יזהר ברק
באדיבות בית הספר להעצמה אישית “תורת החיים”
יאיר מתוסכל מעצמו. הוא אוהב לתכנן, לבנות לעצמו לו”זים יפים ומדוקדקים, שבהם הוא מספיק כל כך הרבה דברים נפלאים שהוא ממש רוצה לעשות. אבל בכל פעם כשהוא בא לפעול לפי התכנונים – זה פשוט לא קורה. הוא רק קצת מדבר עם חברים, וקופץ לסופר לכמה דקות. כשהוא כבר מתיישב ובא לעשות את מה שתכנן – הוא רק פותח מייל, לראות אולי קיבל הודעה חשובה. מהמייל הוא ממשיך לחדשות ולעוד כמה אתרי אינטרנט. רק לכמה דקות, שנמשכות ונמשכות. והנה נגמר היום, וכל התכנונים נשארו על הנייר.
יאיר עבר תהליך טיפולי במטרה לגלות את שורש העניין. יאיר הבין שיש בתוכו כוחות שונים שכרגע פועלים אחד נגד השני, אבל עם קצת עבודה הם יכולים להיות בהרמוניה. ה’רוח’ שלו, המבוגר שבו, מתכננת תכנונים ורוצה כל מיני דברים, בעוד ה’נפש’ שלו, הילד הקטן שבו, רוצה דברים אחרים, והיא זו שמכתיבה את ההתנהלות בפועל. יאיר הקשיב לנפש שלו ולחוויות שלה, וגילה שם צורך חזק להרגיש חירות. זו בעצם הסיבה שכל התכנונים שלו לא יצאו לפועל. הנפש ראתה בכל תכנון ומסגרת של לו”ז איום על החירות שלה והחופש שלה לעשות את מה שהיא רוצה עכשיו. אבל בסופו של דבר היא לא נהייתה שמחה מההתנהלות בפועל. בכל יום מבוזבז כזה, יאיר הרגיש תסכול עמוק ובוז עצמי, על כך שהוא לא מספיק כלום. גם הנפש שלו סבלה מכך.
בשלב זה הבין יאיר שאי אפשר להילחם בצורך של הנפש בחירות, אבל אפשר לנתב את הצורך הזה למקום האמיתי והנכון שלו. יאיר הבין שהחירות האמיתית היא לעשות את מה שהוא בחר לעשות. עצם זה שהוא מממש את הבחירה שלו, ועושה את מה שתכנן מראש בלי סטיות – זו באמת החירות הכי גדולה, והסיפוק הכי גדול.
יאיר הבין בנוסף, שגם המבוגר שבו צריך לעבור שינוי. התכנון שלו צריך להיות מודע לחולשות שלו ולכוחות הנמוכים שבו. הוא לא יכול להמשיך לבנות לו”זים המפליגים על כנפי הדמיון, ולא באמת מתחברים למקום שבו הוא נמצא היום.
אך תובנות בלבד זה לא מספיק. ליאיר עוד נכונה דרך אורכה של הורדת התובנות האלו אל ליבו, ועד אשר יופנמו היטב וירדו גם למעשה. יאיר החל ללכת בדרך זו ולאט לאט יצר קירוב ושיח בין תכנוני הרוח לביצועי הנפש. כיום יאיר כבר בונה לוחות זמנים ריאליים, ומצליח לבצע עוד ועוד משימות שהוא מתכנן. יאיר כבר רואה את החלומות שלו מתחילים להתגשם, והוא מרגיש סיפוק עצום מהתהליך שהוא נמצא בעיצומו.