נשות קהילת תורת החייםמהו המפתח לקבלת חסרונות בן הזוג? האם הוא בהבנה שמסע חיי נבחר עבורי על ידי ה’ – ולא על ידי? 
להתחתן עם בעל “נכה”?..
בפרק הקודם העלנו את הרעיון להתייחס לחסרונות הבעל כאילו הן נכויות קבועות. וכמו שיש נשים שהתחתנו עם בעלים נכים והנכות שלהם כבר נכנסה לתודעתן באופן כזה שהיא איננה מעוררת בהן כעסים כך נתייחס אנו אל חסרונות הבעל שלנו. אך נשארת השאלה: כאשר הכרתי את בעלי, לא חשבתי שאני הולכת להתחתן עם ‘נכה’. מאיפה אקבל את הכוחות להשלים עם זה? מילא אם רק היה מדובר על נסיעות לשבתות, אבל איך לקבל חיסרון שהוא אמיתי ואובייקטיבי?
השאלה הזו מוכרת לרבות מאתנו. אי אפשר להשתיק אותה או להתכחש אליה! הרי אני פוגשת את החסרונות של בעלי ברמה היומיומית, והם יכולים “להקפיץ” ולקומם אותי. ואני עוד אמורה לשמוח בו ולאהוב אותו…?!
אכן שאלה מטרידה!
בואו נבחן את זה לעומק, ובע”ה נראה מה ניתן לעשות עם זה. איך ניתן לא רק “לפתור” את העניין אלא גם לקחת אותו כמצע לצמיחה והתקדמות.
(ושוב, לא בלי עמל…)
במישור הנפשי הפשוט אין דרך לברוח מכך שלכל אדם ישנם חסרונות ובכלל זה גם לבעלי. יתר על כן, לעתים רבות, אפילו כאשר הבעל מצדו משתדל ככל יכולתו לעשות את חלקו, עדיין הוא לא יגשים את כל הציפיות של אשתו. זוהי המציאות! כדאי וצריך לדעת לקבל אותה ולהשלים עימה.
הרי גם כך, יוצאות אנרגיות רבות – על התסכול, חוסר האונים, הניסיונות הלא-מוצלחים לשנות. אז אפשר לבחור להוציא את האנרגיות בכיוון הבונה של קבלה. קבלת הבעל כפי שהוא תוך הדגשת החיובי.
(נגלה כאן בסוד, שכאשר עסוקים בקבלה ופחות “עושים ענין” מחסרונות, הם פחות בולטים!)
הקבלה הזאת נותנת מענה מסוים, אבל היא לא באמת מספקת. ראשית, כי בעצם יש כאן סוג של התכחשות לאמת. תכל’ס משהו מפריע לי ואני בוחרת להתעלם ממנו. אבל הוא שם. למה יש אותו? שנית, הרי כל החיים שלנו הם שליחות מאת ה’, והוא שיוצר לנו את ההתמודדויות, ודאי שגם את ההתמודדות הזאת שהיא כל כך מרכזית ומשמעותית. חייבת להיות לכך תכלית!
ואכן, אם ניגש לדברים מתוך אמונה, נוכל לראות אותם בצורה אחרת לגמרי.
למעשה, החיים כולם הם רצופי “חסרונות” שכאלה, ומתוכם האדם נבנה וגדל. הבעיה העיקרית שמונעת מאיתנו להכיל את החסרונות ולהתמודד עימם כראוי היא התפיסה השגויה שלפיה החיים צריכים להתקדם בכיוון מסוים (שאנחנו מחליטות בעצמנו מהו…) וכל חיסרון שמתגלה הוא חריגה מאותו כיוון. לעומת זאת, בפועל, לא אנו מכוונות את חיינו ולא אנו יוצרות את מסע החיים, אלא ה’. והוא יודע מה הטוב ביותר עבורנו. דווקא מה שנראה לנו כחסרון הוא מתנה מיוחדת מה’, שנשלחה אלינו במיוחד על מנת להעלות אותנו ואת הזוגיות שלנו.
כביכול הקב”ה אומר לכל אחת מאתנו: בתי היקרה, כשתכננתי לך את המסלול שלך עלי אדמות, בחרתי לך את הבעל הכי מתאים להיות חברך לדרך. הכי מתאים למה שבאת לעמול עליו, למה שבאת לתקן. אני יודע שיש לך רגעים קשים, רגעים שחסרים לך דברים, שמפריעים, שמקוממים. אני רואה שכואב לך… אם תקבלי את זה שמעבר לזרימה הטבעית לך, ישנה כאן הזדמנות עבורך להרים אלי מבט, ולזכור שזה ממש מיועד לך, ממש מדויק לך, אז תוכלי להשקיע בדברים בצורה נכונה, ואפילו לשמוח בהם!
אימוץ התפיסה שלפיה החסרונות הם חלק ממסלול החיים האידיאלי שה’ בחר עבורנו, יקדם פלאים את חיינו בכלל ואת חיי הזוגיות שלנו בפרט.
טיפ: נסי לראות את גרף החיים שלך לאורכו. עבר – הווה – עתיד. איך היית רוצה שחייך, ובעיקר חיי הזוגיות שלך, יראו בעוד 10, 20 שנה? באיזה אופן ההתנהלות שלך בהווה יכולה לקדם את הדברים לכיוון הרצוי והנכון? איזה סוג חשיבה פנימית משרת את ההתקדמות הזאת, ואיזה – מפריע?
נפלתי בפח?
ללא מבט זה, אישה עלולה לחשוב שעשתה מקח טעות, ואף לבחור לפרק את החבילה. ובאמת אחוז הגירושין בדורנו נוסק לשיאים שלא חלמו עליהם בעבר. אך אנו מאמינים שמה’ אישה לאיש.
ולכן, כל זמן שבני הזוג לא הגיעו למצב שאין לו תקנה – ולעולם אי אפשר לקבוע שהם הגיעו למצב כזה ללא חוות דעת של אדם מומחה וירא שמים שמכיר את המקרה לאורך ולרוחב – רצון ה’ הוא שימשיכו בזיווגם. הקשיים שעולים ביניהם הם חלק מה”תפעול” של הזוגיות שלהם. נספר סיפור אמיתי שממחיש זאת: מעשה בילד שקיבל אופניים מסבא וסבתא שלו. כעבור זמן לא ארוך הם התפנצ’רו. הוא בא לסבא ואמר – “סבא, תקנה לי עוד אופניים” הסבא הנדהם שאל מה קרה לאופניים החדשות שקנה, ואז הסביר לנכד, שחלק ממה שכלול בהחזקת אופניים, זה תיקון פנצ’רים…. “לא כל כך מהר זורקים אופניים וקונים אחרות!”
כך ממש גם בזוגיות: ישנם קשיים שעלינו להתמודד איתם, ואין מציאות של קשר בין אישה לבעלה בלעדיהם. כך הוא טבעם של חיי זוגיות.
כל ההתמודדויות הן משימות שה’ מציב בפנינו. ה’ אוהב אותנו, הוא אינו רוצה שנתרסק, ואנו יכולות להיות בטוחות שאם ה’ נתן לנו את המצב הזה, זה אומר שאנחנו יכולות להתמודד איתו, ואין צורך לברוח לשום מקום אחר! מבט זה מספק רוגע פנימי. יש מקרים שבהם בני הזוג צריכים ייעוץ, אבל הגישה היסודית היא גישה של אמון מוחלט בחיי הנישואין. וגם אם יש בבית תחושת קרירות וחוסר באהבה, גם זה אינו סימן למקח טעות, אלא בעיה פתירה שמצריכה טיפול.
כל שבת, באמצע הסעודה, הוא נרדם…
הדברים האמורים עד כאן עסקו בבעיית התחושה עם המצב. לאישה לא נעים לחשוב על כך שבעלה אינו טוב מספיק, והדבר עלול לדכדך ולפגוע באהבה. אך עדיין יש לתת את הדעת על הבעיה המעשית שהחיסרון יוצר: כיצד מנהלים סעודת שבת עם בעל שנרדם באמצע הסעודה, כיצד חיים עם בעל שלא קם לתפילה בזמן, מה עושים עם הבושה שיש לבעל כשמגיעים אורחים, וכדומה.
התשובה היא שבאמת כמעט עם כל דבר אדם יכול להסתדר, אלא שהרבה פעמים האדם מגדיר לעצמו רף גבוה מדי. הזכרנו בפרק הקודם את הדוגמה של אישה שנשואה לבעל נכה. יש אנשים שנולד להם ילד פגוע והם גידלו אותו באהבה ומסירות במשך שנים רבות, יש הורים ששכלו את בניהם והמשיכו בעוז את חייהם ועוד דוגמאות רבות. הסיבה העיקרית לקושי להשלים עם חסרונות הבעל, היא התפיסה שלפיה הם לא היו אמורים להיות. רק לאחר שנפנים את ההבנה שהבעל שלנו הוא אדם, עם מעלותיו וחסרונותיו, שזה חלק מהחיים המשותפים שלנו, ושהמתכון הוא ללכת קדימה – נוכל להתמודד באופן ענייני עם הבעיות ולחפש להן פתרונות.
ככל שנהיה יותר רגועות מבפנים, נקבל את הדברים בצורה עניינית ונסתכל קדימה, נוכל גם למצוא פתרונות מתאימים יותר לבעיות עצמן.
טיפ: הכיני רשימה של שלושה חסרונות שלך, וחשבי: כיצד בעלך מתמודד עימם? (או איך היית רוצה שיתמודד עימם?) מה את יכולה ללמוד מכך?
ויש לנו עוד טיפ, למתקדמות: קחי חסרון אחד של בעלך. דמייני שהיה קורה קסם, וכל הרגשות השליליים שלך על כך שהוא כזה היו נעלמים, והיה נשאר רק החיסרון עצמו והמשמעויות שלו (כלומר, היית יודעת שהוא כזה, ומתייחסת לכך בפשטות, כאל נתון בחייך, וללא אכזבה מכך שוב ושוב). מה היית עושה? איך היית מתמודדת?