מתגעגע ‏

שיר על צימאון הנשמה לאלוקיה

אבא, אני מתגעגע, אבא, אותך אני אוהב,

אבא, אני יודע, שאתה רוצה רק את הלב.

אבא, נפשי עורגת, צמאה הרבה לדעת,

רוצה, מלאה חשק, להיות עולה, שופעת,

די כבר, די במיצרים, די כבר לכל הדמיון,

נשמה כלואה במסגרים, רוצה אותך, א-ל עליון!

אותך, אותך בכל הכוח, שתמלא את כל כולי,

מתי נוכל כבר רק לשמוח, מתי כבר לא נהיה חולים?

מלא היום, עמוס מצוות, תורה, תפילה וחסדים,

רק אתה נותן טובות, רצון וחשק לחיים,

מלא היום בדקדוקים, במאמץ וחשבונות,

וגם כשיש מאבקים, אתה נותן את הכוחות.

אבל עדיין בגלות, אבל הנפש עוד צמאה,

לחזות באור הצחצחות, לראות שכינה בנבואה,

וכמה, כמה זה קשה, להינצל מהדמיון,

המצייר יציר פרטי, לשם מפנה הצימאון,

אוי, “חכם לב יקח מצוות”, “תטה לבך לתבונה”.

פרטים בונים את הקומות, עליהן שורה שכינה,

שמע קולנו ורחם, גלה כבוד מלכותך מהר,

למדנו להצליח לכוון, בחושך לא להישאר.

אבא, אני מתגעגע, אבא, אותך אני אוהב,

אבא, אני שומע, שומע את זעקת הלב.