לצפייה: ‘מקדש שער’ מתקופת בית ראשון נחשף בחפירות בתל לכיש

תגלית ארכיאולוגית חשובה: ‘מקדש שער’ מתקופת בית ראשון נחשף בתל לכיש

לכיש היתה עיר יהודית חשובה בימי בית ראשון, ושימשה כבירה שניה בחשיבותה למלכי יהודה, לאחר ירושלים. מקובל לזהות את מיקום העיר ב”תל לכיש” שליד היישוב לכיש.

להלן הודעת רשות העתיקות, המובאת כאן באדיבותה:

תגלית חשובה ויוצאת דופן נחשפה בחפירות ארכיאולוגיות בגן לאומי תל לכיש: ‘מקדש שער’ מתקופת בית ראשון (המאה ה-8 לפני הספירה), ובו מה שמתפרש כעדויות מרתקות לביטול הפולחן במקום בידי חזקיהו המלך, כפי שתואר בספר מלכים ב’ – “הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…” (מלכים ב’, יח’, ד’).

החפירה הארכיאולוגית נוהלה בחודשים ינואר-מרץ ע”י רשות העתיקות, ביוזמת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף רשות הטבע והגנים, לטובת המשך פיתוח גן לאומי תל לכיש למבקרים. חלקו הצפוני של השער נחשף לפני עשרות שנים ע”י משלחת בריטית ומשלחת של אונ’ תל אביב, והחפירה הנוכחית עסקה בחשיפה מלאה של השער. חשיפה זו, העלתה כי מדובר בשער הגדול ביותר המוכר בארץ מתקופת בית ראשון.

לדברי סער גנור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, “גודלו של השער תואם את הידע ההיסטורי והארכיאולוגי, לפיו לכיש היתה עיר מרכזית – השנייה בחשיבותה אחרי ירושלים”. לפי תיאורי המקרא, שערי הערים היו המקום בו “הכל קורה”: זקני העיר, השופטים, המושלים, המלכים והפקידים-  כולם נהגו לשבת על ספסלי שער העיר. ספסלים אלה נמצאו בחפירה שלנו”.

בחדריו נחשפו ממצאים המלמדים על השימוש שנעשה בהם במאה ה-8 לפנה”ס: בתא הראשון נמצאו  ספסלים עם מסעדי ידיים, אשר למרגלותיהם נחשפו ממצאים רבים ובהם קנקנים, מספר רב של  יעים להעמסת תבואה (“סקופים”), וידיות קנקנים שעליהן הוטבע חותם, הנושא את שם הפקיד או חותם “למלך”. על שתיים מהטביעות מופיע הכיתוב “למלך חברן”, באחת נכתב “למלך” עם תיאור חיפושית שלה 4 כנפים, וטביעה נוספת נושאת את השם “לנחם עבדי” שהיה, כנראה, פקיד בכיר בימי חזקיהו

המלך. נראה שהקנקנים הללו היו קשורים להכנות הצבאיות והמנהליות של ממלכת יהודה למלחמה בסנחריב מלך אשור שקרתה בסוף המאה ה – 8 לפנה”ס.

בהמשך המבנה נמצא ‘מקדש שער’, שקירותיו טויחו בטיח לבן. לדברי גנור, “אל מקדש השער עלו באמצעות גרם מדרגות אל חדר גדול, בו היה ספסל אשר שימש להנחת מנחות. בפינת החדר, נחשף פתח המוביל אל קודש הקודשים; בחדר זה, מצאנו, למרבה ההתרגשות, שני מזבחות ארבע קרניים ועשרות ממצאי כלי חרס – נרות, קערות וכנים. מעניין ביותר, שקרנות המזבח נקטמו באופן מכוון! זוהי, כנראה, עדות לרפורמה הדתית המיוחסת למלך חזקיהו, במסגרתה רוכז הפולחן בירושלים ובוטלו במות הפולחן שהוקמו מחוצה לה: “הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה…” (מלכים ב’, יח’, ד’).

על מנת להעצים את ביטול הפולחן במקדש השער, בנוסף לקטימת קרנות המזבח, הוצב בקודש הקודשים בית כיסא, כדי לטמא את המקום סופית; בפינת החדר נמצאה אבן שעוצבה ככיסא ובמרכזו חור. אבנים מטיפוס זה מזוהות במחקר הארכיאולוגי כשירותים. עדות לביטול מקומות פולחן על ידי הצבת שירותים מוכרת במקרא, בהשמדת פולחן הבעל בשומרון על ידי יהוא: “ויתצו את מצבת הבעל; ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות (מוצאות) עד היום” (מלכים ב, י’, כז’). זו הפעם הראשונה שנמצא ממצא ארכיאולוגי המאשש תופעה זו. מבדיקות מעבדה שערכנו במקום בו הוצב בית הכסא, עולה כי לא נעשה בו שימוש. מכאן, ניתן להסיק שבית הכסא הוצב במקום באופן סימלי. לאחר הצבתו, נאטם קודש הקודשים עד לחורבן המקום.

השער של תל לכיש נחרב בחורבן אלים על ידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפנה”ס. בחפירה נחשפו שכבות חורבן והרס ובהן ראשי חיצים ואבני קלע, המלמדים על קרבות הפנים מול פנים שהתרחשו בשער העיר של תל לכיש. עדויות למסעו של סנחריב ליהודה מוכרות בממצא הארכיאולוגי, במקרא (מלכים ב’, יח’ ודברי הימים ב’, לב’) ובתבליט לכיש מארמון סנחריב בנינווה, המתאר את סיפור כיבושה של העיר.

בשלב זה, השער מכוסה באופן זמני לצרכי שימור ואין אפשרות לראותו. בימים אלו שוקדים ברשות הטבע והגנים, בשיתוף עם רשות העתיקות, על המשך פיתוח ושימור האתר לצורך פתיחתו למבקרים.

הערת עורך האתר:

“המקדש” וקודש הקודשים” שהארכיאולוג מדבר אודותיהם בכתבה שימשו ככל הנראה להקרבת קרבנות לעבודה זרה, בימים בהם ממלכת יהודה נכשלה בכך, ככתוב בתנ”ך. המלך הצדיק חזקיהו נקט בפעולות לטהר את ממלכתו מכך.

תל לכיש פתוח למבקרים כל ימות השבוע, ללא תשלום. יש גישה די נוחה לכלי רכב עד סמוך מאוד לאתר, וחניה בשפע. יש חורשה מוצלת+שולחנות. במזג אוויר קר כדאי להצטייד בלבוש חם.

מקור: רשות העתיקות