נשות קהילת תורת החייםכיצד לומר ביקורת שתתקבל ע”י השומע? כללים וטיפים
ביקורת אינה דבר שלילי, אך פעמים רבות היא נאמרת בצורה ובעיתוי שאינם מתאימים, ומחטיאה את מטרתה לחלוטין. אישה שרוצה שדבריה יישמעו, צריכה להשקיע מחשבה לפני שהיא אומרת אותם. אי אפשר לזרוק ביקורת “מהבטן”, ללא עיבוד ומחשבה שקדמו לכך, ולצפות שהבעל יקבל אותה בברכה. ביקורת שגויה אינה בונה אלא הורסת, ומלבד הנזק הרגעי, היא גם עלולה לחסום את האפשרות לומר ביקורת בעתיד, ויוצרת תחושה לא מוצדקת של ייאוש מאמירת ביקורת.
טיפ: היזכרי בפעמים שקיבלת ביקורת (מהבעל או ממישהו אחר) ולקחת אותה בצורה בונה, לעומת פעמים שנפגעת והסתגרת עקב הביקורת. מה גרם לכך שיכולת להיבנות מהביקורת? איך היית רוצה שיאמרו לך ביקורת על דברים שאת צריכה להשתפר בהם?
ריכזנו עבורך כללים חשובים שחשוב להקפיד עליהם כאשר באים לומר ביקורת. הכללים נכונים גם לגבי שאר האנשים, אך הם מקבלים חשיבות מיוחדת כאשר מדובר בבעל:
א. אף פעם לא להעיר בשעת מעשה. זה נותן לאדם תחושה לא טובה וחוסר נעימות שנתפס ‘על חם’, ומכניס אותו למגננה ולמנגנון של הכחשה, ניסיון להטיל בחזרה את האשמה לצד השני, וכדומה.
ב. כשאנחנו באות לומר ביקורת, יש לפתוח בהערכה כנה ואמיתית על הדברים הטובים, וזאת משום שבעיסוק בביקורת יש חשש גדול לאיבוד פרופורציות. הבעל צריך להרגיש בצורה מאוד ברורה ומוחשית שאשתו מעריכה את מה שהוא עושה, מכירה לו תודה ומכבדת אותו. בנוסף, חשוב שבמקרה שאמרנו ביקורת, נשים לב להודות ולהביע הערכה על שמיעת הביקורת ועל יישומה. אם הבעל ירגיש גם את הדבר הטוב שיצא מהביקורת, תהיה לו מוטיבציה לקבל ביקורת בפעם הבאה.
ג. חשוב שיהיה ברור שהביקורת ממוקדת לנושא מסוים, ולא כללית. למשל לא לומר לו שהוא אדם חסר רגישות, אלא לומר שבמקרה מסוים שקרה כך וכך, לא הרגשת שהוא היה די רגיש כלפייך. בהתאם, גם הניסוחים צריכים להיות נקודתיים ולא מכלילים (לא לומר “אתה אף פעם…”, “אתה תמיד…”). באופן כזה הוא יכול לקחת את הדברים בצורה בונה ולחשוב איך לשפר, ולא להתייאש מיכולתו לתקן.
ד. חשוב לומר מה אנחנו מבקשות מהבעל לתקן, ולא רק להטיל מום וזהו. בשביל זה צריך לפעמים לחשוב הרבה בעצמנו לפני כן (לפעמים מתוך כך נגיע למסקנה שאין מקום להעיר). לדוגמה: אם הבעל מבולגן, לא לומר לו: “אתה מבולגן” אלא צריך לומר מה כדאי לעשות, להראות לו שהוא מסוגל לתקן ושזה מעשי. ביקורת שאינה מלווה בהצעה מעשית, היא מתכון לייאוש. דוגמה נוספת: אם בעלי לא קיבל את פני במאור פנים כאשר חזרתי אחרי יום שלם מחוץ לבית, לא רק להטיח בו האשמה על כך, אלא לספר לו מה הייתי זקוקה לשמוע ולקבל ממנו ברגעים האלו.
ה. חשוב שהביקורת תהיה עניינית ובונה ולא תבוא ממקום של כעס. בשביל זה צריך ללמד זכות ולכבות את אש ההקפדה, ורק מתוך רוגע ניתן לדבר על הדברים בצורה עניינית.
ו. רצוי להראות לבעל שגם לך יש בעיה מסוימת בזה אם זה אפשרי. (או שבאופן כללי, את עצמך גם כן לא מושלמת וצריכה לתקן דברים…).
ז. לעודד, לשדר אמון ואהבה, ולהראות לבעל שהביקורת לא פגמה באהבה שלך אליו.
ככל שנקפיד יותר על הכללים הללו, הביקורת שלנו תתקבל יותר ברצון, ותהיה יותר משמעותית. בעומק הדברים, כל אדם מעוניין לקבל ביקורת ולהשתפר. ובפרט כשמדובר על דברים שנוגעים לאדם הכי קרוב אליו. הדבר שמפריע לבני אדם לקבל ביקורת, הוא התחושה שהיא מנמיכה אותם. ככל שנשכיל לנטרל את המפריע הזה, הדרך לשינוי תהיה פתוחה יותר.
טיפ: לפני אמירת ביקורת, דמייני את עצמך אומרת את הדברים ואת הבעל שומע. כיצד הוא מגיב? האם משהו מפריע לו? כיצד נוכל לייעל ולשפר את הביקורת? ניתן לחזור על הדמיון שוב ושוב עד שמגיעים לתוצר הרצוי, וכך ללמוד מטעויות בלי לטעות בפועל.
מומלץ!