים ויהודיות לצבא ה’. האהבה בין הבעל לאשה היא המפתח להעמדת משפחות בריאות ושמחות שמגדלות את ילדיהם לצבא ה’. הקב”ה השפיע שפע קדוש ועצום בגוף האישה שנועד להרבות את האהבה בינה לבין בעלה ואחר כך גם להעמיד תולדות ממנו. כל הקדושה העצומה הזאת שניתנה לגוף האשה צריכה להיות נסתרת, כמו שבבית המקדש ככל שהדבר היה מקודש יותר כך הוא היה מוסתר יותר. כל החצנה של הקדושה הזו היא חילול שלה. זהו יסוד שכאשר מרחיבים ומפרטים אותו הוא יכול להתיישב מאוד בליבן של נערות. הן מסוגלות להרגיש בנשמתן את הכאב של ההחצנה הזו, ואת השמחה הגדולה שבשמירה על הקדושה בתוכן פנימה.

מלבד זאת, יש גם את המימד של המאבק בין עם ישראל לבין האויב הישמעאלי שמנסה ללא הרף לכלותו. לכאורה הערבים הם צנועים מאוד כלפי חוץ. אולם האמת היא שהצניעות שלהם היא רק בגלל שהם נזהרים שהחייתיות שלהם לא תתפרץ על כל אשה שהם רואים. לעומתם, הצניעות שלנו היא צניעות של קדושה וטוהר פנימי, כפי שהוסבר לעיל. על כל פנים, מציאות שבה יהודים מתלבשים באופן לא צנוע, עלולה לעורר חלילה קטרוג גדול על עם ישראל, אל מול הצניעות החיצונית של הערבים. כשיהודים ויהודיות מתאמצים ושומרים על הצניעות שלהם מתוך טהרה פנימית, זה מבטל את הקטרוג ומגביר את כוחם של ישראל בעולמות העליונים לנצח את אויביהם.

נושא נוסף לדבר עליו כחלק מהחינוך לצניעות הוא המאבק הרוחני שמתקיים כיום על דמותו ואופיו של עם ישראל. החילוניות מושכת על ידי הטומאה והמתירנות שלה לכיוונים השליליים, והתפקיד שלנו הוא למשוך לכיוון הקדושה על ידי הצניעות שלנו. זהו חיזוק נוסף לחשיבות הצניעות ולמשמעות העמוקה שיש לה, מעבר לעמידה טכנית בגדרי אסור ומותר.

השיחות בעניינים הללו חייבות להיות מתוך רוגע, הכלה ואהבה. מטרת השיחות היא שהדברים יתיישבו על לבם של הנערים והנערות, ולכן אין להטיח בהם האשמות ואין לכעוס. ייתכן גם שההשפעה לא תהיה מיידית, ויהיה קשה להם לקבל חלק מהדברים באופן מיידי. לפיכך, יש להתקדם בשיחות אלו על פי הקצב שלהם, ולוודא שהיא אכן מבינה ומפנימה.

נכון להימנע מלדבר עם הבת על כך שהיא שחוסר צניעות מצידה מכשיל בנים. ראשית, היא עלולה לחוות זאת כהאשמה, ותיווצר אצלה התנגדות אוטומטית. שנית, אמירה כזו עלולה להתפרש כאילו דורשים ממנה להיות אחראית על מעשיהם של הבנים. מבחינתה, היא תדאג לעצמה והם ידאגו לעצמם. שלישית, אמירה כזו עלולה לעיתים דווקא להגביר את היצר והרצון לחוסר צניעות.

חובה לשוחח עם מתבגרים על השינויים שבגופם

כאשר הנערים והנערות מתקרבים לגיל מצוות, חשוב לדבר איתם גם על השינויים הגופניים שהם עוברים. הימנעות משיחות בנושא זה עלולה להיות הרסנית. אצל נערות, שינוי במבנה הגוף גורם פעמים רבות למבוכה ובושה. בנות שגדלות על ערכי הצניעות, עלולות להרגיש אפילו תחושות אשמה, שהרי גופן מתחיל להיות בולט ופחות צנוע. כמו כן, קבלת הוסת הראשונה עלולה להיות חוויה מאוד מלחיצה ואפילו מפחידה. כאשר הילדה אינה מודעת ואינה מוכנה למה שעומד להתחולל בגופה, המחשבה הטבעית שלה היא שמדובר במשהו לא תקין בגוף שיכול אפילו להבהיל. מפני כך, חשוב מאוד שהאֵם תדבר עם הילדה על כך מראש, ותכין אותה לקראת שינויים אלו. מטבע הדברים קשה להעריך בצורה מדויקת מתי שינויים אלו יתחילו. לפיכך יש לדבר איתה מעט לפני בת מצווה. כדאי לפרט ולהסביר לה את מהות הדברים: מה המשמעות של השינויים הללו, ומדוע הם מגיעים. בנות רבות אוהבות לדמיין את עצמן אימהות. ההבנה ששינויים אלו משמעותיים מאוד לתפקידן כאמא, תקל עליהן את המפגש הראשוני איתם. השיחה עם הבת על נושאים אלו היא תפקיד האם בלבד והאב אינו יכול לעשות זאת כלל. גם אִם האֵם מתקשה בכך, עליה לקבל הדרכה בנושא ולהתאמץ לדבר עם בתה. כאמור, שינויים אלו גורמים לבת למבוכה רבה, כאשר האב מדבר איתה על נושאים אלו, הוא עלול להחריף מאד את המבוכה הזו.

מנגד, עם הבן צריך שדוקא האב ישוחח. חשוב שהשיחה תכלול התייחסות לנושא של מקרה לילה, שמתחיל בגיל הזה. וכן התייחסות להתמודדות עם היצר והתאווה שמתפתחים ודורשים מהבן להילחם על מנת לשמור על קדושת העיניים והמחשבה. נער צריך לדעת שעצם מציאות מקרה לילה יכול להיות שכיח וטבעי והוא אינו מעיד שבהכרח הוא חוטא. נערים רבים נופלים להאשמה עצמית גדולה, גם בגלל שהם קוראים בספרים שונים הפחדות והאשמות שונות. לפעמים זה עצמו מרחיק אותם עוד יותר וגורם להם להתייאש ולחשוב שהם חוטאים ורחוקים מה’ ושאין להם סיכוי לחיות חיים של קרבת ה’, חס וחלילה. לכן חשוב מאד מאד לעודד את הילד ולטפח בו את התודעה שהוא גיבור חיל בעצם ההתמודדות שלו. ואסור לו להאשים את עצמו על מקרה לילה. וגם אם הוא נפל נפילה משמעותית יותר, שבע יפול צדיק וקם. חוזרים בתשובה וממשיכים הלאה. הכנה נכונה מצד האב יכולה לחסוך לבן הרבה מאוד בלבולים וצער.

בכל הנושאים הללו קיימים כיום ספרים, חוברות והדרכות שנועדו להקל על ההורים לשוחח עם ילדיהם בנושאים הללו. חשוב מאוד שהורה שמתקשה בכך ייעזר בהם.

[המשך בע”ה בגיליון הבא]

[1] הרחבה בגדרים אלו ניתן למצוא בחוברת ‘הלכות צניעות הלבוש’ בהוצאתנו.

[3] יש שרצו להביא ראיה הפוכה מהמשנה במגילה כה ע”א ומהתוספתא שם (פ”ג הל”א-הל”ח), שם מופיע שישנם נושאים שהצניעות יפה להם ומפני כך אין מתרגמים אותם בציבור. אך משנה זו לכאורה מוכיחה את ההיפך, משום שנאמר בה במפורש שישנם גם פרשיות של עריות שכן מתרגמים אותן. מדברי הגמרא (שם כה ע”ב; וכן נקטו הפרשנים) מוכח שהטעם להימנע מתרגום חלק מהפרשיות הללו הוא כבודם של הראשונים ולא מפני ענייני צניעות.

כתוב את הכותרת כאן

גלילה לראש העמוד