גרעין תורת החיים שוכן בלב העיר נצרת עילית המשקיפה לנופי הגליל. הוא הוקם לפני כשבע שנים בעידודו של מו”ר הרב טל שליט”א, וב”ה מונה היום 27 משפחות כן ירבו.
ראה בהמשך מידע רב אודות הגרעין
מטרות ויעדים
מטרת הגרעין הינה התיישבות קבע בנצרת עלית. שמנו לנו ליעד הבאת משפחות נוספות לגרעין ולעיר, מתוך חיי קהילה מלאים ותוססים, מסביב לבית מדרש חי ופעיל. הקהילה משתלבת ופועלת בתוך החיים הקיימים בנצרת עלית – בחיזוק הרוח ובהרמת מוראל התושבים, הן על ידי מגורים והתפרסות ברחבי השכונה והן על ידי פעילויות חינוך פורמאליות ולא פורמאליות, יהדות, רווחה קליטת עלייה וחסד.
קצת מפעילויות הגרעין
רווחה: משפחה למשפחה – שכונה צפונית
מטרת הפרויקט הינה ליווי של משפחות בעלות רקע סוציו אקונומי נמוך על ידי משפחות נורמטיביות חברות הגרעין, מה שאנו מקווים שלאורך זמן ייתן את אותותיו ויסגל למשפחות כישורים וכוחות להתמודדות ממקום חזק ובריא יותר. כמו כן חלקם של המשפחות הינם קשישים ערירים אשר עבורם המפגש הינו אויר לנשימה בבדידות היומיומית בה הם שרויים. כרגע ישנם 12 משפחות הפועלות בפרויקט מתוך כוונה להגדיל את היקפו בעז”ה.
קליטת עלייה
לפני כחצי שנה הגיעו לעיר נצרת עלית כ30 משפחות מבני המנשה עולים חדשים מהודו. כ20 משפחות מהם מתגוררות בשכונה בה אנו פועלים, שכונה הצפונית. לקחנו על עצמנו כמטרה לסייע ולקדם את המשפחות, בליווי, ייעוץ, חברה, תמיכה ועוד ועוד. כמו כן משפחות הגרעין בחלקם השתתפו בפרויקט משפחות מאמצות בו משפחה חברת גרעין מלווה משפחה עולה מבני המנשה.
מועדון נוער
בהכרותנו יומיומית עם המציאות המורכבת הקיימת בנצרת עלית, אנו עדים לתופעות של נוער המדרדר לסמים, אלכוהול וכו’ הבנו כי קיים צורך בהקמת מועדון נוער אשר ייתן מענה לשעות הפנאי ואלטרנטיבה לשוטטות ברחוב. התחלנו בפעילויות ייעודיות לנוער בעיר, וכעת אנו בהקמת מועדון אותו נפעיל כזרוע המבצעת של ‘ou ישראל’ אצלנו בעיר.
התיישבות וקליטת משפחות
הגרעין הגיע לעיר לפני כ4 שנים עם גרעין ראשוני של כ10 משפחות, כיום מונה הגרעין 22 משפחות. אנו פועלים כל העת להבאה וקליטה של משפחות נוספות בעיר וכן מסייעים במציאת פתרונות דיור ותעסוקה למתיישבים החדשים על מנת להקל עליהם את המעבר ככל האפשר.
מעונות
הגרעין מפעיל מעון ל4 קבוצות גיל לכ30 מילדי השכונה, ביניהם עולים מבני המנשה אשר עלו לאחרונה לארץ מהודו ובקליטתם זכינו להיות שותפים. כיום ישנם ארבעה קבוצות למעונות ובעז”ה שאיפתנו לגדול ולהתרחב.
אירועי מעגל השנה במרחב ציבורי
מתוך מעורבות ורצון להביא את מועדי ישראל אל הרחוב, והכנסת אוירה יהודית חיה ותוססת בשכונה, בסוכות אנו מקימים במרכז המסחרי (רסקו) משך ימי חול המועד סוכת הפצות, בה אנו יוצרים קשר ומגע עם התושבים על ידי שירה וריקודים, כיבוד קל, אנו מזכים את יהודי העיר במצוות נטילת ארבע מינים וכן מחלקים חומרי הסברה על החג בפרט והיהדות בכלל. בחנוכה הדלקת נרות במרכז המסחרי (רסקו) בעיר בכל יום מימות החג מתוך שירה, ריקודים וחיבור לתושבי העיר המקומיים. בפורים תהלוכת ‘עדלאידע’ מבית כנסת המרכזי בעיר – בליווי רכב הגברה ובהשתתפות תושבים רבים, ילדים, תחפושות ומשלוחי מנות, ועד למרכז המסחרי (רסקו) שם אנו ממשיכים לחגוג ולהביא את אווירת החג עימנו. ועוד פעילויות כשאת התגובות החיובית אותם אנו מקבלים מתושבי העיר קשה לתאר, אנשים מתרגשים, מצטרפים ומברכים אותנו בכל פה.
רבני בתי כנסת
ישנם מחברי הגרעין המשמשים כרבני בתי כנסת בשכונה. לתפקיד משמעות רבה: רב בית הכנסת מעביר שיעור בבית הכנסת (כשלעיתים זהו לימוד התורה היחיד של המתפללים משך השבוע כולו), ויוצר קשר עם המתפללים הן במישור האישי (מה שמתבטא למשל בהגעה הדדית לשמחות, להבדיל אזכרות וכו’) והן במישור הרוחני בהדרכה וליווי של המתפללים.
פנים אל פנים – הנגשת מועדי ישראל
לקראת כל חג או במהלכו אנו מנגישים את החג אל תושבי השכונה על ידי הגעה של משפחות הגרעין למשפחות התושבים בבתיהם בביקור ישיר ובלתי אמצעי, כשכל חג מלווה במאפייניו. למשל בחנוכה ערכנו הדלקת נרות ושירה בבתי התושבים, בפורים חילקנו משלוחי מנות ובפסח מארז בו שלוש מצות עבודת יד לליל הסדר וכו’.
שיעורים, חברותות, הכנה לחתונה, בר מצווה וכו’
אנו עוסקים בהכנת הנער המתכונן לחגיגת הבר מצווה. זאת על ידי הכנה את הקריאה בתורה אותה יקרא, הכוונה לקראת הנחת התפילין וכמובן ביום הגדול בו עולה הנער לתורה אנו משתתפים עימו ומשפחתו בשמחה, שרים ומביאים רוח חיה באירוע המרומם.
בית מדרש פעיל
בית המדרש מהווה מקום התכנסות ולימוד משותף לחברי הגרעין בפרט והשכונה בכלל. בית המדרש מפעיל כולל אברכים בו לומדים מס’ אברכים אשר תורתם אומנותם ומקבלים מלגה מהגרעין. בנוסף משמש בית המדרש כמקום לימוד משותף באמצע השבוע ובשבת לחברי הגרעין, מתקיימות בו חברותות עם תושבים מקומיים ובכלל משמש מקום לימוד וספריה תורנית לתושבי השכונה.
מכינה תורנית
מתוך מטרה שתלמידי הת”ת הפועל בעיר יגיעו מוכנים ככל האפשר הקמנו מכינה תורנית לגילאי 3-5. בקבוצה הצעירה לומדים פעם בשבוע ובקבוצה הבוגרת פעמיים. הלימוד הינו חווייתי ונעים ומקנה את יסודות הקריאה, הכתיבה ובכלל נותן מסגרת נעימה ותורנית לילדים אחה”צ.
אירועי תרבות עירונית
אנו עורכים לפי הצורך הקיים ארועי תרבות המיועדים לתושבי העיר. ערכנו ערב עם פעילי ‘יד לאחים’ בהם הסבירו על הסכנות שבמסיון הנוצרי ובכתות (בעיר ארבעה מרכזי מיסיון פעילים) וכן על הסכנה שבפיתוי נערות להתבולל באוכלוסיה שאינה יהודית המקומית (תופעה משמעותית לה אנו עדים לדאבוננו). כמו כן ערכנו ערב עם נציג עמותת ‘פעמונים’ המלמדים כיצד לנהל כלכלה נבונה ועוד.
מאבק במיסיון
בעירנו נצרת עילית מס’ מרכזי מיסיון הפעילים הן בחול והן בשבת. יחד עם פעילי ‘יד לאחים’ אנו עושים את המרב בניסיון לצמצם ככל הניתן את פעילותם השוטפת, וכן כשנתקלים בפעילויות ארעיות על פי הנדרש עושים את שביכולתנו על מנת לעמוד על המשמר בעירנו.
גיבוש פנים
אחת לכמה זמן אנו נערכים בגרעין פעילויות שונות המאחדות ומגבשות את החברים. לעיתים הפעילויות מיועדות עבור כלל משפ’ הגרעין ולעיתים עבור הגברים או לחלופין הנשים לחוד.
מדרשה לבנות מתחזקות ובעלות תשובה
מתוך צורך בו ב”ה ישנם בנות רבות המתחזקות ומתקרבות אל אבינו שבשמים בפרט, וכן נתינת מענה חברתי ותורני לבנות ונשות הדתיות באזור אנו מתעתדים לפתוח מדרשה ייעודית אשר תיתן מענה לכך. משפ’ הגרעין ישמשו כקהילה חמה ועוטפת לבנות וכן ראש המדרשה, המנהלת וצוות המדרשה יהיו מחברי הגרעין. כעת המדרשה בתיכנון כשלשם הפעלתה אנו עובדים על גיוס המשאבים הנדרשים ומציאת שותפים לפרוייקט, לכשיתאפר בעז”ה תקום המדרשה.
נצרת עלית
העיר הינה היא עיר מחוז בגליל התחתון, ומן הערים הבולטות במחוז הצפון של מדינת ישראל. נצרת עילית נמצאת בחלק המזרחי והגבוה של רכס הרי נצרת – צפונית מזרחית לעיר נצרת, רכס ארוך המזדקר מתוך הגליל התחתון השטוח, בגובה של כ-500 מ’ מעל לפני הים, שיא גובהה של העיר, באזור הר יונה 573 מטר. הקמתה של נצרת עילית החלה בחודש טבת התשי”ז (דצמבר 1956), על פי החזון יישוב הגליל ביהודים. העיר, אשר נקראה בתחילה “קריית נצרת” ורק לאחר מכן “נצרת עילית” נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, ביוזמתו של מרדכי שטנר שהיה אחראי על נכסי הנפקדים, דבר שגרם לחיכוכים. בשנת התשל”ה (1974) הוכרזה נצרת עילית כעיר. בנוסף, עברו אליה הרבה מאד תושבים מהעיר נצרת הסמוכה, העיר נמצאת על גבול האזור המטרופוליני של נצרת, שהינו גוש של אוכלוסייה ערבית שמרכזו בעיר נצרת, אך מחובר ברצף טריטוריאלי ליישובים ערבים נוספים כיפיע, עילוט, משהד, ריינה וכפר כנא.
חזון מקימי נצרת עילית היה להפוך אותה לעיר המחוז, שתהווה מרכז לכל שוכני הגליל, ולכן שוכנו בה משרדי הממשלה במחוז הצפוני: פרקליטות מחוז הצפון, הסניגוריה הציבורית, לשכת מרשם המקרקעין, מחוז הצפון במשרד הפנים, מחוז הצפון במינהל מקרקעי ישראל,מחוז הצפון במשרד החינוך, ועוד.