דודו כהןדוד מחק את הפרופיל שלו אחרי שהבין כי הוא מתמכר, אורית התפכחה כשהבינה ש-FarmVille גוזל חלק ניכר מזמנה, ושמעון מייחל ליום שבו יתנתק. עם כל הפופולריות של פייסבוק, רבים הבינו שעדיף להיות בחיים האמיתיים
“עקפו את גוגל בסיבוב: פייסבוק הוא האתר הפופולארי בארה”ב”, כך הכריזה הכותרת באתר The Marker. ואכן, כולנו רואים זאת גם כאן בארץ. פייסבוק צובר כוח מיום ליום, ונראה כי רוב הגולשים הישראלים כבר אוחזים בפרופיל פייסבוק אישי משלהם.
כמובן שהרשת החברתית הענפה היא מעין גולם, בדיוק כמו הטלוויזיה והאינטרנט. אפשר להתחבר אליה לשם תועלת, אך מנגד ידוע שבפועל פייסבוק גורמת גם לנזקים לא מעטים: הרשת החברתית עלולה לגרום לבזבוז זמן משווע, להתמכרות מעיקה, ובמקרים קיצוניים אף לגירושין.
גם העיתון גלובס נדרש לכך במאמר שפורסם לפני כחצי שנה תחת הכותרת “בגלל פייסבוק: 1 מכל 5 זוגות נוקבים בפעילות ברשת כעילה לגירושים”. במילים אחרות, ברור שיש פוטנציאל לחדש קשרים מהעבר, ליצור אינטראקציה אינטרנטית עם חברים – אולם לעומת היתרונות האלה נראה שהחסרונות הפוטנציאליים דומיננטיים והרסניים הרבה יותר.
“בהתחלה פייסבוק נראה כמו עוד אתר נחמד שמאפשר להיזכר בחברים מהעבר”, נזכר דוד, בן 32 (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה זו), שלפני כחודשיים החליט על התנתקות חד צדדית מהאתר, כולל מחיקת כרטיסו האישי. “אבל כשהתחלתי לבלות מול המחשב עד השעות הקטנות של הלילה בנבירה אחרי תמונות של חברים לשעבר מבית הספר התיכון, הבנתי שזה לא בסדר, וששעות השינה שלי – שלא לדבר על העייפות ביום שלמחרת – חשובות יותר מכל תמונה של מכר שלא דיברתי איתו כבר 15 שנים. ועדיין, הסקרנות הכריעה אותי”.
למה בעצם לא עצרת את עצמך תוך כדי תנועה?
“זה ממכר. לפעמים הייתי נכנס, מבטיח לעצמי שאגלוש רק 5 דקות, ובסופו של דבר מוצא את עצמי מבזבז שעה וחצי. ומילא אם היה מדובר בשעה וחצי מועילות, אבל הן היו בעיקר מלאות בשטויות ובהרבה בלה-בלה: תגובה לסטטוס טיפשי של מישהו ששירת איתי בצבא, העלאה של שתי תמונות מהטיול האחרון שלי בצפון, חיפוש חברים חדשים, וכמובן ציפייה לתגובות לסטטוסים ולתמונות שהעליתי. העניין הוא שיש כאן המשכיות, ובגלל זה ההתמכרות. אתה כותב משהו, ומצפה שיגיבו. מגיב למישהו – ומצפה שהוא יגיב. זה מושך אותך, ומכניס אותך למעשה ללופ אינסופי”.
איך הגעת להחלטה למחוק לגמרי את הכרטיס? אני מניח שלא היה מדובר בצעד פשוט.
“הוא דווקא היה פשוט מאוד. בשלב מסוים אתה מבין שהגעת למקום מאוד מטופש – באיזשהו מקום, לתחתית של התחתית מבחינת בזבוז הזמן. אתה נובר בחיים ובתמונות של אנשים שבמציאות לא היית משקיע אפילו חמש דקות בשיחת טלפון איתם, וכל זה במקום להשקיע יותר בהתחזקות רוחנית, בעבודה, במציאת בת זוג ובעצם בכל דבר מועיל אחר. הרגשתי שאני מבזבז את זמני לריק, נגעלתי מזה, וכשאתה נמצא באנטי כזה – הדרך החוצה קלה מאוד. ואז החלטתי לסגור את הפייסבוק. זה לא היה קשה אלא מתבקש”.
ההתמכרות של אורית ל’, צעירה בת 18, הייתה דומה אך אחרת. היא פחות התעניינה בחיים של אחרים, אלא העדיפה להתמכר למגוון משחקי הפייסבוק. “כל משחק שיצא ועניין אותי ברמה מסוימת – מיד התקנתי אותו בפרופיל שלי והפכתי למכורה. היו הרבה משחקים שהיום אני כבר לא זוכרת, אבל בעיקר התמכרתי ל-FarmVille ולפוקר. בהתחלה ה-FarmVille נראה לי סתם משחק טיפשי, אבל ככל שאתה בפנים – אתה מכור. כמו טלנובלה. כלומר, עדיף לא להיכנס לזה בכלל. התחלתי להרחיב שם את החווה, להשקיע זמן ואפילו כסף בכך, וצברתי המון סיפוק מכך. אבל זה היה סיפוק חלול, ריקני”.
אז איפה הייתה נקודת השבר?
“בתקופת הבגרויות בסוף שנת הלימודים שעברה ההורים שלי החליטו לנתק לי את האינטרנט במשך שבוע לפני כל בחינה. כמובן שהתנגדתי נמרצות, אבל הם היו עקשניים יותר ממני. וכך בבגרות הראשונה בכיתה י”א הייתי מנותקת במשך שבוע, ולא הייתה לי ברירה אלא ללמוד. אחרי שבוע קיבלתי בחזרה מההורים את הסיסמה לאינטרנט, אבל להפתעתי כבר לא רצתי למחשב בהתלהבות. פתאום, ממרחק של זמן – שבוע בסך הכל – הבנתי שאני חיה בסרט. הבנתי שאם חייתי שבוע בלי החווה של FarmVille – למה בעצם לא להמשיך לחיות בלעדיה? כלומר, מה היה חסר לי? גם האמביציה בהמשך ללימודי הבגרות גרמה לי סיפוק בזמן שהשקעתי בדברים הגיוניים ומועילים. פתאום נראה לי מאוד מטופש להשקיע כל כך הרבה זמן, מאמץ ומחשבות באיזו חווה דמיונית ומיותרת. כך התנתקתי מהחווה, ובהמשך גם משאר המשחקים, עד שבסופו של דבר מחקתי את הפייסבוק כולו, כי ממילא כל החברויות והסטטוסים מעולם לא ריתקו אותי יותר מדי. אמנם לא האמנתי שאחזור לזה, אבל איך אמרו חז”ל? ‘אל תאמין בעצמך עד יום מותך’. אז על כל מקרה שלא יבוא, העדפתי להתנתק ולשים סוף להשחתת הזמן הנוראית הזה”.
לעומת הגולשים שעשו את הצעד המאתגר, שמעון (25) רוצה לעשות את זה – אבל נרתע. “לא מזמן מחקתי את משחק הפוקר והפסקתי לבזבז את הזמן עליו, אבל אני מודה שעדיין אני גולש יותר ממה שהייתי רוצה”, הוא מספר. “לא מזמן אפילו הצהרתי בעמוד שלי שבקרוב אמחק את הפייסבוק, אבל בינתיים לא עמדתי בזה. אני מקווה שבקרוב יהיו לי הכוחות לכך, כי זו באמת שטות. אני מעדיף להשקיע זמן באשתי ובילדים מאשר לבהות במסך המחשב כמו זומבי מכור, עם קשר חזק לסביבה הווירטואלית אבל קשר רופף לחיים האמיתיים”.
פורסם במגזין האלקטרוני “הידברות סופשבוע”