הרב טל מעניק שלל עצות להצלחה בפגישות. נקודת המוצא צריכה להיות אופטימית כל עוד לא הוכח אחרת, ולא בררנית
תועלת הבירורים
תפקידם של הבירורים הראשוניים עם מכרים של האדם המדובר, הוא לוודא שיש בסיס למפגש ראשוני. פיתוח הקשר וההחלטה להתחתן צריכים להתבסס על היכרות ישירה בין הצדדים.
צריך לדעת אצל מי ניתן לברר כדי לקבל את המידע האמין ביותר על האדם המדובר. ר”מ או ראש ישיבה אוהבים את התלמיד שלהם, ומכיוון שעל כל פשעים תכסה אהבה, אין הם מסוגלים לראות את הפגמים שלהם. תיאורים כאלה עלולים לבלבל יותר מאשר להועיל. חבר קרוב מכיר את האדם בצורה הטובה ביותר. לכן כדאי לשאול את החברים שהיו ביחד עם האדם במסגרת יום-יומית ומכירים אותו מקרוב. כך אפשר לקבל את המושג הטוב ביותר על תכונות ואופי האדם המדובר. עם זאת, גם אצל חברים יש הרבה אהבה שמקלקלת את השורה, וצריך לדעת שתועלת הבירור היא מוגבלת. מעבר לזה, יש תיאורים רבים שהם יחסיים, כגון לומר על אדם שהוא נפלא, נבון, חכם, טוב לב, יפה, ואפילו אכפתי. כל אלה מכסים מכלול רחב, ונכונים ביחס לאנשים רבים. ולכן יש לקחת את הבירורים בעירבון מוגבל.
סבלנות!
חשוב לדעת שפעמים רבות הקשר מתחיל לזרום רק בפגישה השנייה או השלישית. ולכן בדרך כלל, לא שייך לפסול קשר משום שהפגישה הראשונה לא זרמה, וצריך לחכות לפחות עוד פגישה אחת כדי להגיע למסקנה שיש אי התאמה רגשית. בכלל, נקודת המוצא צריכה להיות אופטימית כל עוד לא הוכח אחרת, ולא בררנית.
כאן המקום להתייחס להלך רוח שקנה שביתה אצל חלק מהאנשים, ש”כשזה יגיע, אני מיד אקלוט שזה זה”. המציאות פשוט אינה מתנהלת כך, וכל אחד יכול לברר זאת על ידי סקר קצר אצל המבוגרים שבסביבתו.
לא לעשות מבחנים
משמעות נוספת של הגישה הזו היא שהפגישות אינן מבחנים. אדם אינו אמור לעקוב אחרי התנהגותו של הצד השני ולסמן ברשימה את התוצאות שנצפו. מי שבא בגישה כזו, עלול לחכות זמן רב מאוד עד שימצא את בן זוגו, ובמקרים קיצוניים אף להתייאש מכך. הסיבה לכך פשוטה: מי שמחפש בעיות, ימצא אותן. ומי שמחפש נישואים, ימצא אותם! בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכים אותו. אין סיבה שאדם לא יגיע לפגישה הראשונה מתוך גישה מכבדת, אוהדת, תומכת, מעניקה, כפי שהוא רואה את עצמו מתנהג בתור אדם נשוי. מעבר לזה, כשהצד השני קולט שהוא במבחן, הוא נסגר ונעשה קשה לשיחה.
לומר את האמת
אין מה לנסות להציג תדמית מסוימת ששונה מהאמת. לדוגמה, אדם שאין לו חברים רבים, או שאינו מצליח בלימודים, יעשה טעות אם ינסה להציג תמונה שונה של הדברים. ישנו איסור הלכתי להונות את הזולת, והדרך הזו גם אינה כדאית: השקר לא יחזיק מעמד, וסופו של דבר שבעליו יצטער עליו. לא פעם אנו שומעים על ביטול אירוסין ולעתים נדירות שומעים גם על גירושין מיד אחרי החתונה – מאורעות מצערים ביותר ללא ספק, שנובעים מכך שהתברר שאין יסוד לחיבור בין בני הזוג, ופרטים חשובים לא נאמרו או לא הוצגו באור הנכון.
מי ירצה להתחתן איתי אם אומר את האמת?
ישנם אנשים שחושבים שכדי להתחתן צריך להיות בן אדם מושלם, או לפחות “קצת מושלם”, ואם אין זה כך, צריך לפחות להצטייר כזה, כדי להיות מסוגלים להתחתן. שהרי מי תרצה להתחתן עם בחור שסובל מהבעיות שאני סובל מהן? ומי ירצה להתחתן עם בחורה שמתמודדת עם הקשיים שאני מתמודדת עימם?
חשוב לדעת: לבן הזוג אין ציפיות להתחתן עם אדם מושלם – וכמו שאין לו אשליות שהוא עצמו מושלם. בעולם הזה אין מושלם. הציפייה היא להתחתן עם אדם שמעריכים אותו ומאמינים בקשר עמו. יכולים להיות דברים רבים שצריך לתקן ולשפר, והדברים יתוקנו ביחד עם הזמן. ויכולים גם להיות דברים שלא יתוקנו, אך חסרונם אינו מהווה בעיה מהותית בקשר.
הזיוף המותר (א)
לעתים אדם מגיע לפגישה מתוך תחושת הססנות וחוסר בטחון. במצב כזה אפשר ליצור רושם כאילו הוא אינו מפחד ואינו חושש, וזאת כדי להתאזן ולחזור למצב השלווה הבסיסית. בכך אין שקר, שכן האדם בעצם חוזר למצבו האמיתי, ואינו מציג את עצמו בתור מישהו אחר.
הזיוף המותר (ב)
ישנן בעיות שונות שמי שסובל מהן עלול לחכות זמן רב עד שיסכימו להיפגש איתו, כגון בעיות רפואיות שונות או הזדקקות לכדורים לטיפול בדיכאונות. באופן עקרוני אין להסתיר פרטים חשובים כאלה מהצד השני, אך מכיוון ששכיח שבן הזוג עשוי להסכים להמשיך למרות הבעיות הללו, כשהוא מרגיש שיש יתרונות ומעלות לבעל הבעיות, והן חשובות בעיניו יותר מהחסרונות הללו, נראה שהדרך הנכונה היא דרך ממצעת – ליידע את הצד השני, אך לא לעשות זאת מיד בהתחלה, אלא רק בפגישה שנייה או שלישית, כאשר ישנו קשר מסוים שמצד אחד יאפשר לו להחליט אם להמשיך בקשר למרות הבעיה, ומצד שני יאפשר לו להפסיק את הקשר בלי בעיות משמעותיות.
לחץ בפגישות
ישנם אנשים שמרגישים לחץ בפגישות. חשוב לדעת שבדרך כלל, הדרך להתמודד עם לחצים בחיים היא דווקא שלא בשעת מעשה. ישנם שלושה מוקדים בסיסיים ללחץ בפגישות: ראשית, טבעו של עולם שבנים ובנות מרגישים משיכה זה אל זה, וממילא עשויה להיות ציפיה דרוכה לתחושת המשיכה הזאת, והדבר עלול ליצור לחץ. חשוב לגשת אל הדברים במבט של אמונה ולהבין שבשורש הדברים אין הצדקה ללחץ, משום שהדברים מגיעים מאליהם בהמשך בע”ה. ואם הם אינם מגיעים, כנראה שאין זה בן הזוג המיועד, ואין מה להצטער על כך.
שנית, בנים רבים אינם רגילים לדבר עם בנות, והם עלולים לחשוש שדיבור כזה יביא אותם לעבור על ההלכה. חשוב לדעת שמותר וצריך וחשוב להיפגש ולדבר, ואין בכך שום בעיה הלכתית או מחשבתית. ואפילו אם יש לאיש הנאה מעצם המראה של האישה, זו הנאה בעל כרחו כי הוא צריך לראות אותה, והיא מותרת. אמנם צריך להיזהר שלא להסתכל בדרך זנות. אדם שמכין את עצמו מראש לכך שהוא מסתכל על בחורה כדי להתרשם ממנה וזה טוב ולגיטימי, לא יהיה לחוץ בשעת מעשה.
שלישית, האדם נלחץ בגלל שהוא מרגיש שדבר מאוד חשוב עומד על הפרק: בחירת השותף לחיים. צריך לדעת שאנחנו עושים את ההשתדלות מלמטה, אבל הקב”ה הוא המזווג זיווגים. אם אדם פועל בעצמו את הקמת הבית, הדבר באמת גדול עליו. אך אם אדם יודע שהוא עושה את תפקידו וה’ הטוב הוא הנותן “אשה לאיש”, הוא לא יילחץ.
מה יעשה אדם שסובל מהרהורי עבירה?
אם יש הרהור בזמן הפגישות, צריך להשתדל לא להסתכל על הבת, אך לעשות זאת בצורה שאינה ניכרת. אפשר לשבת על ספסל אחד ליד השני וכך להימנע מהסתכלות בלי שהדבר יורגש. אם יש הרהור שלא בזמן הפגישות, צריך להסיח את הדעת לנושא אחר.
נושאי שיחה
אין מה להיבהל משתיקות בפגישות. יכולה להיות שתיקה משום שלא יודעים על איזה נושא לדבר. שתיקה אינה מורה על אי התאמה! ייתכן שבתחילת הפגישה או הפגישות יש בושה ומתח ולכן קשה לחשוב על נושא לשיחה ולהתחיל בשיחה, אך בהמשך המבוכה תתפוגג ולא יישאר לה זכר. השתיקה אינה נעימה, אבל אין היא מעידה על שום דבר. עם זאת, כדי למנוע מצב של שתיקה, כדאי לחשוב מראש על נושאים מתאימים לשיחה.
כדאי מאוד, במיוחד אם השיחות נתקעות, לדבר על עצמך. בני הזוג צריכים להכיר אחד את השני, ולכן חשוב שיהיו להם שיחות על החיים שלהם, החוויות שלהם, התכונות שלהם, השאיפות שלהם. לא מומלץ להעביר את הפגישות בשיחות אינטלקטואליות ארוכות על שדות מגנטיים או על מחלוקות הרמב”ם והכוזרי. כשאדם מספר על עצמו, הוא פותח פתח להתקשרות ולהיכרות מעמיקה יותר, שמהווה בסיס לאהבה שתיווצר בהמשך (ובאמת המילה דעת משמשת בלשון הקודש גם להיכרות וגם לאהבה וחיבור. ראה בראשית ד, א).
באופן כללי, לכל אדם יש את בחינת ה”נחל” שלו, וצריך להגיע למצב שבו יש התחברות של הנחל הזה, וכשמתחברים לנחל הוא נובע בלי סוף, ואפשר לדבר שעות על גבי שעות. בהתחלה השיחות חיצוניות, ועם הזמן הן נעשות יותר פנימיות ומשמעותיות.
הגדרה ברורה של אפשרויות עתידיות
חשוב שאדם יהיה סגור על עצמו בדברים שונים: מה הוא עושה, מה יעשה ועוד. אין הכרח שיהיו לאדם תשובות מוחלטות לכל דבר, ולפעמים הדבר גם יומרני ולא מעשי. מה שחשוב הוא שגם כאשר הדבר אינו מוחלט, יהיה ברור לאדם מהן האפשרויות שעומדות לפניו, והוא לא יישאר בעמימות כללית. פעמים רבות יש לאדם סימני שאלות וספקות, והדבר מקרין על כל הדברים שהוא אומר. צריך שסימני השאלה יוצגו מתוך יציבות ומוצקות. למשל: “אני אוהבת לנגן, ויכול להיות שהנגינה תהיה העיסוק המרכזי בחיי”, “אני מתלבט אם לעסוק בהוראה או בחקלאות”, “אני רואָה את עצמי בעתיד נשארת בבית עם הילדים ועובדת יום-יומיים בשבוע, עוד לא החלטתי במה”, “אני מתלבטת בין מגורים בהתנחלות לגרעין תורני, אבל חוץ משתי האפשרויות האלה אין לי עוד כיוונים אפשריים”, “אני מתכנן להיות בשנים הקרובות אברך בישיבה ואחר כך מתוך הלימוד להתפתח לכיוון של רבנות”. ניתן ומומלץ גם לפרט את הדילמות השונות, ואת הבעיות שבכל כיוון. חשוב לצד השני לראות שעומד מולו אדם שיודע מה הוא רוצה מעצמו, או אדם שמוגדר לו מה הוא יודע ומה הוא עדיין לא החליט לגביו, ולא אדם תלוש שאינו יודע מה הוא יודע ומה לא.
הפקת לקחים
אחרי כל פגישה, חשוב להפיק ממנה לקחים. אם לא עושים זאת, אפשר להיפגש לחינם שוב ושוב, הולכים ונפגשים סתם, מתוך מחשבה שיהיה מה שיהיה ובסוף יימצא האדם המתאים, ולבסוף מתברר שבכלל לא היה מקום להמשיך להיפגש, וכבר בהתחלה היה אפשר לעמוד על כך על ידי התבוננות, ולחסוך זמן וצער רב.
ככלל, ניתן לומר שאדם שנפגש עם חמש בנות או להיפך, וכל הקשרים לא צלחו, כדאי לו לעשות בדק בית ולנסות למצוא את המכנה המשותף שבגללו לא הצליח.
אם הולכים לפגישה ויש תחושה שלילית, יש לשבת ולבדוק מהו הגורם לכך, וכיצד מתמודדים עמו: על ידי שיחה עם הצד השני, ואולי על ידי שיחה עם אדם אחר. לעיתים ייתכן שהפתרון הוא התבוננות מעמיקה, שתגלה כי מה שהיה נראה כחיסרון אינו אלא התנהגות טבעית של הצד השני. לדוגמה, בדרך כלל בשיחה בין בנות יש יותר קלילוּת מאשר בשיחה בין בנים, ולכן ייתכן שבת תרגיש שבן מסוים הוא רציני מדי לטעמה, אך אם תשב ותחשוב על כך ביישוב הדעת, תבין שהוא בסך הכל מתנהג כפי שבנים מתנהגים, ואין בכך כל בעיה.
תפילה במקביל לפגישות
צריך כל הזמן להתפלל בצמוד לפגישות. עלינו לפנות אל ה’ שיעזור לנו למצוא את הזיווג שלנו. בזמן שעסוקים בהשתדלות במציאת בן זוג, אפשר לטעות ולחשוב שכביכול ה’ אינו מתעניין בדבר הזה, ובמיוחד כשמדובר על בחור ישיבה, שעסק עד עתה בלימוד תורה ועובר לעסוק בענייני העולם הזה. אך ה’ נמצא, מתעניין וקובע גם בענייני העולם הזה, ובניית ביתו של אדם חשובה לה’ יתברך לאין ערוך, ובסופו של דבר הכל תלוי בו.
הקפדה על מראה מסודר
אמנם הכל תלוי בה’, אך עם זאת, כשבאים לפגישות צריך להקפיד על מראה הולם ומכובד, ואין לסמוך על כך שאם זהו הזיווג – המראה וההתנהגות לא ישנו מאומה. אמנם כשאדם חי לבד, הוא עשוי – בצדק או שלא בצדק – להרשות לעצמו להקל בשמירה על סדר וניקיון, אך כשהוא ניגש לפגישה עם בן זוג אפשרי, עליו להקפיד על כך יותר. וזו אמורה להיות עבורו ועבורה הזדמנות להתחזק בשמירת הסדר והניקיון וההופעה ההולמת לכל המשך החיים.
תדירות ואורך המפגשים
אין הגדרות מדויקות לתדירות המפגשים, אך הכלל הוא שמצד אחד, אם ישנה הפסקה של זמן רב בין פגישה לפגישה, קשה לפתח קשר רציני. ומצד שני, אם נפגשים בתדירות גבוהה מדי, יש בעיה של התקדמות מהירה מדי ללא זמן לעיכול, וכן בעיה של פגיעה בשגרה. ולכן יש ללכת בדרך האמצע.
כדאי שכל פגישה תהיה כמה שיותר ארוכה. אין צורך להאריך ללא צורך, אך אם השיחה זורמת, כדאי לתת לדברים להתקדם, אפילו ארבע שעות ויותר. אין בכך שום בעיה (אם מדובר על השעות הקטנות של הלילה, יכולה להיות בעיה של ייחוד).
עצות מעשיות
נסיים את הפרק במספר עצות מעשיות: לפעמים בחור מקבל מספר טלפון של הבחורה אחרי שהיא הסכימה להיפגש איתו, אך הוא מחליט שקודם כל הוא גומר כמה דברים שעליו לעשות, וכשיהיה לו זמן, הוא יתקשר. אין לעשות כך בשום אופן. הבחורה ממתינה, ואין שום צידוק להשאיר אותה “במתח” ובציפיה דרוכה. מי שקיבל טלפון חייב להתקשר באופן מיידי. ומומלץ לשלוח הודעה ולשאול את הצד השני מתי נוח לו שיתקשרו, כדי שהשיחה לא תפגע בזמן שאינו מתאים. גם בהמשך הקשר, חשוב להבהיר תמיד מתי תהיה השיחה או הפגישה הבאה, ולא להשאיר את הצד השני בספקות. בדרך כלל האחריות לכך מוטלת על הבן.
על הבן לגלות רגישות לתנאים הפיזיים של הפגישות. לדוגמה, להיפגש במקום שיש בו שירותים בקרבת מקום, לוודא שמזג האוויר מתאים לפגישה. הכלל הוא שיש לגלות הרבה רגישות לדברים הרגילים הללו. במקרה שהפגישה הייתה במקום שהחזרה ממנו כרוכה בנסיעה, מומלץ להתקשר לוודא שהבת הגיעה בשלום.
אין להיות חודרניים מדי. אין להיכנס לנושאים אישיים, כגון מה היחסים בין אביך לאמך, האם היו לך קשרים נוספים בעבר, כמה קיבלת בפסיכומטרי, וכדומה. כשהקשר מתפתח, נוצרת אווירה פתוחה יותר וניתן לברר גם דברים שלא היה מתאים לברר בפגישות הראשונות.
חשוב לשים לב שלא מדברים יותר מדי בלי לאפשר לצד השני להביע את עמדותיו, ואף להטות את כיוון השיחה אם רצונו בכך.