ניצן חן רזאל, כנר ויוצר מוזיקה יהודית

ניצן חן, מה הקשר שלך לעולם המוזיקה היהודית?
עולם המוזיקה של עדות ישראל מרתק אותי. במשך שנים למדתי ועסקתי בעולם הפיוט. הנחיתי קבוצות לימוד ששילבו שירה ולימוד הטקסט והמרקם התרבותי בו פעלו ויצרו הפייטנים והמשוררים. זכיתי להיות בין מייסדי אתר הזמנה לפיוט, שנועד לקרב את עולם הפיוט לכלל הציבור היהודי בארץ ובעולם. במסגרת העבודה באתר התעמקתי בחקר פיוטי אשכנז, יצרתי מופע שנקרא מסודות הפיוט האשכנזי, קיבצתי להקה, שהתחילה כשילוב בין הרכב רוק לכלייזמר והמשכנו בהופעות תחת השם “ניצן-חן רזאל והאשכנזים” ובעקבות ההופעות נוצר האלבום. שאפתי להחיות את אותם פיוטים שחלקם היו זנוחים וחלקם לא מוכרים ולהביאם למאזינים של היום. במקביל קיבלתי אני חיים חדשים! בימים אלה אני חבר בקבוצת כתיבה של יוצרים צעירים חברי אקו״ם, וכותב חומרים אישיים.

המוזיקאי אהוד בנאי ואתה?
זכיתי לנגן בלהקה של אהוד בנאי ח״י שנים. למדתי ועדיין לומד הרבה, מבחינה אנושית ומוזיקלית. יש לו וללהקה השפעה רבה על התפתחותי כאדם וכמוזיקאי. כשהתחלתי לנגן איתו הכינור עוד לא היה כל כך מעורב במוזיקה הפופולרית הישראלית כפי שהוא היום, והיה עלי למצוא לו מקום. כמו כן, הטעם המוזיקלי שלי התפתח ובעזרת ההופעות למדתי הרבה על אנושיות, על הקשר בין אמן לקהל.

תהליך החזרה בתשובה שלך היה במקביל לתהליך שקרה אצלו?

כשפגשתי את אהוד הוא כבר היה בתהליך מספר שנים. כשהצטרפתי ללהקתו של אהוד בגיל 22 הוא כבר אז לא הופיע בשבת וזמן קצר אחרי כן הפסיק לנגן במוצאי שבת וכך גם לא לנסוע בשבת להופעות במוצ״ש. אז הייתה לי כניסה רכה לעולם המוזיקה הישראלית, כי אהוד היה בין הזמרים הפופולריים היחידים ששמר שבת. וזה בפירוש תרם לי לביסוס שמירת השבת שלי. כמו כן היינו האגף הדתי בלהקה, עם הוי מיוחד שקשור לזה.

ואיך אתה חוזר בתשובה?
התהליך שלי קשור מאוד לחוויה האנושית קהילתית והמוזיקלית בבתי כנסת שונים. זה התחיל בהתקרבות לבית הכנסת במהלך השירות הצבאי, בבוקר שבת אחת, הרגשתי קול פנימי ששלח אותי לחפש בית כנסת קרוב. והתהליך המשיך בבית הכנסת ״אוהל יחיאל״ של יוצאי מרוקו, במבשרת ציון. שם חוויתי שירה משותפת כקהילה, נועם אנושי, הכנסת האורחים ולבביות שנתנו לי להבין שזה מקום נכון עבורי. מכאן, התפילה והתורה חלחלו אלי בנחת. תמיד חיפשתי חוויה כזו בבית כנסת בכל מקום שגרתי בו בהמשך. וזה כנראה המשיך את הזרעים שנזרעו בילדותי עם חוויות שבת משפחתיות נעימות אצל דוד מיכה ודודה קרול, הוריהם של יונתן ואהרן רזאל בנחלאות בירושלים. שולחן שבת, שירי שבת דברי תורה על השולחן, ברכת המזון ושמחת תורה, שהיו משולבות בחוויות חבריות, תעלולים ומשחקים עם אהרן ויונתן בין הסמטאות. עד היום, הדוגמא האישית והגורם האנושי מאוד מחבר אותי ליהדות.

ניגנת מספר שנים בלהקתו של שולי רנד…
זו הייתה זכות להיות חלק מלהקתו ולקבל ממנו השראה והשראה, כשחווים יוצר רב גוני בעל יצירה מקורית ורעננה, הן בטקסטים והן בלחנים, וכל זה בגיל לא צעיר. לראות אותו מתקשר עם קהל עם ההומור, התיאטרליות ויכולת הסיפור המופלאה.

האם אפשר להיות מוזיקאי רק בניגון ושמיעה של חומרים יהודיים ?

בוודאי, אבל כדאי להרחיב את האופקים ולהעמיק במוזיקה במובן הרחב שלה, וזאת דרך מוזיקה קלאסית מערבית, דרך מוזיקות קלאסיות מזרחיות, מוזיקת עולם ומוזיקה פופולארית. מוזיקה היא שפה, וכמו בשפה כדי להתבטא היטב, חשוב ללמוד כמה שיותר מרכיבים ורבדים של השפה: מילים, מושגים, ומשמעות. במוזיקה היהודית חסר לנו רצף התפתחותי היסטורי ולכן אנחנו צריכים לקבץ ניצוצות וללמוד תיאוריה וטכניקות מהמוזיקה שהתפתחה בתרבות האנושית באלף השנים האחרונות. אני מאמין שמתוך לימוד מעמיק של מוזיקה וחיבור שלה עם עולם הרוח היהודי נוכל להתבטא כמוזיקאים יהודיים וליצור מוזיקה יהודית משמעותית ואיכותית. בחסידות נהוג לומר שהמוזיקה אינה מקבלת טומאה, וברוח זו ידוע שגדולי החסידות היו יוצאים עם חסידיהם ללקט ניגוני רועים גויים כי שמעו בניגון ניצוץ משירת הלויים. כך גם נכנסו מארשים צבאיים לחסידות גור ועוד כהנה וכהנה על זה הדרך.

האם הרצון להגיע לקהל הכללי הוא רצון נכון ומשמעותי בתחום היצירה שלך? האם זה מקום שאתה מכוון את התלמידים שלך אליו?
חשוב להגיע לכל אדם שיכול ליהנות מהיצירה שלך, למוזיקה אין גבולות. היא מפעימה, משמחת ומרגשת כל אחד. כמי שעוסק במוזיקה יהודית, אני מרגיש שיש לה שליחות להגיע לקהל הכללי, שהיכרות עם העולם היהודי נחוצה לו. המוזיקה היהודית יכולה מאוד לקרב ולהאיר לו את הנקודה היהודית הפנימית שקיימת בכל אחד ואחת מאתנו.

תן לנו טיפ ליוצרים שרוצים להתקדם בעולם המוזיקה הישראלית היהודית…
המשנה באבות האומרת: “איזהו החכם הלומד מכל אדם” להיות פתוחים וקשובים, להקשיב לאוצר הפנימי של היצירתיות שטמון בכל אחד מאתנו , להעז ולגלות אותו. לצד ההעמקה והלימוד, חשוב לצאת מהבית, להכיר מוזיקאים אחרים ולשתף איתם פעולה. וכדאי להגדיר מטרות ויעדים להתקדמות.

פורסם באתר המכללה לאמניות “תורת החיים”