מתכון ליום נפלא

יהושע פריסר מגלה את הסוד שלו להצלחה: של חיוך לחבר, התעניינות כנה ועוד

זה עובד!

בשבועות האחרונים אני ערני יותר, שמח יותר, מַתמיד יותר, מבין את הסוגיה טוב יותר, מרגיש טוב יותר, מתפלל טוב יותר, טוב עין יותר, מרוכז יותר, עבודת המידות שלי קלה יותר. אני כועס פחות, לחוץ פחות, מתבטל פחות, מקנא פחות, מדבר פחות לשון הרע, מרחף פחות בתפילה וכו’. אני רוצה לספר לכם מה סוד ההצלחה שלי, כי באמת זה דבר כל כך פשוט והתועלת שבו גדולה.

אני לא בא לספר חידושים, אלו דברים ידועים. הרב טל העביר כמה וכמה שיחות בעניין, הרב יחיאל יעקובסון אמר שזה הבסיס לחינוך ילדים. זה נושא הדגל של המוסר, בחסידות העלו את זה על נס, הזוהר הקדוש מושתת על זה, התנ”ך גדוש בזה, במשניות ובמדרשים זה מופיע אין ספור פעמים. בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי נכתב על זה: “הבסיס לכל התורה כולה “, בראשונים ובאחרונים זה תופס מקום מרכזי ובשו”תים ובספרי ההלכה גם.

מה שצריך לעשות כדי לזכות לכל הנ”ל זה לחייך לחברים שלך, ולגלות להם חיבה. זהו, זה כל מה שצריך לעשות! להאיר פנים, לומר לחברים שאתה אוהב אותם, להקשיב להם כשהם מדברים, לשמוח בשמחתם ולהצטער בצערם ולהראות להם את זה. לומר לחבר שאתה שמח לראות אותו היום, לאחל בוקר טוב בלבביות, לנסות באמת להבין את הפשט של החברותא שלך, אפילו שאתה בטוח שהפשט שלך הוא האמת האבסולוטית. זהו, זה הכל, דברים קטנים שלא דורשים זמן או כסף. כל מה שצריך לעשות זה למתוח כמה שרירים בפנים, בסביבות הפה, ולחייך! (אך יש לעשות את זה באמת, עם כל הלב. וכבר הזהירני ידידי בזה שזה לא יהפוך ל’שלום-עליכם עליכם-שלום’ של קידוש – לבנה, כי אז זה מאבד את כל האפקט. וכאן המקום לומר שכל המחמאות שחילקתי לאחרונה היו עם כל הלב, שלא תעזו לחשוב ש’סתם’ אמרתי דברים בעלמא, הכל אמת לאמיתו.)

אין לכם מושג כמה זה משנה לכם את היום. כבר אמרו חכמים “טוב המלבין שיניים לחברו ממשקהו נס קפה עם חלב”… זה בדוק ומנוסה. אם אתה מחייך לחבר אתה שמח יותר וערני יותר. נקודה.

אני לא יודע איך זה עובד. יתכן שפעולת החיוך גורמת לעצבים הנוירולוגים במוח לייצר הורמונים בתרכובת כימית מסוימת שגורמים לפעילות מוגברת של השרירים ושל מערכת הדם. הגיוני שזה בכלל פסיכולוגי, פשוט כי כולם אומרים שזה עובד ,אז אני משלה את עצמי, וזה גורם לתחושה של ריכוז ושמחה. לא מופרכת בעיני ההשערה שבזה שאני מחייך לחבריי זה גורם לחבריי לחייך אלי, וזה שהם מחייכים חזרה אלי גורם לי לשמוח. תהיה הסיבה אשר תהיה, עם עובדות לא מתווכחים. מבחינה אמפירית זה עובד, הנתונים קיימים. מן הנמנע להכחיש מה שנגזר בגזרת החוש והשכל.

לסיום, כפי שחכמינו ציוו ,אפטר מכם בדבר הלכה, ואביא פה דיוק מהרמב”ם[1] ששמתי לב אליו לאחרונה ואני חושב שהוא נכון להלכה: “מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו שנאמר “ואהבת לרעך כמוך”[2], לפיכך צריך שיספר בשבחו ולחוס על ממונו כמו שהוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו. והמתכבד בקלון חברו – אין לו חלק לעולם הבא”. ההשלכה הראשונית להלכה מהמצווה הזו היא לספר בשבח חברו, כלומר הדבר הראשון שאני צריך לעשות הוא לומר לחבר שלי כמה הוא מתוק, לספר לכולם, ולחבר שלי בפרט, על מעלותיו. ושוחחתי על דבר זה עם כמה תלמידי חכמים מופלגים והסכימו על ידי להלכה ולמעשה.

[1] הלכות דעות ו, ג

[2] נראה שמקימים בזה גם מצוות עשה של “והלכת בדרכיו” – מה הוא אוהב ישראל אף אתה אוהב ישראל.