טל חייםעם ישראל חווה מצב לא קל של התמודדות מול אירועי טרור ומצב ביטחוני רגיש. יש הרבה שמפחדים, יש רבים שנאלצו לנטוש את בתיהם, יש בתים שניזוקו קשות. כיצד התנהגות ההורים יכולה להשפיע לטובה ולעזור להתמודד עם המצב? שאלות שהורים שואלים
אביגדור ברטוב
שאלה: מצד אחד חשוב לי מאוד להתעדכן במה שקורה דרך אמצעי התקשורת, מצד שני זה גורם לי להמון מתח. מה לעשות?
תשובה: צריך לדעת, שחשיפה לאמצעי התקשורת היא בהחלט גורם שמעצים מאוד את החרדה. האדם החשוף באופן רציף לטלויזיה, ורואה בזמן אמת ואף בשידור חי כל אירוע טרור וכל אזעקה, בעצם מכניס את עצמו לתחושה שהוא כל הזמן מותקף. צריך לדעת שאמצעי התקשורת שואבים את כוחם מיצירת תחושת דרמה ומתח. לנו כבני אדם יש יכולת להחליט האם לצרוך סוג כזה של מידע או להחליט לסנן את החשיפה שלנו כלפיו, ועצתי היא למזער למינימום את החשיפה למדיה בכלל, ולמדיה האלקטרונית בפרט. ניתן לשמוע מהדורת חדשות ברדיו פעמיים ביום, וזה בהחלט מספיק כדי לשלוט היטב במצב העניינים.
ההשפעה ההרסנית ביותר של המדיה היא על ילדים קטנים, ולכן, בכל הנוגע לילדים רכים, יש להיזהר מאוד שלא לחשוף אותם לשידורים חיים ולגלים פתוחים.
שאלה: האירועים הבטחוניים מאוד מפחידים אותי, אבל כלפיי הילדים אני מנסה לשדר “עסקים כרגיל”, האם צורת התייחסות שכזאת נכונה?
תשובה: יש הורים שחושבים שעליהם לשדר כלפי הילדים תחושה של איתנות מוחלטת. כאילו כל פחד אצל ההורה עלול להכניס למתח מיותר את הילדים. לדעתי, יש מקום מסויים להראות לילדים שגם אבא/אמא לפעמים קצת פוחדים. לדוגמה, גם כשאנו כהורים שומעים אזעקה, ברגע הראשון אנחנו נלחצים ופוחדים. כשהילד שומע שגם אבא לפעמים פוחד זה דווקא מרגיע אותו, כי הוא מבין שהפחד שלו הוא טבעי ובמקום. הוא לא מקבל את זה כסטייה אסורה, אלא הוא מבין שיש מקום לפחד, והכי חשוב, הוא מבין שמותר ונכון לדבר על הפחד הזה שמקנן בו.
שאלה: אנו משפחה עם שלושה ילדים שנאלצנו להתפנות מביתנו. במשך כל התקופה האחרונה “על מזוודות”. היינו כשבוע אצל בני דודים, ואחר כך עברנו לקרובים אחרים. התלישות הזאת משגעת אותנו. כמשפחה, איבדנו את הפרטיות, הילדים, ביחוד הקטנים יותר, חסרה להם מאוד היציבות של הבית המוכר עם המשחקים שהם אוהבים. מצד שני אני חוששים לחזור לבית, שנמצא בעיר עם המון אירועי טרור, מה עושים?!
תשובה: חשוב מאד, גם אם נוסעים לקרובי משפחה במקום אחר, לשמר את זמני האיכות של המשפחה הגרעינית. דווקא בתקופה משברית, ניתן לנצל את החופש ואת הניתוק מהבית, לחיזוק הקשרים המשפחתיים, שבעצם, אינם תלויים בזמן ובמקום. למרות שאתם מתארחים כעת אצל משפחה אחרת, כדאי לצאת לפיקניק רק של המשפחה הקרובה. אם מזהים ילד, שמדחיק לחצים, חשוב שאבא או אמא יצאו איתו לבד לפארק, ינסו להשקיע בו זמן איכות אחד על אחד. לפני שנוסעים רצוי להצטייד בכלי המיטה האהובים על הילד, כאלו שלא תופסים נפח, כמו ציפית, הסדין המוכר והציפה. מומלץ שכל ילד יקח איתו כמה חפצים שהוא רגיל אליהם מחדרו. זה יכול להיות פוסטר מהחדר, אוסף הקלפים שלו, או כל פריט אחר שיישמר את תחושת השייכות.
רצוי בזמן האירוח לשמור כמה שניתן על סדר יום קבוע. כדאי לשמור כמה שיותר על ה”טקסים” הקבועים של המשפחה הגרעינית, כגון קריאת שמע שעל המיטה המשותפת, נשיקה לפני השינה. בבוקר להקפיד איתם על ארוחת בוקר בזמן. חשוב שלא ניתן תחושה שאיבדנו את השליטה על החיים שלנו. כדאי בזמני האיכות לאסוף את הילדים ולשוחח איתם על מה נעשה אחרי שנחזור הביתה, לשתף זה את זה למה או למי אנו מתגעגעים.
אביגדור ברטוב הוא יועץ אישי, בוגר ביה”ס ליעוץ תורני תורת החיים וגם ביה”ס לקולנוע. טל’: 054-9489149