נשות קהילת תורת החייםמהי התגובה המומלצת לכעסו של הבעל? האם יש פגיעוּת גדולה אצל הנשים, בגלל תנודות האיזון ההורמונלי בגוף? 
כיצד להגיב כאשר הבעל כועס?
העיסוק בשאלה הזו הוא מאוד חשוב.
אם לא נשקיע בה מחשבה, נתנהג בדיוק כפי שעשינו בפעמים הקודמות. אבל אם נחשוב על כך, נוכל להגיע למסקנות ולהשתדל לפעול לפיהן!
בואי נעשה זאת ביחד.
בדרך כלל אדם כועס כי הוא זקוק למשהו. הוא יכול להיות זקוק לעזרה, ליחס, לאווירה תומכת, ובעיקר לאמונה שלימה שהכל מה’ והכל לטובה. אם נפנים זאת, כל היחס שלנו אליו יהיה חיובי ואוהד, ולא נתרכז בפגיעה שנפגענו ממנו אלא בקידום הקשר.
כאשר אישה חיה מתוך ידיעה שהיא עומדת מול ה’, היא מבינה שבזמן שבעלה כועס, התפקיד שלה הוא להיות רגועה וסבלנית, עד כמה שניתן. בשעת כעס אין טעם ועניין לענות, להסביר, להוכיח, ולהראות מי הצודק. יוצא שבפועל מה שנכון לאותו הרגע זה לוותר. להתווכח איתו – לא יעזור אלא רק ילבה יותר את כעסו. צריך להשתדל עד כמה שאפשר, להסיט את תשומת הלב הפנימית שלנו מהמחלוקת או מהמאורע שעורר את הכעס אל תפקידנו ברגע זה, שהוא יצירת אווירה רגועה, והזדהות עם רגשותיו. נכון, כואב לי עכשיו שהוא כועס, ובעיני זה לא מוצדק, ויש לי מה לענות ולהראות שמהזווית שלי הכל היה אחרת… אבל עכשיו לא הזמן לכל זה! אחר כך אמצא את הזמן לשתף ולהביא את עצמי. עכשיו אני יכולה לנשום עמוק, להזכיר לעצמי שיש צד שני, שמהכיוון שלו הדברים נראים אחרת, ולהגיב בגדלות והבנה. תמיד נזכור: כל נושא שניתן להתווכח עליו בכעס, ניתן גם לדון עליו בנחת. הבחירה מתי ואיך לדבר עליו, היא שלנו.
אין באמירה זו הדרכה לוויתור תמידי. השאלה מתי לעמוד על שלי ומתי ללכת לקראת הצד השני צריכה לקבל את תשומת הלב לגבי כל נושא בנפרד. אבל – יש חשיבות לכך שהדברים ייעשו בזמן הנכון, ובעת של כעס – זהו אף פעם לא הזמן הנכון!
על יחסי גוף ונפש, הורמונים ועוד…
כנשים, עלינו לזכור שמצבינו הנפשיים מושפעים לא מעט מהמצב הגופני שלנו. למשל, לעייפות או לרעב, יכולה להיות השפעה על הצורה בה נחווה דברים ועל הצורה בה נגיב. בנוסף, ישנם שינויים הורמונליים שמלווים את המחזוריות שלנו – למשל בזמן וסת, הריון בשלביו השונים, אחרי הלידה ובגיל המעבר. חסרים או עודפים בחומרים בגופה של האשה, משפיעים על תפקודיה – משטיפת כלים ועד הצורה בה היא מקבלת את פני בעלה, מקיפול כביסה ועד האופן שבו היא מבקשת מבעלה להחזיר שלושה לימונים לשכנים. שינויים והשפעות גופניים אלו נכונים לכלל בני האדם, גברים ונשים כאחד, אלא שבעוד הבסיס ההורמונאלי אצל הגברים קבוע, הבסיס ההורמונאלי הנשי משתנה באופן מחזורי.
פעמים רבות אישה שמושפעת מחוסר איזון הורמונלי מגיבה בדרכים קיצוניות של כעס, בכי בלתי נשלט וכדומה, והיא עצמה לא מבינה מדוע היא מתנהגת כך. חשוב שכל אישה תכיר את התופעות האלו והאיפיונים שלהן, ותדע לזהות זמנים כאלו וכיצד הם עוברים עליה. תפקידה במצבים אלו הוא לנסות להתמודד עם הקשיים, להשתדל להתגבר, אך כאשר היא אינה מצליחה אסור לה ליפול מזה אלא לדעת שזה טבעי ולגיטימי. אחד הדברים שיכולים לסייע, זה לזכור ש”עובר עלי עכשיו גל שכזה” שבו אני יותר רגישה ופגיעה, וזה לא בדיוק ‘אני’ הרגילה, ולכן לא כדאי לעשות ענין מדברים, ולהרחיק במסקנות על עצמי, על החיים ועל מערכות היחסים שלי. חשוב מאד לשתף את הבעל בקיומם של שינויים אלה, ולהקפיד לא להאשים אותו אלא לקחת את האחריות על היותי יותר רגישה. (אפשר ואף רצוי לבקש ממנו התחשבות בזמנים כאלו). ככל שאנחנו נקבל את עצמנו ואת מגבלותינו באהבה, כך גם הבעל יקבל אותנו באהבה.
כחלק מלקיחת האחריות בנושא הזה, לפעמים כדאי לגשת לבדיקות דם על מנת לעקוב אחר חומרי ההזנה החיוניים לגוף (ברזל, ויטמינים שונים, ועוד), שחסר בהם עלול להיות בעל השפעה משמעותית על מצבנו, ולהקשות עלינו לתפקד כראוי.
חשוב!!!
במידה ושינויים אלו אינם בגובה הגלים בו את מסוגלת לשחות או שהם נמשכים לאורך זמן או שקרה בעברך משבר שהתחיל באופן דומה והחמיר – חשוב לפנות לגורם נוסף:
ייעוץ רפואי (גם טבעי) – ברמת הגוף, תוספי תזונה ועוד והכוונה, ייעוץ וטיפול – ברמת הנפש.
It’s awesome to go to see this website and reading the
views of all mates about this paragraph, while I am also eager of getting knowledge.