טל חייםדברים שחשוב לשים לב אליהם בשלבים האחרונים לפני קבלת ההחלטה החשובה
הרב שמחה כהן – מתוך ספרו “הבית היהודי”
הרב שמחה כהן הוא מבכירי היועצים בארץ בענייני זוגיות וחינוך, ומוותיקי תנועת התשובה בישראל. ממקימי ורבני ישיבת “נתיבות עולם”, ומרצה בכיר במסגרות שונות כולל “ערכים” ו”הידברות”. דבריו מצטיינים בהסתמכות על המקורות התורניים ועל ניסיונו העשיר, ובשפה קלה להבנה. ספריו בנושא: “הבית היהודי”, “ביתך שלום: פרקי הנחיה לתקשורת במשפחה ויחסי אנוש וחברה על פי מקורות היהדות” – נחשבים לספרי הדרכה יסודיים ומומלצים
שלב ההחלטה עשוי להיות קשה ביותר. אצל רובם של האנשים החלטה זו היא בעלת ההשלכות והאחריות הגדולה ביותר שאדם מן השורה נזקק להחליט בחייו. קושי זה מעיק על המשתדכים הצעירים. הם יודעים שהחלטתם תקבע את גורלם לכל חייהם, וזאת כמעט ללא סיכוי להתחרט. קשיי ההחלטה של האדם הרציני, רבים יותר מאשר של מי שאינו מודע דיו לקראת מה הוא הולך, ומה משמעותו של הצעד שהוא עומד לבצע.
הסיבות לקשיים עשויות להיות גם עקב בעיה אישית של המתלבט – תמיד היה קשה לו להחליט. כמו כן הפחד יכול לנבוע מסיבות סביבתיות – כגון במקרה שהמערכת המשפחתית של ההורים לא הצליחה. לעיתים, התפתחו הפחדים לאחר שאח או אחות מבוגרים יותר כשלו בנישואיהם ופרטי המריבות עברו דרך בית ההורים, ולכן הבן פוחד לעשות צעד העלול לסכן גם אותו.
לקשיי ההחלטה עשויה להיות השפעה רגשית מטעה כלפי אישיותו של המוצע – עלול להיות שהמתלבט חושש להינשא והוא אינו מודע לכך, ובמקום זה הוא סבור שהמוצע אינו מתאים לו. קשה להבחין אם הפחדים וההסתייגויות הן מאישיותו של המוצע לשידוך, או שקיימת רתיעה להחליט באופן חיובי.
מעורבות ההורים
הורים רבים מתלבטים אם מן הראוי לעודד את בנם או בתם בכיוון חיובי, כאשר ההצעה מוצאת חן בעיניהם. נראה שאם ההססנות של בנם או בתם היא לגבי אישיותו של המוצע להם, על ההורים להימנע לחלוטין מלחוות דעה, ועליהם להסתפק בניתוח המעלות והחסרונות של אישיותו, תוך זהירות יתר, לא לתת תחושה שהם נוטים לכיוון מסוים.
אולם אם נראה להם שקשיי ההחלטה של בנם נובעים מפחד כללי לעשות צעד כה גורלי, מותר להורים לעודד קמעא את בנם או בתם, כדי להקל על קבלת החלטה בלב שלם. אולם גם במקרה זה יש להבהיר לבן בעדינות, אך בצורה חד משמעית, שההחלטה היא שלו ורק שלו. ההורים כאנשים קרובים ואוהבים, יכולים רק לקרבו עד ההחלטה, אך לא להחליט עבורו. אי ההתערבות בהחלטה, עשויה להועיל בתקופה מאוחרת יותר, לאחר הנישואין.
כבר קודם ציינתי את הקשיים הטבעיים הקיימים בין בני הזוג והשוני הקוטבי המצוי ביניהם. לא פעם מעלה שוני זה לאחר הנישואין, הרהור לגבי התבונה שהיתה בהחלטה להינשא דוקא לבן הזוג הזה. המחשבה הנגדית העולה בלבו של המהרהר היא “כיון שאת ההחלטה להנשא אני עצמי קבלתי, עלי להתמודד עמה ולשאת בתוצאות”. לעומת זאת, כאשר ההחלטה נעשתה בכפיה או אף בהתערבות על ידי ההורים, או אישיות חשובה אחרת, שקשה לעמוד בפני דעותיה, עלול המהרהר לשלוח אצבע מאשימה כלפי זה המתערב. הוא רואה בו את סיבת כל כשלונות חייו, ומתוך כך אינו עושה מאמץ פנימי מספיק להסתגל “למה שיש”, וכמובן שאין הוא רואה את עצמו חייב לשפר ולשנות את התנהגותו כלפי בן-זוגו.
זהירות מהחברים והקרובים
הבן והבת שפניהם לנישואין, חייבים להיזהר מלשתף חברים או קרובים שאין זקוקים לעצתם כדי להחליט בנושא. כמו כן יש להמנע מלספר או לרמוז לחברים, ואף לא לקרובי משפחה, על ההצעה המוצעת ולבטח לא על קיום הפגישות, גם אם התהליך מצוי על סף סיכום חיובי. הפרסום עשוי ליצור לחץ חברתי – הכל ממתינים לסיומה הטוב של השמועה הנפוצה. לחץ זה יגרום שגם אם יש לנפגש מחשבות על הפסקת הקשר, הוא עלול להחליט בחיוב, בעקבות הציפיה והבשורה שחבריו ממתינים להן.
הכנה לקראת הנישואין
בתקופה האחרונה קיים נוהג, שחתנים או כלות ניגשים ללמוד את הליכי הנישואין, ולא רק את ההלכות. הדבר חיובי ביותר, משום שהעוסקים בטפול של זוגות, יכולים להצהיר שכמעט כל הקשיים המתגלים בנישואין אינם בהכרח עקב השוני שבין בני – הזוג, אלא בעיקר מחוסר ידע. לכן עדיף ללמוד לפני הנישואין כל מה שאפשר ולא בדרך הקשה של כישלון לאחר הנישואין.
כיום אפשר להשיג ספרות כשרה, או להאזין לקלטות בנושא של תקשורת בנישואין. נכון הוא, שאנשים שלא התנסו בנישואין, עשויים להתרשם מההאזנה והקריאה שקיימים קשיים רבים בין בני זוג, והנישואין הם “דבר מפחיד”. אך עדיף לקרוא על קשייהם של אחרים, ולחסוך בכך קשיים אישיים. הדבר יכול לעזור כאשר בני הזוג ייתקלו בקשיים מסוימים לאחר הנישואין ואז הם לא יתייחסו לכך כבעיה אישית וחסרון ייחודי של בן זוגם, אלא כמצב נורמלי העלול לקרות לכל אדם נשוי. אם בני הזוג יעשו מצידם את כל אשר מוטל עליהם מבחינה טכנית, ובעיקר יתפללו לבורא העולם שישכין את שכינתו בביתם, מובטח לה, לתפילה על רוחניות, שאינה חוזרת ריקם.