אלעד שחר
אינספור פעמים הבטחנו לעצמנו שהפעם זה יהיה אחרת. לא עוד כישלונות וחוסר הצלחה. הפעם אנו נצליח באמת. נראה לכולם מי אנחנו באמת ולמה אנו מסוגלים. הסקנו מסקנות, הפשלנו שרוולים, והתחלנו מהתחלה לבנות מחדש את מה שנשבר. צועדים לדרך חדשה
בתחילת השינוי הכל מתקתק ומסתדר והכישלון נראה נחלת העבר, אולם לאחר תקופה שוב מגיעה המפולת והשבר. לאחר מספר ניסיונות נוספים מצידנו להתחיל מחדש, אנו שוב נופלים ושוקעים באכזבה עמוקה עד שלצערנו אנו מתייאשים לגמרי וכבר מפסיקים לנסות .
כולנו מכירים את התחושה הזאת. אותם אלו שהחליטו פעם אחר פעם שלא יחזרו עוד לעשן, ואותה אישה שהחליטה שהיום הדיאטה תהיה יעילה שלא כמו בפעמים הקודמות , בהחלט יבינו על מה אנו מדברים.
אנחנו באמת נמצאים בבלבול. מצד אחד הייאוש חוגג, ולאחר כל כך הרבה פעמים שבהם התחלנו מהתחלה ושום דבר לא השתנה, אנו נעשים לצערנו אדישים וחסרי רצון להאמין שמשהו עוד יכול באמת להשתנות. מצד שני, עולות המחשבות שאולי בכל זאת יש מקום להתחיל מהתחלה בפעם המי יודע כמה. אז מה עושים?!
בסיום חומש דברים כתוב: “ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל”. (זאת הברכה, לד, יב)
לאחר שמשה רבנו עלה ארבעים יום לקבל את התורה בהר סיני, הקב”ה מודיע לו שבני ישראל חטאו בעגל. משה רבנו שרצה לזעזע את העם, ירד מההר ושבר את לוחות הברית. הקב”ה הסכים עם פעולה זו ואמר לו: ‘יישר כחך ששברת’ (רש”י , לד, יב).
שואל רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, מדוע בפסוק האחרון של החומש, התורה חוזרת ומספרת על שבירת הלוחות? והרי האירוע תואר באריכות בחומש שמות. בנוסף, זהו אירוע אשר בוודאי אינו מוסיף כבוד לבני ישראל ואפילו עלול לעורר קטרוג עליהם שחטאו בעבירה כל כך מבישה. החומש מסתיים לכאורה בטעם ממש לא טוב.
הדברים נראים תמוהים יותר ויותר, שהרי עם סיום חומש דברים אנו חוגגים את חג ‘שמחת תורה’. חג שבו אנו אמורים לשמוח על סיום החומש והתחלתו מחדש. ושואל ר’ נתן, כיצד ניתן לשמוח בחג שמחת תורה עם סיום כל כך עגום של שבירת הלוחות וחטא העגל?!
מסביר ר’ נתן שגם שבירת הלוחות וגם בריאת העולם בתחילת החומש עניין אחד הוא: “ועל כן מסיימין את התורה בפסוק ‘לעיני כל ישראל’ שהוא מה ששיבר את הלוחות…וזאת עשה משה רבנו כדי שיוכל כל אחד לסלק מוחו ודעתו בכל פעם ולהשכיח ולסלק מדעתו לגמרי כל מה שעבר, כדי שיוכל להתחזק שלא יפול בשום אופן, רק להתחיל בכל פעם מחדש, וזה העניין שמסיימין את התורה וחוזרים ומתחילים אותה מ’בראשית ברא ה’, כי זה עיקר התשובה” ( ליקוטי הלכות, הל’ גרים ד’).
התורה מראה לנו דרך, כיוון, דרך מילוט. בשמחת תורה עיקר השמחה היא שתמיד אחרי שבירת הלוחות שכשנראה שהכל סוגר עלינו וכבר אין לאן לברוח, אז מתחילים מבראשית. תמיד אפשר להתחיל מחדש. ר’ נתן מסביר שזוהי עיקר התשובה. ברגע שיהודי מתאכזב ונופל פעמים רבות והוא בכל זאת מתחיל מחדש ומנסה שוב זה אדם גדול, אדם מבורך, שמאמין שבסופו של דבר הטוב ינצח. ולכן הוא כבר המנצח האמיתי.
כך גם בעולם של כל אחד ואחת מאיתנו. הבחירה היא בידינו. התורה אומרת לנו שאין לנו מה להתייאש כלל, תמיד ניתן להתחיל מבראשית. גם אם נפלנו פעם אחר פעם. בבראשית הכל נברא מחדש, נקי וזך. לכל התחלה אין שום קשר להתחלה הקודמת שהתחלת. מעולם לא הייתה התחלה כזאת וגם לא תהיה. טוהר חדש יורד אל העולם.
רבי נחמן מברסלב אמר: “היום חייתי חיים, חיים כאלה שלא חייתי מעולם”. כל אחד מאיתנו יכול לחיות חיים אמיתיים באמת, רק צריך לרצות. לרצות להתחיל מחדש כאילו מעולם עוד לא התחלנו. הגדולה היא להתחיל מחדש אף על פי כן ולמרות הכל ולהאמין מחדש שהפעם הכל יכול להראות אחרת. וזה עניין שמחת תורה המסיימת את התורה עם תחילת ספר בראשית- “שעיקר שמחת התורה-כשיודעים כי גמרו התורה, וטרם התחילוה”(הרבי מקוצק).
שבת שלום!