הרב שמואל טל
אחרי שלמדנו מהן התכונות הבסיסיות שיש לחפש אצל בן הזוג, נלמד על מקומן של תכונות נוספות. ומה עם עדתיות? לא אצלנו!
סבלנות
הסבלנות היא תכונה שאינה קריטית אך חשובה. כדי לנהל בית בצורה תקינה, צריך סבלנות רבה. יסוד הבית הוא סבלנות, רגיעה, וקבלה בשלווה של מצבים משתנים. בית אינו שליו ורגוע כפי שהוא עשוי להצטייר בזמן שמחת החתונה או בהכנות אליה. בית הוא מקום תוסס ודינמי. הטלפון מצלצל, החביתה שעל המחבת עומדת להישרף, התינוק בוכה, וילד אחר בדיוק החליט לעשות את צרכיו באמצע הסלון.
כאשר אדם סובל מבעיה רצינית של עצבנות, ניתן לזהות זאת על פניו. אפשר לראות סימנים לכעס ועצבנות בכל מיני סיטואציות, ובמיוחד ככל שהפגישות מתקדמות. אולם אין להחליט שאדם סובל מעצבנות על פי סיטואציה אחת בלבד שבה הוא כעס ונלחץ, כי ייתכן שהדבר היה חד פעמי בגלל הצטברות נדירה של מספר מאורעות קשים (כגון איחור לאוטובוס, עייפות, לימודים קשים, איבוד חפץ, לחץ מהפגישה, וכו’).
בית טוב
חשוב לדעת היכן האדם גדל, מי הם הוריו ומי הם אחיו ואחיותיו, מהן תכונותיהם ומידותיהם, מהי האווירה התורנית שבה הוא גדל, וכדומה. אם הבית טוב, הדבר אומר הרבה על האדם. אמנם אף אחד לא מבטיח שגם הבן יהיה טוב כמו הוריו, אך מידע זה יכול לסייע בהערכה חיובית עליו. ניתן גם לבחון את האופן שבו האדם מתייחס לביתו ולסביבתו.
אך גם אם הבית אינו טוב כל כך, אין לשלול את האדם, וצריך לבדוק לגופו של עניין מה מצבו באותם נושאים. אם בבית אין הקפדה רצינית על שמירת הלכה, ואילו האדם מקפיד, אין בעיה. כשהבית מסובך מבחינה של מידות פגומות שנמצאות אצל ההורים, זה עשוי לגרום לכך שהאדם ימשיך לשאת עימו כל מיני בעיות של ההורים. ואולם ייתכן שהאדם דווקא יתחשל מכך והוא ייבנה לטובה מכיוון שהתמודד במצבים מסובכים, וכפי שמצויים בנים ובנות רבים למשפחות קשות שנהיו טובים בהרבה מאנשים רגילים.
מקומם של לימוד תורה וידע תורני אצל אישה
בעוד שכל יהודי מצווה על לימוד תורה, וגם אנשים שעובדים לפרנסתם קובעים עתים לתורה מדי יום, אצל אישה המצב שונה. מעבר לידיעת ההלכות ועיקרי האמונה, היא אינה מצווה על לימוד תורה, וממילא אין צורך לחפש אישה שעוסקת בלימוד אינטנסיבי ושולטת במקורות. לימוד תורה אינו התפקיד הישיר של האישה. יותר משהיא נדרשת ללמוד בעצמה, היא נדרשת להשקיע בלימוד של בעלה. גם אישה שמתמחה בביולוגיה או ברפואה או בחכמות אחרות, אינה נדרשת בהכרח להתמחות בתורה יותר מעקרת בית פשוטה.
ייתכן שכדי שבת תאהב את התורה צריך שהיא תלמד במדרשה ותרכוש ידע תורני, אולם יש ודווקא מתוך אהבת תורה, בת תחליט להתחתן מוקדם ולכן תלמד מקצוע בגיל צעיר ולא תלמד במדרשה, והיא תוכל לתת משוב רוחני לבעלה ולתקשר איתו מצוין גם ללא ידע תורני.
קִרבה בהשקפת עולם
חשוב לדבר על השקפת עולם, ולוודא שיש קרבה בהשקפה. זו טעות לחשוב שהעיקר האהבה, ואין משמעות להבדלי דעות והשקפות. פערים קלים בהשקפה אינם משמעותיים, כגון בני זוג שאחד מהם מחובר לתורות של בעל התניא ואחד מחובר לתורות של רבי נחמן, או שאחד רואה חשיבות בעבודה עברית ואחד לא, או שאחד רואה ערך בהפגנות ואחד לא. אולם אם יש פער גדול בדעות, הדבר עשוי להקשות על הקשר. חשוב שתהיה התאמה בסיסית בהשקפה ביחס למדינה ולצבא, או הבדלים מהותיים אחרים. לא מוכרחת להיות התאמה מלאה בהשקפה, אולם חשוב שכל צד ידבר על השקפת עולמו, שכן על ידי כך ניתן להכיר את בן הזוג ואת דרכי החשיבה שלו, ואף להתנסות בצורך למצוא מכנה משותף ולהגיע לעמק השווה. פעמים רבות ניתן לברר פרטים בסיסיים על השקפת העולם לפני הפגישה הראשונה, ולחסוך זמן וצער מיותר.
מקבץ נדחי ישראל
ככלל, אין לתת לנושא העדתי שום משקל בבחירת בן הזוג. ההבדלים הקלים שנותרו בין העדות השונות (ובדור הבא גם מהם כמעט ולא יישאר זכר) אינם מעכבים בכהוא זה את היכולת להתקשר לבן זוג מעדה אחרת. עם זאת, אדם שמרגיש באופן אישי משיכה רגשית דווקא לבני עדה מסוימת, אינו מתבקש לוותר עליה. אך פעמים רבות הדבר נובע ממחשבה שבני עדה מסוימת בולטים יותר בתכונה כזו או אחרת, ובמקרים כאלה חשוב להבין שבכל עדה יש את כל התכונות ואת כל הסגנונות, וצריך להגדיר את החיפוש לפי תכונות ולא לפי עדה.