דעתי עליו – ביקורת מוזיקה על “קבעתי את מושבי” של אהרן רזאל

מאת נתנאל לייפר
מבקר מוזיקה, מוזיקאי, פסנתרן, עיתונאי. משתדל לעשות רבות למען המוזיקה היהודית המקורית

אני זוכר את אהרן עוד מימי השראוולים העליזים של “הסנה בוער”, עם שירים מדליקים במיוחד מעובדים בגיטרה ופסנתר וללא טקסטים מקוריים. מאז הספיק אהרן לעבור טרנספורמציה רצינית והפך לאברך כולל סולידי, אך עדיין מוסיקאלי להפליא.

האלבום “קבעתי” מוקדש כמעט כולו לנושא לימוד התורה וחשיבותו, כשבתחושתי ישנם גם קריצות מוסיקליות עזות לכיוון המוסיקה החסידית עם עומס הבראסים בחלק גדול מהשירים, סגנון בו לא השתמש אהרן עד לאלבום זה, וכמובן קולות בחורי הישיבה ב”אתה עושה שיהיה יהודי”.

באלבום יש 11 רצועות, עשרה שירים, כשהלהיט המרגש – “דעתי עליה” מקבל גם גרסת רדיו מקוצרת. על ההפקה המוסיקלית אחראי’ יחד עם אהרן, המעבד המוכשר אבי טל. על הלחנים והמילים אחראי כרגיל אהרן, חוץ מהמילים שנלקחו מהמקורות, כמובן.

העטיפה של האלבום משעשעת, אהרן מדמה בה דף גמרא עם טקסטים הומוריסטיים ותמונת ה”סטנדר” הפנימית הזוכה לבועית המסבירה מה הוא “הסטנדר” המדובר (מישהו יודע למה כוס הקפה נשארה בתמונה ליד הגיטרה…?)

האלבום נפתח בשיר הנושא – הלהיט “קבעתי את מושבי”‘ שיר רוקנ’רול מקפיץ משולב בהומור כיפי ונעים שהפך ללהיט ענק במקומות רבים ונחשב לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של אהרן.

להיטים נוספים שתפסו אותי: “השקיפה”, בדואט מקסים יחד עם הזמר המעולה, דוד ד’אור, בעל הקול המלטף. אהרן היטיב להלחין שיר שתואם את גוון הקול המיוחד של דוד והשילוב בין שניהם פשוט מלאכי ומרגש מאד. העיבוד המשלב תכנותים אלקטרונים של אבי טל, עם הגיטרה של סינגולדה וכלי המיתר של החבר’ה של אייל שילוח, מצוין ומוצלח.

“ברוך אלוקים” – שיר פולק נעים, שאהרן בצורה לא אופיינית מקדיש לסביו ר’ יוסף. העיבוד ששילב את הגיטרה האקוסטית עם הפיציקטו של הכינורות מצא חן בעיניי – עד לכניסת הבס, התופים והמקהלה שכמו הבריח את הקסם והפך למשהו קצת קלישאי, חבל…

מי שמחפש רוק- פופ יכול למצוא אותו בשיר “היום”, הלחן נחמד אם כי הרוק הבועט במיוחד בגזרת התופים של אבי אבידני, מעט פלסטיקי.
שיר חביב נוסף הוא “עשרה אנשים”, שיר רוקנרול שמספר את סיפורו של אהרן, כיצד נכנס לבית המדרש.

גולת הכותרת של האלבום לדעתי היא: “דעתי עליה”, יצירה מרהיבה ומיוחדת המזכירה לי את ימי יוסי גרין את פריד העליזים לפני כ-15 שנה, בטרם ויתרו על יצירת יצירות מורכבות ומרגשות. המילים הם מתוך הקדמת הספר “חכמת אדם” של רבי אברהם דנציגר והן עוסקות בהסברו כיצד תורתו עמדה לו למרות שהיה סוחר. המילים המרגשות במיוחד עטופות בלחן מקסים בנגינת הפסנתר של אהרן ובעיבוד כלי מיתר עשיר ומלטף. התרגשתי ואהבתי מאד!

“כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה…
ובישיבתי בחנות דעתי עליה…
אפילו בשעת משא ומתן דעתי עליה, על התורה הקדושה דעתי עליה…”
הלוואי ואזכה…