
הרב הלל מרצבך היה בן 24 כשהתמנה לעמוד בראש ‘כולל הלכה’ בישיבת תורת החיים. אז לא תיאר לעצמו שתפקיד זה יוליך אותו להיות אחד ממחברי הספרים הפופולריים בעולם התורני, ‘שירת הים’. נפגשנו לריאיון על הלכה, הנהגה, רבנות וחינוך. ולסיום: טיפים להצלחה במבחני הרבנות
מה ההבדל בין לימוד הלכה קלאסי ללימוד ב’שירת הים’? בשביל מה בעצם צריך ספר נוסף, אם כמעט כל מה שכתוב בו כבר כלול בספרים שלפניו?
שאלה טובה, אין לי ספק שישנם ספרים רבים טובים המסכמים את ההלכות ויסודותיהם באופן מוצלח וטוב. אך כמו שאומרים לגבי שידוך: אין ‘שידוך טוב’, יש ‘שידוך מתאים’! כך גם לגבי ספר לימוד, כל אחד צריך למצוא את הספר שמתאים בעבורו בלימוד. כבר שמעתי אנשים שפחות התחברו לסגנון התמציתי של הספר, משום שהם אוהבים שיש יותר הרחבות בהבנת כל דעה בסוגיה.
מעבר לכך, ידוע לכל מי שלומד הלכה מהמקורות, שישנן הסתעפויות רבות, וכמעט על כל סעיף בשולחן ערוך ישנן מחלוקות שונות – החל ממקורות התנאים ועד פוסקי זמננו. מכיוון שכשלמדתי ולימדתי היה חשוב לי להבין את מבנה הסוגיה, תהליכי ההשתלשלות של מחלוקות ההלכה, ניסיתי בס”ד לדלות בכל סוגיה את נקודת המחלוקת, ולבאר באופן תמציתי את הדעות השונות, ומתוכן לצאת לברר כיצד פסקו להלכה הפוסקים.
כמובן, שישנן סוגיות מורכבות, והדבר דרש חשיבה כיצד לתמצת את עיקרי הדברים על מנת שהקורא ייפגש עם מהלך הסוגיה באופן בהיר, נהיר ומדויק, מבלי להעמיס עליו את כל הסתעפויות השונות בסוגיה.
את סיכומי הסוגיות ערכתי בהתחלה בעבורי, אחר כך בעבור תלמידי הכולל בישיבת “תורת החיים” שזכיתי ללמד שם, ומתוך עידודם ודחיפתם יצאו בסוף הספרים לאור בס”ד.

אנחנו רואים שספרי ‘שירת הים’ הפכו תוך זמן קצר לגורם חוצה מגזרים, המגיע לכל בתי המדרש בישראל – מסאטמר ועד הקיבוץ הדתי. איך אתה מסביר את זה?
אפתח בכך שמבחינתי זו סייעתא דשמיא גמורה. מעבר לכך, אם מנסים להבין בדרך הטבע מדוע זכינו לכך, ניתן להציע שאולי מכיוון שאנשים רבים חפצים לדעת את ההלכה ממקורותיה, שהרי מ”יום שחרב בית המקדש אין לו לקדוש ברוך הוא אלא ד’ אמות של הלכה”, ומכיוון שאחד הקשיים שהלומדים נתקלים בלימוד ההלכה הוא העומס הרב של הדעות והפרטים שכל פוסק מביא בסוגיה, חיפשו להם ספר שיסכם את עקרי ההלכות באופן ברור ופשוט. ואמנם ר’ יוסף קארו בספרו הענק ה”בית יוסף” כבר תמצת את רוב דברי הראשונים, אך בדורנו, רוב הלומדים זקוקים לתמצות וסיכום של ה”בית יוסף”.
מעבר לכך, ב-500 השנים שאחרי הבית יוסף התורה התעצמה ורבו מחלוקות בין גדולי ישראל בנושאים שונים, ואנו זקוקים לספרי סיכום בהירים שיאירו את המסלול לפוסק ההלכה באופן מהיר, יסודי, בהיר ומובן.
כמובן, שהספר מומלץ באופן ישיר לאותם הלומדים לקראת מבחני הרבנות, שנדרשים לשלוט בכמויות חומר עצומות, וספר זה מסייע בעדם.
בעיצוב הייחודי של ‘שירת הים’ נעשה שימוש בטבלאות רבות ומגוונות, דבר שהתאפשר הודות לעבודה עם מחשב ושימוש באפשרויות עריכה מתקדמות. האם אתה רואה את לימוד התורה באמצעות המחשב כתופעה חיובית?
אין ספק שהמחשב הוא כלי עזר יעיל מאוד לכתיבה ולסיכום. ובפרט עם השימוש במאגרים האלקטרונים של ספרי הקודש הרבים, שדרכם ניתן להגיע למקורות רבים בלחיצת כפתור. כמובן שיש גם מחיר לשימוש במחשב מהיבטים שונים, אך חושבני שבמכלול ההסתכלות, השימוש במחשב ככלי עזר ללימוד תורה רב על פני החסרונות שבו.
עד עתה יצאו חמישה ספרים מסדרת “שירת הים” (המשלימים את סדרת יורה-יורה): שבת, איסור והיתר, נידה ומקוואות, חופה וקידושין ואבלות. אתה עובד כיום על הכרך השישי בסדרה: הלכות תפילה וברכות. מהן התוכניות להמשך הדרך?
כיום, מלבד העסוקים הרבים מסביב, בזמני הפנוי אני משתדל לעבוד במקביל על הספר בהלכות ברכות ותפילה ועל הספר בהלכות עירובין. השאיפה היא בעז”ה להקיף את התורה כולה, אך עומד לפנינו הכלל: “לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה”. אנו מוכנים לעמול, ונראה כיצד ה’ ייתן את ברכתו.
יש הטוענים שהצלחה בבחינות הרבנות אינה ערובה להצלחה בתפקיד הרבנות: הבחינות מתקיימות בכתב ולא בעל פה, והנבחן מתבקש להציג יותר ידע ופחות שיקול דעת. כיצד לדעתך, כפוסק בקהילה רב גונית, ניתן להתגבר על בעיה זו?
אין ספק שלימוד ההלכות הינו רק הפלטפורמה לפסיקת הלכה. בכל שאלה הלכתית מורכבים הרבה יותר מהנתונים ההלכתיים. חשוב ללמוד גם את כללי הפסיקה, ולשמש תלמידי חכמים ורבנים נוספים, כדי לדעת כיצד להורות הלכה למעשה: היכן להחמיר והיכן להקל, היכן לשאול ולברר, היכן למחות והיכן לשתוק. אין ספק שהכרחי להתייעץ עם גדולים מאתנו, ובאופן זה ניתן להגיע לכוון לדבר הלכה גם לחומרא וגם לקולא.
אוכל להוסיף, שכשלומדים למבחני הרבנות עוסקים כמעט ורק בלימוד הלכה, אך כדי לשמש כרב קהילה ישנו צורך בהרבה מעבר לידיעת פרטי ההלכה. דרישת התפקיד כוללת יכולות רב-תחומיות, כגון: הכנת דברי תורה, העברת שיעורים מעניינים, יכולות גישור, ייעוץ אישי (יש לציין שרב הוא אינו מטפל מקצועי כל עוד לא הוסמך לכך), דוגמה אישית, יחסי אנוש גבוהים, יכולת העברת מסרים לקהילה, לקיחת אחריות, הובלה, ועוד נקודות רבות שלא תמיד לומדים במסגרת ישיבתית באופן ישיר.
זכיתי ללמוד במסגרת “עשה לך רב” (קרן רוטשילד) הכשרה מקצועית של מיומנויות לתפקיד רב קהילה. כעת אני ממשיך להשתלם במסגרת ארגון “ברקאי” המעצים רבני קהילות בכלים שונים על ידי קורסים המותאמים להנהגת קהילה בהיבטים שונים ומגוונים.
מהן בעיניך התכונות העיקריות הנדרשות לרב קהילה בדורנו?
ראשית, חובתו של רב קהילה לדאוג לשלום הקהילה במלוא מובן המלא, שכל אחד מבני הקהילה יידע שהוא יכול לפנות בכל קושי ובכל הזדמנות. ישנו צורך ברגישות מיוחדת כלפי הזולת. הגדיר זאת יפה הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ’יק בשם סבו ר’ חיים מבריסק (איש ההלכה, גלוי ונסתר, עמ’ 79): “לתבוע עלבונם של גלמודים ועזובים, להגן על כבוד עניים ולהציל עשוק מיד עושקו”.
מעבר לכך, כמובן שהרב צריך ללמד תורה בקהילתו, לנתב את מוסר אנשי קהילתו, לפסוק הלכה ולשמש כמענה וכתובת לכל עניין ערכי משפחתי וקהילתי.

חשוב גם להוסיף נקודה משמעותית, שבאה לידי ביטוי בחתימתו של הרב קוק במכתביו: “עבד לעם קדוש על אדמת קודש”, חייבים לבוא מתוך מסירות אישית ומשפחתית לצרכי הקהילה, רק מתוך כך ניתן להיות משמעותי ורלוונטי לטובת הציבור.
הקהילה שלך ביד בנימין כוללת למעלה מ-100 משפחות מגוונות מבחינה תרבותית: עולים חדשים מארצות שונות, מגורשי גוש קטיף, ועוד. כיצד ניתן להתאים את התכנים לכולם?
אכן, זה מורכב. ציבור באופן כללי מכיל גוונים שונים של אנשים, וקל וחומר כשאנשים מגיעים מתוך מנטליות שונה לחלוטין, ורמה דתית שונה. הדבר מהווה אתגר והתמודדות יומיומית בהיבטים שונים. אך גם נותן תחושת סיפוק כשמצליחים לגעת בעוד יהודי מתוך הפסיפס הקהילתי. באופן כללי, השאיפה לנסות למצוא את המכנה המשותף של עבודת ה’ המתאימה לכלל הציבור, תוך נתינת תשומת לב לכל פרט כפי המתאים לו.
כמובן שיש הבדלים רבים בין אנשים, שלפעמים מובילים לאי הסכמות שצריך להכריע ביניהם.
לדוגמה: כעת ישנו דיון סוער בתוך הקהילה לגבי שינוי מקומות הישיבה בבית הכנסת, האם אפשר לשנות מקומות בבית הכנסת או שהמקום שמור לנצח. כל אחד מביא אסמכתא מבית הכנסת שבו הוא גדל, ובתוך כל זה צריך למצוא את הפתרון לקושי הקיים.
כראש כולל, עסקת בעיקר בהוראת הלכה. היום אתה עוסק בחינוך (כרב אולפנת דרכי נעם בפתח תקווה) ובהנהגה ציבורית (כרב קהילה). כיצד אתה רואה את הממשק שבין התחומים? האם הכלים ההלכתיים משמשים אותך גם כשמדובר על שיעור בנשואי אמונה?
אין ספק שההלכה היא היסוד לבנות על גביו את שאר המסרים שאנו רוצים לחיות לאורם. ההלכה היא המסגרת של חיינו, ובתוך המסגרת ניתן לצקת את התכנים השונים. כששומרים על ההלכה בדקדוק, ניתן לראות את העולם באופן ישר על פי רצון ה’. פרטי ההלכה הופכים אותנו לאנשים הגונים וישרים, שמתוכם ניתן לזהות את המוסר האלוקי שמכוון אותנו לעשות רצונו באופן שלם.
ממילא, חושבני שאין זה משנה היכן אתה נפגש עם המציאות, אם יש לך רקע של לימוד הלכה אתה בוחן את המציאות אחרת. ההלכה מיישרת ליהודי את ההסתכלות, ולכן אני שמח מאוד על הזכות לעסוק הרבה שנים בעולם ההלכה. ואפילו אם לא תמיד יש בעולם ההלכה התחדשויות וריגושים, הוא מהווה את המסגרת לגילוי דבר ה’ באופן זך ומתוקן.
ולסיום – כמה טיפים לנבחנים בבחינות הרבנות?
- לזכור שההצלחה האמתית היא הלימוד עצמו, ולא הבחינה. הבחינה היא רק כלי חיצוני!
- להתפלל להצליח.
- לזכור שההשתדלות נמצאת אצלנו, אך ההצלחה תלויה רק בה’.
- לקרוא היטב את השאלה.
- לכתוב טיוטה קצרה מה אני רוצה לענות בתשובה.
- לכתוב בכתב קריא!
- להתחיל את התשובה בחזרה קצרה על השאלה (לדוגמה: “בעניין בישול אחר בישול איתא בגמרא …”)
- לענות באופן מסודר. שלב על גבי שלב: תנאים, אמוראים, ראשונים, שו”ע, רמ”א, אחרונים ופוסקי זמנינו.
- לא לכתוב בקודים! הבוחן רוצה לראות שלמדת את החומר, ולכן יש לענות תשובה מפורטת שיובן שאתה בקיא בנלמד!
- “ליתן רווח בין הדבקים”. בין נושא לנושא להתחיל משפט חדש. בסוף כל פסקה להתחיל שורה חדשה.
- לבדוק בסוף כל שאלה שענית על כל הסעיפים שנשאלת.
- אם אתה מתלבט אם הבנת את השאלה – עדיף לשאול את הבוחן. הרבה פעמים זה ממש הופך את השאלה.
- לקרוא את התשובה שכתבת, ולבדוק שלא החסרת או התבלבלת בתשובתך.
- להשאיר מקום בסוף השאלה, אם תיזכר בעוד דברים שאתה רוצה להוסיף בתשובה.
- ניתן להוסיף בסוף השאלה הערות נלוות הקשורות לשאלה.
- לא עוזבים מהר את המבחן. עדיף לחזור עליו 3 פעמים קודם. ולנסות לדלות עוד דברים שפתאום נזכרים.
- גם אם נכשלתי בבחינה, לא להתייאש! לזכור שה’ בוחן אותנו רק על ההשתדלות!
שנזכה לעשרות רצון ה’ בכל מעשה ידינו, וישרה עלינו את ברכתו.
יישר כח הרב הלל.
שתזכה לעלות מעלה מעלה.
בהצלחה רבה