חסמי האהבה

ישנן סיבות רבות לכך שהורים מתקשים להעניק אהבה בגלוי. הרב טל עומד על חלק מהן, ומציע דרכים להשתחרר מהן

ישנן סיבות רבות, לא בהכרח במודע, לכך שהורים מתקשים להעניק אהבה באופן גלוי: לפעמים ההורים חוששים מפינוק יתר המטשטש גבולות, וחשוב להם שהילדים יגדלו במסגרת ברורה בעלת גבולות חדים, ולכן הם ‘מייצרים’ קור ונוקשות; וישנם כאלה שבאישיותם סולדים מרכרוכיות ומרגשנות, ולכן נמנעים מגילויי אהבה כלפי ילדיהם. ישנם הורים הסבורים שדי בכך ששוררים בבית יחסים טובים ורגועים בין בני המשפחה; אחרים מבינים שאהבה היא דבר טוב, אבל אינם מבינים עד כמה היא הכרחית, ולכן אינם טורחים להשקיע בזה כוחות ואפילו רק תשומת לב.

הורה שבעצמו לא הכיר אהבה בילדותו, סביר שיגַדֵל גם את ילדיו באווירה דומה – ללא אהבה. במקרה כזה, זה עשוי גם להגיע ממקום עמוק יותר. לבו של אותו הורה אומר לו: “אם אתה מעניק אהבה לילדך – משמע שילד שגדל צריך לקבל אהבה. אתה הרי לא קיבלת אהבה כשגדלת; אם כן, חסר משהו בבניין האישיות שלך!” אף אחד לא אוהב להרגיש שיש לו חסרונות. הוא עלול לבחור לגדל את ילדו בלי אהבה, ולו בכדי לשדר לעצמו שזה בסדר לגדול כך.

אם אחד ההורים באמת אינו אוהב את אחד מילדיו – הדברים כמובן חמורים שבעתיים. וזאת יש לדעת: אי אפשר לרמות את הילדים! לילד יש קליטה חדה ומעולה, והוא יודע טוב מאוד שאבא לא אוהב אותו. מה הוא יעשה? הוא יתן לאביו הרבה סיבות מדוע לא לאהוב אותו…

כשאין אהבה, כל דבר שמצפים מהילד לעשות או שלא לעשות הופך למוקד חיכוך ומייצר משברים. כך נוצר ‘מעגל קסמים’ שלילי שמזין את עצמו. כדי להינצל ממציאות זו, ובעיקר כדי להימנע ממנה בעוד מועד, חשוב מאד שההורה יתבונן בעצמו, יאתר את מה שחוסם אותו מלאהוב, ויידע לשחרר את החסם הזה. במידה והוא לא מזהה את החסם, או שהוא מזהה אותו אך אינו יודע כיצד לשחררו, כדאי מאוד שיפנה לייעוץ.

משמעת וחינוך לערכים

לעומת זאת, כאשר האהבה קיימת וגלויה, והיא גם באה לידי ביטוי בשפע, באופן פיזי (חיבוקים ונשיקות וכדומה) ומילולי (מחמאות, מילות אהבה וכדומה) – יש יותר זרימה ופחות חיכוך. יש לזכור גם ש”אחרי המעשים נמשכים הלבבות” – גילויי האהבה המעשיים מסייעים גם בשחרור החסמים הנזכרים.‏ באופן טבעי, הילד רוצה לעשות טוב, למלא את רצון הוריו ולשמח אותם; על ‘המצע הרך’ של האהבה גדל ילד שמסוגל ורוצה להביא לידי ביטוי את פנימיותו הטהורה והזכה, ולכן על פי רוב הוא עושה בשמחה מה שמבקשים ממנו.

כאשר ההורים מעניקים לילדם אהבה שופעת, זה בונה ומחזק את נפשו, והוא מרגיש זאת; באופן טבעי הוא רוחש כלפיהם הכרת הטוב, ומתוך כך הוא חש מחויבות פנימית שלא להמרות את פיהם. כשמגיעים למצב כזה, הסמכות של ההורים בבית באופן כללי עולה מדרגה.

וכמובן, “כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם” (משלי כז, יט). כשהילד מרגיש שההורים שלו אוהבים אותו באמת, מתעוררת גם בו אהבה אליהם. והיחסים בין הילד להוריו מתבססים על אהבה הדדית. כשילד אוהב את הוריו ומרגיש את אהבתם אליו הוא גם רוצה ושמח לעשות את רצונם באופן טבעי.

ומה ההורים רוצים מהילד? כמובן, ישנם הרצונות היומיומיים – סגור את הדלת, פַּנֵּה את השולחן, סַדֵּר את המשחקים וכדומה. אך בנוסף, כל בית באשר הוא מחנך לערכים. בית יהודי שורשי מחנך לערכי-נצח: לימוד תורה ואהבת תורה, קיום מצוות, עבודת ה’, חיבור לכלל ישראל וכו’.

ילד שגדל בבית ביקורתי וקר, לא נוצרת אצלו מחויבות פנימית לבית ולערכיו. לעומתו, ילד שגדל בבית חם ואוהב מרגיש רצון להמשיך את ערכי הבית. כשם שהוא רוצה למלא את רצון הוריו ביומיום ומרגיש מחויבות לשמוע בקולם – כך הוא רוצה למלא את רצונם בכך שהוא הולך בדרכם, והוא גם מרגיש מחויבות לדרך זו. אוירה חיובית זו היא ה’שיטה’ לגדל בנים ובנות שהולכים בדרך ה’ בשמחה ובאהבה.