קבלת החלטה להתחתן

“היא נראית לי מתאימה, אבל אני מרגיש מבולבל”. “לסגור איתו? בטוח?” הרב טל מתווה את הדרך להחלטה על חתונה בלב שקט

המצב הנדרש כדי להחליט החלטה חיובית

ישנן שלוש גישות בשאלה מהו המצב הנדרש כדי להחליט על חתונה:

א. “השכל מסכים והרגש אינו מתנגד”.

ב. מצב שבו האהבה בוערת וניכרת בצורה חד משמעית.

ג. גישה ממוצעת, שלדעתי היא הנכונה ביותר, ובפרט בדורנו: השכל מסכים והרגש חש חיבה וקרבה לצד השני, באותה רמת חיבה וקשר שאדם חש ביחס לחבריו הקרובים. כשיש חיבה כפי שאדם חש ביחס לחבריו הקרובים, יש בסיס שממנו יכולה לצמוח ולהתפתח האהבה שבין איש לאישה. על יסוד הקשר החברי המשותף, מתעוררים כוחות טבעיים של אהבה בין האיש לאישה, והם יעצימו את הקשר בהמשך.

בגישה הראשונה עלול להיות סיכון מסוים, שמא הקשר יישאר אדיש ויבש ולא יתפתח, והאיש והאישה יישארו כמו שותפים עסקיים שיכולים לנהל פרויקט ביחד. הם אמנם יכולים לא לשנוא האחד את השני, אולם צריך שהקשר הרגשי יהיה חזק ועמוק יותר.

בגישה השנייה יש הגזמה לצד השני, ואם אנשים ינקטו אותה, נישואיהם יתעכבו בזמן רב ללא הצדקה. ופעמים רבות זה לא יקרה כלל לפני החתונה, אבל אם הם היו מתחתנים זה היה קורה די בסמוך לחתונה.

בדומה למה שכתבנו בשלב הפגישות, נוסיף גם כאן, שאם מרגישים היסוס, חסימה או הפרעה מסוימת שלא ברור מה טיבה, צריך לנסות להבין מה הסיבה לכך. לעתים יש בעיה, והאדם מרגיש בה אך מתקשה להסביר את התחושה. אחת הדרכים לגלות את מקור ההפרעה היא לנסות לזהות מתי מרגישים בה. אם לא שמים לב לכך, ייתכן שנקודה אחת בפגישה הפריעה, והיא נשארת ברקע לאורך כל הפגישה, ומעיבה על כל מה שמתרחש אחר כך. אחרי שמזהים את הבעיה, ניתן להחליט כיצד מתמודדים עמה.

לעתים מזהים חסרונות מסוימים בצד השני, וצריך לבחון האם זהו חיסרון שצריך להתחשב בו או לא. בכל אדם תמיד יש חסרונות מסוימים, ואם מישהו לא מוצא חסרונות – הסיבה לכך היא שהוא לא בדק טוב. הוא כנראה הסתנוור, והוא עוד יחזור למציאות וימצא אותם.

לא על כל חיסרון מפסיקים את הקשר, ולכן כדאי להתייעץ על כך. לעיתים יש לאדם הערכה אישית שחיסרון מסוים מפריע או אינו מפריע לו, אך אדם נשוי שמכיר את חיי הנישואין ויודע היטב מהם חסרונות משמעותיים ומהם הם חסרונות שוליים, יוכל לשנות את גישתו. פעמים רבות רווקים ורווקות רואים חסרונות שוליים כחסרונות משמעותיים, וחסרונות משמעותיים כחסרונות שוליים. עקרונית, ניתן לסמוך על האינטואיציה האישית, אולם לעתים צריך להתייעץ, ואין בדבר כללים לכל האנשים כאחד. מה שכן ניתן לומר באופן כללי הוא שמכיוון שזו החלטה גורלית ביותר בחיי האדם, חשוב לא להיות פזיז.

לא ללחוץ על הצד השני במקרה של פערים רגשיים

הקשר מתפתח בשכל וברגש במקביל. פעמים רבות הבן והבת חשים שמבחינה שכלית יש התאמה וניתן להמשיך הלאה בקשר, אולם בתחום הרגשי ישנו פער. לדוגמה, הבן יכול להגיע להחלטה חיובית כבר אחרי שתי פגישות וכל מה שנשאר לו הוא לחכות לבת, ואילו הבת נשארת אדישה לגמרי. במצב כזה, אסור בשום אופן ללחוץ על הבת לסגור החלטה, גם אם הבן צריך לנסוע רחוק עבור כל פגישה. לחץ יוצר תגובה הפוכה, שכן הוא מדגיש את הפער, וכך מתחזקת תחושת הריחוק. התגובה הנכונה היא הפוכה – התנהגות סובלנית וחברית מצידו של הבן תיצור קשר ותחושת קירוב. אגב, כלל זה ימשיך להיות רלוונטי גם בהמשך החיים המשותפים.

חשוב לאפשר לרגשותיו של הצד השני להתעורר בקצב שלהם. כאמור, הבעת רגשות מצידך, בעדינות ובהקשר הנכון, תפתח גם אותו להביע רגשות. פעמים רבות הדברים מתרחשים בפגישה השביעית-שמינית – יש פריצת דרך, והקשר הרגשי מתפתח ומתבסס.

עם זאת, אם מגיעים לאיזור הפגישה העשירית, והרגש אינו מתפתח אפילו לקשר של ידידות קרובה – יש לחתוך ולהפסיק את הקשר. אין עניין להמשיך ולסחוב את הקשר שלושה ארבעה חודשים ורק אז להחליט לחתוך את הקשר.

על כל פנים, את החיתוך הסופי לחיוב כדאי לעשות בשיתוף עם הורה או חבר מבוגר שסומכים עליו, כי זו החלטה גורלית. לעתים בחור נמצא בחלומות שגרמו לו להתעלם מכל שאר הדברים, ולדוגמה, הוא מצא בת יפה שסינוורה אותו והוא לא הכיר בחסרונות רבים שלה, וחוות הדעת של חבר שאינו מסנוור, תוכל להציל אותו. “ותשועה ברוב יועץ”.

קבלת החלטה למרות שאין אפשרות להקיף את כל אישיות האדם

ישנם אנשים שחושבים שצריך להשקיע זמן רב כדי להכיר טוב את בן זוגם לעתיד, לפני שמחליטים להתחתן איתו. אך תמיד אחרי החתונה מגלים דברים שלא היו ידועים בפגישות, כי מכלול החיים מגלה דברים שונים על בן הזוג. היה לי תלמיד שאמר שהוא יבדוק היטב את הבת שהוא נפגש איתה, והוא באמת נפגש עם אשתו ברציפות במשך חצי שנה לפני שהתחתן איתה. זמן מה לאחר חתונתו, הוא אמר לי שהבדיקות לא הועילו כפי שחשב, משום שאחרי החתונה התגלה לו עולם אחר לגמרי מזה שהכיר בפגישות.

בסופו של דבר אין לאדם אלא מה שעיניו רואות, ועלינו לדעת שיש כאן סיעתא דשמיא. ה’ מזווג זיווגים, ואי אפשר להכיר הכל במסגרת הפגישות. התגובה שלנו לכך תלויה באמונה: אחרי כל ההשתדלות של האדם, אין הוא יכול להכיר את אשתו בצורה מקסימלית, ועליו לסמוך על ה’ שאם הוא עשה את חלקו כראוי, גם ה’ יעשה את שלו. כשם שדיין פוסק על פי הנתונים שיש בידו וה’ מסכים על דבריו, גם אם אין הדבר נכון בהכרח.

כבר הזכרנו שיש בנישואין מימד כבד משקל וחשוב ביותר: הסבלנות וקבלת חסרונות הזולת. אם הבעל והאישה מכוונים לשם שמים ומקבלים את חסרונות זולתם, חיי הנישואין שלהם יהיו מאושרים גם אם יש חסרונות לבני זוגם, כי ניתן להסתדר עם חסרונות שונים. לומדים לחיות בצורה שתאפשר התמודדות עמם. השאלה העיקרית היא מהי מידת המוכנות של בני הזוג לרצות להסתדר. פגישות ההיכרות מאפשרות לסנן חסרונות גלויים ובסיסיים, אולם צריך לדעת מראש שקיימים עדיין רבדים עמוקים יותר שאינם ניכרים בשלב זה, ומוכנות לקבל אותם היא המפתח לחיים מאושרים עם בן הזוג. בסופו של דבר חותמו של הקב”ה הוא החתום על הבית והוא המקשר בין בני הזוג.

עם מי כדאי להתייעץ?

לא כדאי להתייעץ עם הרבה אנשים. אדם צריך שיהיו לו חבר אחד או שניים שהוא מתייעץ איתם. ראשית, לפעמים יש בזה לשון הרע, וצריך לשקול את העניין של שכר מצוה כנגד הפסדה ולהחליט האם הדבר נצרך, אלא אם כן היועץ אינו יודע במי מדובר, שאז מותר בכל מקרה. שנית, ריבוי יועצים עלול לבלבל וליצור סתירות, ולהרחיק את האדם מקבלת החלטה מושכלת.

כדאי לעשות בדיקה כפולה של התאמה ע”י אירוח משותף לסעודת שבת, או סתם כך במשך השבוע, אצל משפחה מבוגרת שאחד הצדדים מכיר, ולקבל חוות דעת על תכונות הצד השני ועל ההתאמה ביניכם. אמנם בסופו של דבר האדם עצמו הוא המחליט האם ישנה התאמה, אבל כדאי לקבל חוות דעת מבחוץ.

בנוגע להתייעצות עם ההורים, אם אדם מרגיש שההורים מבינים אותו, הם יכולים להיות היועצים הטובים ביותר. אם התחושה אינה כזו, עדיף שימצא לו יועצים יותר מתאימים, ויסתפק בהודעה להורים כשהקשר מתחיל להיות רציני.

התנגדות הורים

ישנה חשיבות מרובה ליחס ההורים לקשר, בין אם ההורים צודקים ובין אם לא, שכן בכוחם של ההורים להרוס משפחות ולהפר את שלום הבית. אם ההורים של אחד הצדדים מתנגדים לקשר, כדאי לשקול ברצינות את המשך הקשר. דעת ההורים חשובה בפרט כשמדובר על הורי הבת, משום שבת תמיד קשורה במידה מרובה להוריה, והיא עלולה להיקרע בין נאמנותה להוריה וקבלת דעתם לבין נאמנותה לבעלה.

מעבר לכוחם של ההורים, חובה עלינו כצעירים להתחשב בשיקול דעתם, גם אם לא נסכים עמהם. להורים יש ניסיון שאין לזלזל בו. אמנם כל אדם שונה מההורים שלו, ולכן לגיטימי שיהיו הבדלים ביניהם, אך יש לקחת את הביקורת של ההורים בתשומת לב. אדם צעיר עלול שלא להבחין בדברים חשובים. זווית הראיה של אדם רווק עשויה להיות בוסרית, וצורת המחשבה שלו מתקשה לעכל ולהכיל מצב של נישואין. פעמים רבות אדם חושב שעניינים מסוימים הם בבחינת “ייהרג ובל יעבור” וצריך לשכנעו עוד ועוד שעניינים אלה כלל אינם חשובים. מצד שני, אדם יכול להתעלם ולא להיות מודע לדברים חשובים שחסרים אצל הצד השני, וחשוב להשתמש בהורים ובחכמת החיים שלהם. ואפילו אם ההורים מתנגדים לקשר והאדם החליט להמשיך בכל זאת, הוא עדיין יכול ללמוד הרבה מדבריהם.

נסיגה רגשית אחרי ההחלטה

פעמים רבות, אחרי האירוסין יש נסיגה גדולה ברגש האהבה – לאחר שמגלים חסרונות שונים אצל בן הזוג, ואז נבהלים וחוששים מכך שנצטרך לחיות כל החיים שלנו עם חסרון כזה, או כתוצאה מפיק ברכים וחשש מהחתונה. מי שבנה על רגש של אהבה בוערת, עלול לחשוש ואפילו לבטל את האירוסין, מכיוון שפתאום אין בסיס לקשר. אולם מי שמראש בנה את הקשר על הרגש הנכון – רגש של חברות, שהוא פחות סוחף אך הרבה יותר יציב וריאלי, יוכל להמשיך בקשר ולהתחתן. צריך לדעת שעיקר רגש האהבה מתפתח אחרי הנישואין, מתוך חיים משותפים ועבודה משותפת של בני הזוג.

סיום קשר

ברגע שמתקבלת החלטה לסיים את הקשר, חשוב לעשות זאת בהקדם, כדי שלא לתת מקום לקשר הבעייתי שעלול להיווצר בינתיים, וגם כדי שלא להשלות את הצד השני. כשמודיעים זאת לצד השני, חשוב לעשות זאת ברגישות מרובה. מומלץ לתלות את הדברים בעצמך, עד כמה שהדבר אפשרי. לדוגמה: “אני ‘על הקרקע’ ופחות מתחברת לסגנון של דיבורים על אידיאלים וערכים גבוהים”. ובמקרים מסוימים אפשר גם לשנות מפני השלום. עם זאת צריך לדעת שבפירוט אמיתי של הסיבה אפשר לעזור מאוד לצד השני להפיק את הלקחים ולהתקדם במציאת זיווגו, וזה ממש גמילות חסדים עבורו. בחור שאינו מודע לחסרון בולט שקיים אצלו בפגישותיו עם בנות, עשוי לחזור שוב ושוב על טעויותיו, ולסבול מאד מכישלונות חוזרים ונשנים של הצעות. אם הבת היתה מגלה לו את חסרונו, זה היה אמנם לא נעים לו באותו רגע, אבל זה היה יכול לצייד אותו בכלי חשוב ביותר להמשך דרכו במציאת זיווגו.

כדאי לדמיין מראש איך מציגים זאת, ואיך הזולת מגיב. על ידי דמיון כזה אדם יכול להפיק את הלקחים הנדרשים ולשפר את הצגת הדברים, ולהגיע לרגע האמת כבעל ניסיון.

חידוש קשר שנגמר

במקרה של קשר שהסתיים ואחד הצדדים חושב לחדש אותו, חשוב להגדיר בשכל באופן ברור למה בפעם הקודמת הקשר לא הצליח ומה היסוד לקוות שהפעם הוא יצליח. אם אין לך סיבה ברורה לחשוב שהפעם זה יצליח, לא כדאי לחדש את הקשר שוב. אמנם הרצון ולפעמים הגעגועים לקשר ההוא עשויים לגבור, אבל חידוש הקשר ללא נקודת שינוי מהותית מהמציאות שהיתה קודם לכן, יחזיר את שני הצדדים לתסכול הגדול שהיה להם כשנאלצו להיפרד בפעם הקודמת. חשוב גם להבין את הצד השני במקרה שהוא אינו מעוניין בהמשך, ואם התקבלה תשובה שלילית – להמשיך הלאה בחיים ולהשתדל לא לחשוב על כך יותר.