נושא היופי מטריד גברים רבים שרוצים להתחתן. האם יש לכך הצדקה, ומה היחס בין מדרג היופי לאיכות הזוגיות
נפתח במעשה שהיה: אישה ניסתה לשדך בחורה טובה, אך לא יפה במיוחד. היא חששה מכך שבבירור הראשוני היא תיאלץ לענות בכנות על השאלה האם הבת יפה או לא, ובכך יתבטל כל השידוך. אולם לשמחתה, לא שאלו אותה על כך. הבן והבת נפגשו בהצלחה מספר פעמים, ואחרי מספר פגישות הבחור תמה: “הבת הזו ממש מצוינת, אך מדוע החסרת ממני את העובדה שהיא גם יפה כל כך?” הסיפור הזה ממחיש עד כמה יופי הוא סובייקטיבי. מעבר לזה, חשוב לדעת שמראה האישה משתנה עם כיסוי הראש ועם הכניסה להיריון ועם הגיל ועם גורמים נוספים.
ישנם אנשים שהיופי חשוב להם, והם חושבים שהוא מה שיגרום להם לאהוב את בת הזוג, או ימנע מהם להרהר בנשים אחרות. אך המציאות מראה שהיופי אינו קובע. היופי הוא כמו מַתְנֵעַ (סטרטר) של מכונית. כדי להתניע מכונית יש צורך במתנע, אך בסופו של דבר המנוע הוא שמפעיל את הבוכנות ומסיע את המכונית, ולא המתנע. גם היופי הוא כלי חשוב שהקב”ה עשה בעולם, שמסייע ומיקל על יצירת האהבה הראשונית של האיש לאישה, אך בסופו של דבר הקשר העמוק ביניהם הוא קשר רגשי, פנימי, חברי, שהיופי אינו תופס בו חלק עיקרי.
התרבות המערבית תולה את הצלחת הנישואין ביופי של האישה: אם האישה היא יפה – הקשר יצליח, ואם היא לא יפה – הקשר ייכשל. השפעה זו חדרה גם לתוך החברה הדתית. אך המציאות מוכיחה שזוהי השקפה מוטעית, ואני מעיד על כך גם מניסיון אישי של טיפול בשלום בית של זוגות רבים במשך השנים: אין תלות בין היופי למצב הזוגיות!
היופי הוא גם סוג של הנאה שה’ ברא בעולם. ולכאורה אדם שמחליט להתחתן עם אישה שאינה יפה, מוותר על ההנאה הזאת. אבל האמת היא שאדם אינו חייב ליהנות מכל הנאות העולם הזה כדי להיות שמח ומאושר. כמו שאדם יכול להיות שמח ומאושר בחייו גם אם אינו עשיר גדול או שלא נשקף מחלון ביתו נוף מרהיב, כך הוא יכול להיות שמח ומאושר בחייו ובחיי הנישואין שלו גם אם אשתו איננה יפה.
משמעות הדברים למעשה היא שניתן להסתפק במציאת חן בסיסית וסבירה, ואין צורך לחפש יותר מזה. העיקר הוא שייווצר קשר רגשי טוב בין הבחור לבחורה.
בעבודת ה’ בכלל, יש תופעה שלעתים אדם טועה לחשוב שיצר הרע חזק מאוד ואין אפשרות לנצח אותו, ולכן הוא באמת נופל. המחשבה יוצרת מציאות. כך גם בנושא שלנו: יש מחשבה מוטעית שאי אפשר להצליח בקשר זוגי בלי היופי, שהרי יש לנו יצר, ויש מסביבנו תרבות שכל כך שמה את החיצוניות במרכז. ומכיוון שמשוכנעים בכך, הקשר באמת נכשל כשהאישה אינה יפה. אך אם נפנים את פשט דבריו של שלמה המלך: “שקר החן והבל היופי אשה יראת ה’ היא תתהלל”, נראה שזה ממש כך.
לפעמים אדם עשוי לומר לעצמו: נכון הוא שיופי הוא לא דבר חשוב, אבל אני מפחד שאני כל פעם ארגיש חוסר נחת מזה שאין לי אישה יפה, וזה יגרום לי לרגש שלילי כלפי אשתי לעתיד וכלפי הנישואין שלי. אבל גם זו טעות. אדם אינו צריך לחשוש שמחשבות שקר יתפסו את מוחו וישתלטו עליו שלא בצדק. אם האדם יהיה מבורר היטב שאכן היופי הוא שקר והבל, אזי לא יוכלו מחשבות אלה להפריע לו ולהטריד אותו.
ישנה טעות נוספת בעניין זה, שבחורים סבורים שאם תהיה להם אישה יפה הם לא ירצו להסתכל וליהנות מיופיין של נשים אחרות, וכך הם יוכלו להישמר מהסתכלות אסורה. אולם גם זו טעות. שמירת העיניים אינה תלויה במילוי תאוות הלב לראות נשים יפות. אדרבה, אדם שמראש שולל מעצמו את כל ההתענגות מיופיין של נשים, אינו מתעניין בשום אישה יפה. ודווקא מי שהנושא הזה תופס משקל רב בעיניו, ימשיך לתור אחר עיניו, גם אם תהיה לו אישה יפה.