מה ההבדל בין יום שחרור ירושלים ליום העצמאות?

יום שחרור ירושלים הוא חג על ההתקדמות בתהליך הגאולה, בו נעשה הנס של ההצלה ממוות לחיים, במלחמת בזק מהירה ‏ומופלאה. מה ההבדל בין יום זה ליום העצמאות?

מתוך מאמרו של הרב רועי אביחי, “היחס ליום העצמאות כיום”, מהדורה מעודכנת, אייר תשע”ג

באיזה יום נודה לה’ על כל ניסיו וחסדיו?‏
אין ספק שמוטל עלינו להודות להשם יתברך על נסיו וחסדיו, ‏ועל כל התהליך המופלא של אתחלתא ‏דגאולה, המתרחשת לנגד עינינו, למרות כל ‏העיכובים והירידות. לא צריך חיוב הלכתי לשם כך. הכרת ‏הטוב זהו דבר בסיסי ‏יותר מהלכה, וכפיות טובה היא הפתח לכל העוונות. כמו כן נראה שאין די ‏להודות ‏באופן כללי, כמו שמודים על בריאות ועל פרנסה. אם לא קובעים יום ציבורי ‏מיוחד לשם כך, ‏הדבר נשכח והכרת הטובה אינה מבוטאת כראוי. ניתן להוכיח זאת ‏גם מן המציאות. לכן בוודאי שיש ‏לקבל את דעת רוב הפוסקים המתירים לקבוע ‏יום הלל והודאה על נסים, וליישם זאת. ואם יום ‏העצמאות, לדאבוננו הרב, אינו ‏ראוי להיות היום הזה, מוטל עלינו לקבוע יום אחר. ‏
ייתכן והיה מקום לחשוב על יום עליית תלמידי הגר”א או הבעש”ט, המבטאים ‏את העלייה בקדושה, כנגד ‏מה שהקימו מרשיעי ברית. אך מכיוון שכאמור, אין ‏סנהדרין ואין הנהגה אחידה, לא ראוי שכל אחד ‏יקים במה לעצמו וייסד לו יום ‏משלו. ראוי יותר לציין ולחגוג על כל ניסי אתחלתא דגאולה, ביום שכבר ‏נחגג ‏בציבורים רחבים, וברוך ה’ זכינו שיש לנו יום כזה: יום שחרור ירושלים.‏
ההבדל בין יום שחרור ירושלים ליום העצמאות
נכון שבמציאות הסבוכה, גם על יום זה יכולים לקום עוררין. גם כאן ניתן ‏לטעון שירושלים לא באמת ‏משוחררת ושהר הבית ניתן, לחרפתנו, בחזרה לערבים. ‏ניתן אף לטעון שגם ליום זה זכינו בגלל “הצבא ‏הציוני” ומכוח המדינה, ולכן אין ‏הבדל בין חגיגת ה’ באייר לכח’ בו. ‏
אולם באמת יש הבדל גדול בין הימים. יום שחרור ירושלים אינו חג על עצם ‏המדינה, אלא במפורש על ‏ההתקדמות בתהליך הגאולה. הוא גם – בניגוד ל-ה’ ‏באייר – אכן היום בו נעשה הנס של ההצלה ממוות ‏לחיים, במלחמת בזק מהירה ‏ומופלאה, שאף אחד מבני אנוש לא צפה (המלחמה הסתיימה אמנם יומיים ‏אחר כך, ‏אבל בכח’ באייר היא כבר הוכרעה סופית. היומיים האחרונים היו רק טיהור ‏והשלמות ‏אחרונות. מלבד זאת, אין ספק ששחרור ירושלים היא גולת הכותרת של ‏הניצחון ומבטאת אותו יותר ‏מכל). ביום זה אכן שייך לחגוג ולעשות חלוקה ‏ברורה, בין טובות ה’ אלינו לבין מה שקלקלו הרשעים. ‏היום הזה אינו מבטא את ‏שלטונם; המתנה שקיבלנו מההשם יתברך לא שימשה לרועץ. הם אמנם מנסים ‏לחבל ‏בישועה, אבל גם מה שהם הצליחו לקלקל מאז – בוודאי לא נגרם בגלל עצם הנס ‏והנצחון.‏
ואכן, לא מקרה הוא שאת היום הזה חגגו באמירת הלל גם רבנים שלא אמרו ‏הלל ביום העצמאות, כמו ‏הרב בן-ציון אבא-שאול, ר’ חיים שמואלביץ, הרב עובדיה ‏הדאיה, הגרש”ז אוירבך, יבדל לחיים הרב ‏שמחה קוק, ועוד. וכמו כן לא מקרה הוא ‏שדווקא ההנהגה החילונית מתנערת מיום זה ולא טורחת ‏לחגוג אותו, וממילא גם ‏הציבור הכללי נמשך בעקבותיה. כולם מבינים שיום שחרור ירושלים מסמל ‏חזרה ‏אל הקודש, אל ערש אבותינו, אל שורשינו, בניגוד לממלכתיות החדשה ‏ולישראליות המדומה ‏שהם מנסים לעצב ולטפח. ‏
ולכן אם מחפשים יום שמבטא את תודותינו לקב”ה, זהו היום המתאים ביותר. ‏לישועה וההצלה של ‏מלחמת ששת הימים, לשיבה לירושלים ולנחלת אבותינו, ‏ניתן להוסיף את ההודאה העצומה על קיבוץ ‏הגלויות, על ארץ ישראל הנותנת ‏פירותיה, על הבניין וההתיישבות, על הנצחונות במלחמות ונסי ‏השמירה ‏המופלאים בכל יום ובכל שעה מידי אויב ומחבל, על קול חתן וקול כלה, על זקנים ‏וזקנות ‏היושבים בירושלים וילדים וילדות המשחקים ברחובותיה, על קימום עולם ‏התורה, על תנועת התשובה ‏הגדולה, על חיוכו של ה’ אלינו ורצונו לגאלנו.‏
ומתוך ההודאה לה’ והמלכתו עלינו באופן טהור ונקי, בלי ערבוב של הכרה ‏במלכות זרה, נזכה כולנו ‏לראות בגאולה שלימה, בביעור הרשעה ובמלכות ‏האמתית – מלכות בן דוד משיח צדקנו, בירושלים ‏הבנויה, במהרה בימינו. ‏
תגיות: יום ירושלים, מדינה, יום העצמאות, צבא