השוני המובנה בין גברים לנשים גורם לפערים ביניהם, אך התגברות עליהם מביאה לקרבה והבנה משמעותיים ועמוקים מאוד
שינוי ראש
יש פער עצום בין האישה לבעלה בתפיסת החיים. הם יכולים לעבור יחד את אותו מאורע, אבל כל אחד יעניק לו פרשנות שונה לחלוטין. פעמים רבות הבעל בטוח שהוא עשה מעל ומעבר בשביל לעודד את אשתו, ואילו האישה מרגישה שהוא לא עשה כמעט כלום.
לפעמים נוצר דפוס של בעיות קבועות, והתחושה היא שבני הזוג לא מצליחים להבין אחד את השני, ופעם אחר פעם הם מגיעים לפיצוצים. נראה לנו כאילו לבעל יש בעיה של אטימות ואי אפשר להזיז אותו ולחדור אליו. אבל האמת היא שמדובר באי הבנה, ושינוי ראש יכול לשנות לחלוטין את כל התמונה. לכן, במקרים כאלה אסור להתפתות לחשוב שהבנו את הבעל שלנו! אם אנחנו רואות שיש בעיה כזאת – צריך להתייעץ. מעבר להתמחות של אנשים שנותנים ייעוץ בזוגיות, לפעמים דווקא מישהי שלא מכירה את הבעל יכולה לפרש את הדברים בצורה יותר נקיה מנגיעות אישיות, וללמד אותנו את מה שלא הצלחנו להבין לבד.
הגמרא במסכת שבת אומרת שמצוות עונה (כלומר, יחסי אישות על פי ההלכה) עושה שלום בבית. ממצוות עונה, שמהותה השראת שלום בבית, ניתן ללמוד כלל בזוגיות: הקב”ה ברא את בני הזוג שונים, כדי לאלץ אותם להבין אחד את השני על ידי הקשבה הדדית. הבנה שבאה מתוך הקשבה והשקעה, היא הרבה יותר עמוקה ומשמעותית מההבנה הראשונית שיש בין שתי נשים או שני גברים.
לא כל דבר אפשר לומר
באופן כללי חשוב מאוד לדבר עם הבעל על הכל, ולא ליצור סודות. סודות מזיקים לקשר. ועם זאת, צריך לפעול עם טקט, ולא לומר לו כל דבר. אישה אינה צריכה לספר לבעלה על כל מריבה או אי הבנה שהיתה לה עם אחת השכנות. מעבר לאיסור לשון הרע, הדבר עלול לפגוע במעמד שלה בעיני בעלה, ובפרט אם יחשוב שדווקא השכנה היא הצודקת…
אם השכנים היו פה, לא היית מתנהג ככה!
ישנו מצב שכיח בחיי נישואין, שבו האישה והבעל שניהם אנשים טובים והגונים, ואף מצליחים במערכות יחסים שונות בחייהם, אבל כשהם יחד, יש קֶצֶר. כמו ילדים קטנים, רבים על דברים של מה בכך, נפגעים משטויות. זה מופלא, אבל מאוד שכיח. וצריך להבין איך זה קורה, ואיך מתמודדים עם זה.
נראה שהסיבה לתופעה זו היא שדווקא מכיוון שהאישה והבעל קשורים ומחוברים אחד לשני, הם מרשים לעצמם לכעוס. כמו שאישה מרשה לעצמה לכעוס על עצמה, ומוכנה לפגוע ולייסר את עצמה, כך היא נוהגת גם ביחס לבעלה. היא אינה מחשיבה אותו כמישהו זר שחייבים לדבר איתו בעדינות ובהתחשבות, ולכן היא אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום, והיא מעירה על כל דבר שלא נראה לה. וככל שהקשר יותר קרוב – יש יותר ביקורת וחוסר מעצורים בהערות. ממילא זה גם הרבה יותר פוגע, כי הבעל מרגיש שהאדם שהכי קרוב אליו מדבר אליו בצורה כל כך לא יפה. מצב זה יוצר כעסים גדולים משום שהפגיעה כואבת וחזקה יותר מפגיעות שהוא חווה מאנשים אחרים.
בעצם ההבנה של התופעה, טמון רוב הפתרון. עלינו להבין שהיחס הזה אינו נובע מזלזול וחוסר הערכה, אלא דווקא מתוך אהבה וקישור. מתכוננים לאכול ארוחת ערב והנה מצלצל הטלפון, ואמא של האישה על הקו. האישה מסוגלת להיכנס לשיחה ארוכה עם אימה ובעלה נשאר רעב, או שהוא אוכל לבד. והרי אם היא הייתה עם חברה שלה והטלפון היה מצלצל, היא בוודאי לא הייתה מתנהגת כך, אלא הייתה אומרת לאימה שתתקשר אחר כך! אבל כמו שלגבי עצמה היא מוכנה לאחר את ארוחת הערב בשביל שיחה עם אימה, כך ברור לה שגם בעלה יכול לחכות קצת, כי שניהם בעצם אותו הדבר.
עלינו לפתח תודעה לכך שמבחינה מסוימת הבעל הוא כאדם זר, לטובת השלום והשמחה בבית. עניין זה רמוז במה שכתוב בגמרא במסכת ברכות שהקב”ה ניסר בין האיש לאישה, שנבראו מחוברים בגבם, נסירה שבלעדיה הם לא היו יכולים להתחבר פנים אל פנים. התיאור הזה אינו שייך רק לעבר – גם אצלנו יש בחינה של נסירה, ריחוק מסוים שמטרתו ליצור חיבור יותר גדול.
טיפ: קחי התנהגות שלך שבעלך לא היה מרוצה ממנה. כיצד היית מתנהגת אם היו אנשים זרים רואים אותך? האם את יכולה לספר לאנשים אחרים איך התנהגת, או שאת מתביישת בכך?
יפה מאוד