מתנת הזוגיות היהודית

זוג עומד תחת החופה. חיוכים, התרגשות, הבזקי מצלמות. האם ידעתם שיש לכם באמת סיבות טובות לחייך?

תארו לכם שאתם מקבלים מתנה ענקית, שההנאה ממנה יכולה להימשך הרבה מאוד זמן. ולא רק הנאה, אלא תועלת עצומה בכל שטחי החיים. כך הרהרתי הרבה פעמים כשהתבוננתי בבני זוג העומדים תחת החופה, מחייכים ונרגשים. האם אתם יודעים שיש לכם באמת סיבות טובות לחייך?

בני הזוג הם בעצם מתנה גדולה, איש לרעותו. הרבה סיבות לכך, ואחת מהן היא משום שכל אחד יכול לעזור לשני להתפתח רוחנית, בעבודת ה’. כשהאיש ממלא את תפקידיו בתחומי החיים השונים כאיש, והאשה ממלאה את תפקידיה כאשה, נוצרת ביניהם קוטביות חיובית מבורכת וגדלים סיכוייהם להצליח בנישואים. כי בעשותם זאת הם משלימים אחד את חברו, כל אחד מעניק לבן זוגו את מה שחסר לו, את מה שאינו יכול להשיג לבד.

זכינו שיש לנו את מורי הדרך הנצחיים, את כל מה שחז”ל כתבו על היחס הנכון בין בני הזוג והאושר הגדול הצפוי לאלה ההולכים בדרך הזו. אחד מהם, הרמב”ם, העניק לנו את תמצית הזוגיות הנכונה במילים הבאות:

לגבי הגבר – “ציוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי ממונו, ולא יטיל עליה אימה יתרה, ויהיה דבורו עמה בנחת, ולא יהא עצב ורגזן”.

ולגבי האשה – “וכן ציוו על האשה שתהיה מכבדת את בעלה ביותר מדאי, ויהא עליה מורא ממנו, ותעשה כל מעשיה על פיו, ויהא בעיניה כמו שר או מלך, מהלכת בתאוות לבו, ומרחקת כל מה שישנא”.

והתוצאה עבור שניהם: “וזה דרך בני ישראל ובנות ישראל הקדושים והטהורים בזיווגם, ובדרכים אלו יהיה יישובם נאה ומשובח”.

מיסודות היהדות הוא, שבעיקר על האיש הוטל העול הגדול של עמל התורה וקיום תרי”ג המצוות, האחריות על חינוך הילדים וקיומה הרוחני של המשפחה. בנוסף חייבה אותו התורה בכמה מחויבויות ספציפיות לאשתו: “שארה [פרנסתה], כסותה [לבושיה], ועונתה [יחסי אישות מתוך אהבה והתחשבות]”, רפואתה וקבורתה.

האשה נבראה מן האדם, כחלק ממנו. למרות שיש לה נשמה אלוקית כמו לאיש, היא לא חויבה בעול הכבד והנרחב של האיש, כדי שתהיה פנויה להיות “עזר כנגדו” לבעלה ולבניה לקיום חובותיהם הם. ולכן נשים פטורות מעמל תורה וממצוות רבות, כגון אלה שהזמן גורם אותן – כדי שתהיינה פנויות למלא את תפקידן האמור, שהוא: לעזור למי שכן חייב בזה, למלא את תפקידו. חז”ל אמורים שרק בסיועה ללימוד תורה זוכה האשה לחיי עולם הבא. ומה עם שלימותה הרוחנית היא? אכן, האשה זוכה לשלימות על ידי שמסייעת לבעלה וילדיה כאמור. זו מעין ברית “יששכר וזבולון” המקובלת עד היום בין לומדי תורה לתומכי תורה, שהתומכים בלומדים מקבלים שכר מלא כאילו למדו, למרות שלא למדו בפועל. החתם סופר מציין כי בכך נתנה התורה שכר גדול הרבה יותר לנשים, כי אם תאפשרנה לבעליהן ללמוד תורה, הן תקבלנה שכר על כך גם אם הבעל נרדם בשיעור..

לגבי אשה שלא נישאה, אם קיימה את חובותיה כיהודיה כמובן שתקבל שכר מלא על כך, ואינה חייבת ביותר מזה.

כך התורה בנתה והגדירה את המערכת המשפחתית המושלמת. את השלימות הרוחנית הזו, אשר בעשותנו אותה אנו גורמים כל כך הרבה נחת רוח לה’, כל אדם ירצה להשיג עבורו ועבור הקרובים אליו. החיוב הזה נועד גם לחזק את קשר הנישואים, כי כשכל צד מעניק לשני וברוח טובה, הקשר מתחזק ומעמיק.