נשות קהילת תורת החיים
איך להשתמש במילים של אהבה כדי ליצור קרבה ולהעצים את האהבה בינך לבעלך
במאמר הקודם דיברנו על כך שהאהבה כבר קיימת בתוכנו אך אנו צריכים לעורר אותה. הזכרנו דרך אחת לעשות זאת וכעת נדבר על ערוץ נוסף לגלות את האהבה.
דיבורי אהבה
העולם שבו אנו חיות הוא חיצוני, ובאופן פשוט, ללא עבודה תמידית, הוא מתנהל באופן מנותק מהפנימיות האמיתית. לכן, הדברים שבולטים מבחינה חיצונית הם הדברים שתופסים יותר נפח במציאות, ואילו הדברים הפנימיים שאינם בולטים באופן חיצוני, נדחקים לשוליים ואינם מקבלים את המעמד הראוי להם באמת. לעתים מחשבות והרגשות של אהבה הן שקטות ופנימיות, ועל כן, כל זמן שהן נשארות בתוך הלב ואינן באות לידי ביטוי במציאות, הן נבלעות בתוך הרעש של העולם החיצוני, ומיטשטשות. כאשר אנו מבטאות את המחשבות וההרגשות הללו בדיבור, הן באות לידי ביטוי במציאות ומקבלות משנה תוקף. דיבור על תחושות חיוביות של האישה כלפי בעלה, מחזק את האהבה. הדיבורים האלו גם יוצרים דינמיקה, ומביאים לכך שגם הבעל מחזיר דיבורים כאלה, ובאופן זה האהבה מתגברת.
אבל איך אפשר לדבר דיבורים כאלה כשלא ברור שמרגישים אותם?
כדי לענות על שאלה זו, נקדיש כמה מילים לנושא של יצירת שינוי בחיים. כל שינוי בכל תחום, כרוך במאמץ מעצם העובדה שפועלים באופן שונה מהרגיל. בנוסף, בכל יצירת שינוי ישנו בהכרח שלב ביניים שבו ישנה תחושה של מלאכותיות. נסביר זאת. כאשר האדם נוהג באופן שהוא רגיל, הוא פועל בזרימה הרגילה שלו, הוא מרגיש ‘הוא’. ברגע שהוא נוהג באופן שונה, באופן טבעי הוא מרגיש שזה ‘לא הוא’, הוא מרגיש מלאכותי. לעתים התחושה הזאת יכולה לגרום לו לוותר על השינוי. כביכול, אם זה לא באמת הוא, אז קורה כאן משהו לא אמיתי. אבל אם מבינים שכך הוא תהליך של שינוי, אז זוכים להגיע לשלב הבא, שבו לאט לאט ככל שממשיכים לפעול לקראת השינוי, המציאות החדשה הופכת להיות הרגל, ונוצרת הזדהות איתה. במקרה שלנו, כיון שמדובר בביטויי אהבה, המלאכותיות קשה עוד יותר. כביכול זה לא אמיתי לומר ביטויי אהבה בלי שזה ממש ‘אני’.
לכן חשוב להיות מודעים לכך שזהו ביטוי למקום פנימי בתוכנו, ובשל כך זה אמיתי. ובנוסף, לזכור שזהו שלב שבו הדברים נעשים מתוך החלטה מודעת ולא מתוך הרגל, אך בעז”ה עם הזמן תיווצר זרימה חדשה שבה יהיה זה טבעי לבטא אהבה.
איך לדבר דיבורי אהבה?
לא תמיד קל לדבר דיבורי אהבה לבעל. למשל, כאשר המציאות היא של התנהלות טכנית, אישה יכולה להרגיש לא נעים לומר לבעל כמה היא אוהבת אותו ושמחה בו, כי זה לכאורה ‘לא קשור’ עכשיו. היא עלולה גם לדחות, לפעמים מבלי להרגיש בכך, את דיבורי האהבה שלו.
אבל באמת עלינו להיות מודעות לכך שזו עבודה מרכזית בבית, וליצור מציאות שבה דיבורי אהבה הם חלק בלתי נפרד משגרת החיים והם אינם חריגים.
כיצד יוצרים אווירה של אהבה? כיצד מכשירים את השטח לצמיחתה? האמת שכדאי פשוט להתחיל. להתחיל בהתייחסות לבבית (שתיה ועוגיות), פתקים עם מילות אהבה ומחמאות, ועוד. עצם הכנסת האהבה לתוך הבית, נותנת לה מקום וקיום. לא כדאי לתת כאן מקום לשאלה “למה שאני אהיה הראשונה”. להיפך, זאת זכות להיות הראשונה! וזו גם תכונה שטבעית לנשים, לבטא רכות וחום. כמו כן חשוב לא לתת מקום פנימי לאמירה “אם הוא ביטא אהבה בגלל שאני התחלתי, סימן שזה לא אמיתי”. צריך לדעת שהוא אומר מה שהוא מרגיש, ואם את אפשרת לו להיפתח ולתת לכך ביטוי, אז יצאת נשכרת, ועזרת לו לבטא תחושות שיש בתוכו, והיו זקוקות לפתיחה שלך.
בנוסף, כדאי לדבר בפתיחות על החשיבות של ביטויי אהבה, לדון יחד מדוע דיבורים כאלו תורמים אחד לשני. לספר לבעל כמה דיבורים כאלו נותנים הרגשה טובה ומחברת, מה אנו מרגישות כאשר אנו שומעות אותם ומה אנו מרגישות כאשר אנו אומרות אותם. חשוב מאוד לתת לבעל מקום בשיחה כזו, לשמוע גם את ההרגשות שלו לגבי דיבורים כאלו ולא רק לספר על ההרגשות שלנו, וכמה הוא צריך יותר להרבות בזה… המטרה היא ליצור בבית אווירה שמפרגנת לדיבורי אהבה, שמי שאומר דברים כאלה לא ירגיש חריג, אלא אדרבה, שיהיה ברור שזו המציאות של הבית.
כאשר ישנו מצב של ריחוק רגשי בין בני הזוג, ישנה חשיבות רבה לדיבורי האהבה. לפעמים דיבורים כאלו יכולים לסלול את הדרך ליציאה מאווירה קשה לאווירה טובה: במקום לדבר על למה לא טוב לנו, מדברים על האהבה שכן קיימת, ומתוך כך היא מתעוררת אצל בני הזוג, מחזירה לאיזון את היחס לאותו עניין שהעכיר את האווירה, ונוסכת כוחות חדשים לגמרי לעמוד במשימות החיים. פעמים רבות מרחק בין בני הזוג נובע מתחושת חסר באהבה, וממילא, הוספת אהבה (גם אם באופן יזום שנחווה מלאכותי) יכולה לשנות באופן משמעותי את האווירה ואת הקשר.
חשוב לציין כי מקומם המרכזי של דיבורי אהבה הוא ברשות היחיד, בין אישה לבעלה, וברמה מסוימת אף בנוכחות הילדים, אך דיבורי אהבה בנוכחות אנשים נוספים עלולים לגרום לקנאה, וגם לזיוף.