שמואל וינר
ראש השנה ויום כיפור מאחורינו, ורבים מאיתנו חוששים, מה יהיה בשנה הבאה? האם יהיה לי טוב? האם נצא מהמינוס בבנק? אולי יקרה אסון השנה? מה יהיה עם הפרנסה? עם הילדים? מה יהיה עם הבריאות שלי? ספרי חיים וספרי מתים נחתמו בימים אלו, ומי יודע מה עלה בגורלי…
הרבה מחשבות כאלו ואחרות חולפות בראשנו במודע ובתת מודע ומין לחץ ועצבנות מתלווים אלינו בימים אלו. אליהם נוספים הדאגות והמתח של ההכנה הטכנית לחגים. איפה נהיה בחג? אצל ההורים שלי או אצל ההורים של אשתי? אולי בבית? אולי ניסע לבית מלון וזהו? כמה קניות יש? כמה הכנות?… הרבה מתח ולחץ עשוי ללוות אותנו בתקופה זו.
למה אנשים אוהבים את סוכות? – כי יש עוד שנה לראש השנה הבא…
ומה האמת?
האמת שאנחנו צריכים להרפות. לדעת שלא הכל מונח על כתפנו.
יש לנו אבא שבשמים שאוהב אותנו. ה’ יתברך לא מחפש אותנו בפינות. ימים אלו הם ימים נפלאים שניתנו לנו כדי שנסיר את מחלצותינו המסואבות ונתחדש. זה זמן של אהבה. ה’ יתברך מאמין בנו. מאמין בי, מאמין בך ומאמין בכל אחד ואחת מאיתנו.
ראש השנה זה יום של המלכת ה’, יום שבו בורא העולם מחכה שבניו אהוביו ימליכו אותו, הוא לא רוצה לגזור עלינו דברים קשים, אדרבא, הוא רוצה לתת לנו אין סוף של דברים טובים! גם אם נראה לנו שהמצב שחור משחור ודרוש נס להשתקם ולצאת מהמצב שהגענו אליו, הרי אצל בורא העולם אין הבדל בין טבע לנס ואצלו הכל שווה.
גם אם קשה לנו ואנחנו חוששים, הקשיים נועדו להרים אותנו, לקדם אותנו. ה’ יתברך לא מחפש איפה אפשר להציק לנו הוא אוהב אותנו ובכל מאודו רוצה לעשות לנו טוב.
הנקודה הזו, שה’ אוהב אותנו, ואל לנו להיות בלחץ מ’מה יהיה’, היא נכונה כל השנה. אם אדם שם לב שהוא לחוץ, שהוא מפחד ממה שיהיה, כדאי לו להתבונן בנקודה הזו שה’ אוהב אותו, דואג לו ממש ממש כמו אבא טוב שאוהב את הילדים שלו ואף הרבה יותר מזה. ואז יוקל לו והוא ירגיש הרבה יותר טוב. כי ברוך ה’ אנחנו בידייים טובות – בידים של אבא שבשמים.