תקשורת של מעלה

פייסבוק וואטצאפ מאפשרים תקשורת שלא הייתה כמוה מעולם. איזה מחיר רוחני יש לכך, ואיך להימנע מלשלם אותו? מומלץ

משה יוסף ניומרק

החפץ חיים זצ”ל ורבנים רבים, בפרט בדור האחרון, התייחסו להתפתחות הטכנולוגיה בעולם, ואמרו שגם היא באה ללמד אותנו עניין חשוב בעבודת ה’. זאת כיון שכל דבר שקורה בעולם מכוון מלמעלה, הטכנולוגיה והמדיה שהולכות ומתפתחות מעידות על התקדמות והכנה לגילוי רבדים רוחניים כחלק מתהליך הגאולה.

פעם, אם לא היית בקרבה למקום מסוים לא היית יודע מה קורה שם. פעם, כמעט ולא הייתה אפשרות לתקשר עם החברה למעט עם האנשים הסובבים אותך. תקשורת ישירה, מיידית ואיכותית בין אנשים שלא נמצאים אחד ליד השני, הייתה דבר מופשט שקשה להבין אותו.

אבל היום, דרך המכשיר הנייד אפשר להגיע ולהתעדכן בכל תחום ובכל רגע, מתחזית מזג האוויר, מצב התנועה בכבישים, מדדי הבורסה, ועד לחדשות בכל מקום בעולם. היום, ברמת התקשורת החברתית, אפשר לדעת מה קורה עם אנשים בכל מקום בעולם, בכל עת, ולתקשר איתם דרך אין ספור ערוצי מדיה – פייסבוק, ואטצאפ, סקייפ וכו’.

וכך, גם בקשר לעולם הרוחני, יש שינוי גדול. בעבר, לא הייתה יכולת להמחיש את העולם הרוחני, מעבר לאמונה מופשטת בו וסיפורים אודותיו. הפער בין העולם הרוחני לעולם הגשמי הפרימיטיבי היה תהומי. “עולמות וירטואליים” שלא ניתן למשש אותם היו דבר כמעט בלתי נתפס, עד שהיה מי שאמר “מה שאיני רואה, אינו קיים”!
אך בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והמדיה, היום העולם הווירטואלי נתפש כמובן מאליו. כל ילד מבין שיכולה להיות תקשורת בין אנשים רחוקים ביותר פיזית ובין מציאויות ווירטואליות ללא הגבלות. הכל נהיה פשוט וברור.

למה זה קורה?

אנו מאמינים שהכל משמיים, לכן אנו שואלים מדוע הקב”ה ברא לנו את המציאות החדשה הזאת? נראה שהתשובה היא שכדי לעזור לנו בין היתר להיפתח ולהבין, באופן פשוט יותר את המציאות הרוחנית הגבוהה של הנשמה, של רוח הקודש ושל ההתקשרות בין הצדיקים.
ההגבלות הגשמיות שהיו בעבר הראו שהעולם הזה מוגבל, ורק על ידי אמונה חזקה ניתן היה לתפוס שיש מציאות אחרת, בלתי מוגבלת. בכך נוצר מחסום מסוים ביננו, כאן בעולם הגשמי, לבין העולם הרוחני. אבל דרך המציאות הווירטואלית ניתן להמחיש באופן ברור יותר את המציאות הרוחנית של הנשמה הקיימת בתוכנו, אך הנסתרת מעיננו. הדבר עוזר לנו להבין מושגים מופשטים על העולמות העליונים הרוחניים, ועל התקשרות בין נשמות. מתוך היכרות עם המציאות הגשמית הוירטואלית, המחסום הזה נופל ומאפשר לנו בקלות רבה להתחבר לרעיון הזה של מציאות רוחנית.

“נזקו בצידו”

אך אליה וקוץ בה. עם התפתחות העולם הווירטואלי, הוא נעשה תחליף לעולם הרוחני והפנימי, לצערנו. במקום להיות מרוכזים בדבר אחד ומחוברים אליו, אנחנו מוצפים ומפוזרים היום באין ספור ידיעות שמסיטות את דעתנו ולא מאפשרות לנו להיכנס פנימה לעומקם של דברים. לדוגמא, יכולת הריכוז בלימודים בקרב ילדים ומבוגרים ירדה באופן דרסטי (עד כדי כך שרופא בכיר המלמד בבית ספר לרפואה בארץ, התבטא שלאור מה שהוא חווה עם הסטאג’רים הצעירים הוא חושש לאיכות הרופאים בעתיד). להבדיל, אותה בעיה נוצרה גם ביכולת להתרכז בתפילה. גם הקשר בין חברים כיום עבר מקשר אישי פנימי עמוק, לקשר ווירטואלי רדוד מאוד.
עוד הוסיפה המציאות הזאת לשמש מרכבה לכוחות הטומאה להחדיר טומאה וארס בכל חלקה טובה. הנגישות והזמינות של הטומאה והפריצות הגיעה לשיא שלא היה כמוהו מעולם, ובעצם קרה כאן דבר הפוך ועצוב – במקום שההתחדשות הטכנולוגית תלמד אותנו שיש עולם נשגב מעיננו, היא ניתקה אותנו עוד יותר מהמציאות הפנימית אליה אנו שואפים להגיע, שהיא השראת השכינה ואור ה’, שיתגלה ויזרח עלינו ודרכנו לעולם כולו.

יש פתרון?

משמעות הדברים היא שמצד אחד החושך הרוחני התחזק, וקשה מאוד להתחבר למציאות רוחנית עם כל הזוהמה שעוטפת מסביב. נדרשת מאתנו עבודה רבה להתגבר על הקשיים שנוצרו. אך מצד שני, הקב”ה מכשיר אותנו למציאות רוחנית נפלאה ביותר בתהליך הגאולה, וזו כבר אינה רק עבודה של יחידי סגולה, אלא הופכת להיות נחלת הכלל, בה כולנו יכולים וצריכים להשתתף.

בשלב הראשון, להכיר בכלל שיש לנו, כיחידים וכעם, מציאות רוחנית נפלאה, מאחר שבדור האחרון המציאות הזאת נסתתרה מאתנו מאוד וכמעט הסתלקה. כיום, נער כבר לא מכיר את הצדיקים שראו עליהם את השראת השכינה. הוא אולי שומע עליהם קצת, ולא מספיק, בסיפורי צדיקים השייכים להיסטוריה, ונדרש ממנו לרצות ולשאוף לגלות אותה שוב, ובגדול.

השלב השני הוא להתחיל להפנים את העניין, לראות מה ההשלכות של זה, מה זה דורש מאתנו וכו’, וכאן עיקר עבודתנו:

1. ראשית, בסור מרע: בנוסף לעבודת תיקון המידות הנדרשת בשביל לאפשר לאור הנשמה להתגלות, היום התרבו הניסיונות ויש צורך לוותר על התלות בעולם הווירטואלי החיצוני שכל כך שואב וסוחף, בהבנה שכל עוד אנו שקועים ואחוזים ב’כפיל’ הנפול של העולם הרוחני, כלומר העולם הממוחשב הוירטואלי, לא נוכל להתחבר באמת לתדר הפנימי יותר של הנשמה הקדושה. אין הכוונה כמובן להפסיק להשתמש בטכנולוגיות החדשות, אלא לעשות זאת בצורה זהירה וחכמה שלא תביא לידי נזק ותלות.

2. שנית, בעשה טוב: ככל שנחזק את ההתקשרות לה’ דרך לימוד התורה הקדושה לשמה, על ידי תפילות מעומק הלב, ועל ידי פיתוח תדר האהבה בין אחד לחברו וביננו לבין ה’ יתברך, בעז”ה תתחיל להתנוצץ בנו בהירות האור הפנימי של הנשמה.
לסיום, יותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק. הקב”ה משתוקק לפתוח לנו את העיניים והדעת לראות מסוף העולם ועד סופו, להיות מחוברים באמת למציאות הפנימית של העולם ולנשמות כל ישראל בכל מקום שהם, שזהו גילוי מלכותו בעולם, כאשר אורו נמשך ומתגלה דרכנו כאן בעולם, ומלאה הארץ דעה את ה’.

הזמן היותר מסוגל לכל זה הוא בתקופה הזאת, אחרי חג הפסח בו יצאנו מהשעבוד ואנו עולים בקודש עד למתן תורה בשבועות, רגע הגילוי וההתקשרות הפנימיים ביותר בין הקב”ה לעם ישראל, התחברות הדוד והרעיה כפי שמתואר בספר שיר השירים. בעדות מסויימות אפילו נהגו לקרוא את שיר השירים בסיום ליל הסדר מכיוון ששיר זה מבטא ומעורר את הקשר והאהבה העזים שבינינו לה’ יתברך. וכדברי הרמב”ם שאומר שכשם שהעניין הזה, של חיבור הדוד והרעיה המתואר בשיר השירים, נכון לגבי כנסת ישראל כך הוא שייך גם לכל אחד ואחד באופן פרטי.

עכשיו זהו זמן טוב לצאת מהמיצרים, להשתחרר מהתלותיות שלנו במציאויות הרדודות והחיצוניות, להתחבר ממקום עמוק ופנימי זה לזה, ולהתחבר יחד לה’ יתברך בשמחה ובאהבה עצומה, עד לגילוי השלם של השראת השכינה במשכן של כל אחד ואחד בלב, ובבית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.

המחבר הוא בוגר ישיבת “תורת ‏החיים”. הנדסאי ‏אדריכלות. מעביר ‏שיעורים ופעילויות ‏לנוער. מתגורר עם ‏משפחתו בגרעין ‏התורני של תורת ‏החיים בנצרת ‏עילית. ‏