מה לחפש בבן הזוג?

אילו תכונות לחפש בבן הזוג? על מה להתעקש ועל מה להתפשר, הרי יש כל כך הרבה מאפיינים לאדם? הרב טל עושה לנו סדר

לכל אדם יש דגשים ותכונות מיוחדות שהוא מעוניין למצוא בבן זוגו, אבל יש שלושה מאפיינים שקיומם הכרחי לחיי הנישואין של כל זוג:

א. מודעות ורצון לעבודת ה’

צריך לבדוק האם האדם רוצה לעבוד את ה’, או שה’ הוא מישהו שפוגשים אותו כשהולכים לבית הכנסת ובעוד כמה הזדמנויות, אבל הוא בעצם נמצא “מחוץ לתמונה”. בבית שבו רצון ה’ אינו מוטיב מרכזי, קשה להתעלות בעבודת ה’, ולחנך את הילדים לאהבת תורה ומצוות.

מודעות זו כוללת את קבלת ההלכה בצורה מוחלטת. ניתן לדון מהי בדיוק ההלכה ומיהו הרב שפונים אליו בשאלות בהלכה, ועוד דיונים שונים, אך צריך להיות ברור שבסופו של דבר הולכים לפי ההלכה בלי לעגל פינות.

מלבד זאת, חשוב שהאמונה של האדם תהיה מוצקה, ולא יהיו לו סימני שאלה בנוגע לשאלות הבסיסיות ביותר, כגון מציאות הבורא, תורה מן השמים, וכדומה. אמנם אפשר ללמוד את הדברים הללו, אך מכיוון שהאמונה בה’ והרצון לעובדו הם עיקר ויסוד הבית, פגם בהם עשוי להוות בעיה משמעותית.

ב. מוכנות לעבודה עצמית

חשוב מאוד שהאדם יהיה מוכן להשתנות, לעבוד על עצמו, לקבל ביקורת ולהשתפר. בני אדם כל הזמן נדרשים להשתנות, לעולם איננו מושלמים. אם אדם אומר שזהו מצבו, אלו תכונותיו והוא אינו מוכן להשתנות ולהשקיע בתיקונן – זהו פגם משמעותי.

כיצד לזהות האם קיימת באדם יכולת שינוי אמיתית? על ידי תגובותיו למצבים של אי התאמה בין הדעות – האם הוא מקשיב לזולת, מבין את הזולת, ומגיב בקבלה או בדחייה, או שהוא אינו מקשיב, וממשיך לדבוק בדעתו ללא התייחסות של ממש לדברי הזולת. ניתן גם לבדוק האם האדם עובד על עצמו, האם הוא עסוק בלימוד ספרי תיקון המידות, בהתבוננות, בשיפור, במודעות עצמית, או לפחות מגלה שייכות וגישה אוהדת לנושא. אם מדברים עם אדם על נושא העבודה העצמית והוא כלל אינו שייך לכך, זו בעיה.

ג. הבנה ושפה משותפת

חשוב שתהיה הבנה ושפה משותפת בין בני הזוג. גם דבר זה הוא קריטי, למרות היותו קצת פחות חשוב משני הדברים שנמנו לעיל. אין הכרח שבני הזוג יהיו שניהם באותו הראש, וגם אין לצפות לכך, שכן לכל אחד יש צורת חשיבה ודפוסי התנהגות משלו. מה שחשוב הוא שלמרות ההבדלים, תהיה בין בני הזוג הבנה הדדית, ולא יהיה מצב של קצר בתקשורת.

לדוגמה, אדם הלומד ספרי חסידות, לא בהכרח צריך אישה שגם היא עוסקת בכך. ייתכן שהוא יסתדר היטב עם אישה שאין לה מושג בספרי חסידות, אך יש לה סבלנות ומוכנות להקשיב לו ולהבין מה הוא מחפש בלימודו, ומהם לבטיו. גם הבעל אינו נדרש להבנה במתכונים, אולם אם האישה מתלבטת בשאלה איזה בגד לקנות, מה לבשל לשבת, או באיזה צבע לקשט את חדר הילדים, צריך שהיא תחוש שיש לה עם מי לדבר. יש מי שתומך, שמקשיב, שכיף לספר לו על השאלות הללו. בני אדם צריכים בעיקר הקשבה וקשר מאת בן הזוג, ופחות מענה שכלי לבעיותיהם.