מבנה אבן מלכותי מרשים נתגלה בעיר דוד שבירושלים בשנת 2005, וסימנים רבים מצביעים על כך שזה ארמונו של דוד המלך, שכידוע ירושלים הייתה בירתו. כדאי לראות את דברי הארכיאולוגית שגילתה את המבנה
ד”ר אֵילַת מזר, מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית ונכדתו של פרופ’ בנימין מזר, היא בעלת ותק רב במחקר ארכיאולוגי ומתמחה בתקופה הישראלית ובאזור ירושלים, בין השאר.
מזר ניהלה במשך שנים רבות חפירות באיזור הכפר סילואן השוכן סמוך להר הבית בירושלים, במקום בו שכנה ירושלים הקדומה. מקום זה מוכר בזמננו בשם: “עיר דוד”. בשנת 2005 גילתה שם מזר מבנה אבן רחב ממדים. לדעתה יתכן שהיה זה ארמון גדול שבנה דוד המלך על יסודות מצודת-ארמון שכבש מהיבוסים, שוכני ירושלים, וששימש כארמונו של דוד עצמו, כמוזכר בספר שמואל:[i]
“בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ… וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל הַיְבֻסִי יוֹשֵׁב הָאָרֶץ… וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד… וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד. וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה”.
יתכן שהמבנה עמד כארמון עוד לפני תקופת היבוסים, בזמנו של עבדי חבה מלך ירושלים, המוכר לנו ממכתבי אל עמארנה.[ii] הוא מהמשוכללים והמרשימים ביותר המוכרים בישראל מאותה תקופה; קירותיו, לדוגמה, הגיעו לעובי של ששה מטרים.
התגלית עוררה עניין רב בציבור. הסופר הישראלי-אמריקאי דוד חזוני מתאר את הרקע המקראי-היסטורי:[iii]
“לפי המתואר בספר שמואל, כאשר כבש דוד את ירושלים מידי היבוסים בסביבות שנת 1000 לפנה”ס, הוא לא החריב את העיר, אלא השאיר על תִלם את מבניה ואת המצודה הגדולה שהגנה על גבולה הצפוני. בעיר, שנודעה לימים כ’עיר דוד’ ואשר ממוקמת מדרום לעיר העתיקה של היום, נבנו מבנים ספורים נוספים באותה תקופה, שהבולט שבהם היה הארמון רב הרושם שבנה השליט הפניקי, חירם מלך צור, לדוד המלך, לאחר שהשניים כרתו ברית נגד אויבם המשותף, הפלשתים…”.
תגליתה של ד”ר מזר אינה ניצבת לבדה, אלא מצטרפת בהקשר הגיוני לתגליות של חוקרים אחרים במקום. למשל, כותרת עמוד שנמצאה במורד המבנה, ויתכן שהיתה במקור חלק ממנו, היא בסגנון פניקי של מבני ציבור, עובדה התואמת את הכתוב בספר שמואל אודות סיועו של חירם מלך צור הפניקית לדוד בבניית הארמון:[iv]
“וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד, וַעֲצֵי אֲרָזִים, וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר, וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד”.
הנה תמצית עדותה המרשימה של אילת מזר עצמה אודות תגליתה:[i]
“כאשר חפרתי מדרום להר הבית וגיליתי כתובת עברית ממלכתית חרותה על גבי כלי חרס שנמצא בתוך בניין שחרב לפני 2500 שנה על ידי הבבלים, ממש כפי שמספר לנו התנ”ך, היתה זו לא רק תגלית ארכיאולוגית חשובה אלא גם חבל טבור אישי ביני לבין ההיסטוריה עתיקת היומין של עם ישראל בארץ ישראל… כארכיאולוגית יכולתי רק לחשוף, בשיטות המדעיות המדויקות ביותר, את השרידים והממצאים שנשתמרו צפונים מתחת לאדמה ומעידים עדות נאמנה על שהתרחש… בעיני הארכיאולוג, ירושלים היא בראש ובראשונה עיר עתיקת יומין בת 5000 שנה.
המאפיינים השונים של מכלול הבנייה הגדול מצביעים, במידה גבוהה מאוד של הסתברות, על כך שמבנה זה הוא הארמון החדש של דוד…
ראינו רק מעט מן השרידים המרשימים של ירושלים מימי דוד… המעידים על גדולתה ומעמדה כבירת ממלכת ישראל… כמו כן מעידה עוצמת הבנייה חזור והעד על חשיבותו של התנ”ך כמקור היסטורי מופלא המגלם בתוכו שפע של תיאורים היסטוריים אותנטיים”.
מפרק “עיר דוד” בספר “ארכיאולוגיה תנ”כית כרך ב'” מאת הרב זמיר כהן
צילום שער: איימי לוי CCSABY
[i] קטעים מנאומה של אילת מזר בכנס הרצליה השנתי השישי על מאזן החוסן והביטחון הלאומי, ינואר 2006, מלון דניאל בהרצליה.
[i] שמואל ב’ ה, ד-ט.
[ii] אילת מזר, ‘ביצורי ירושלים בימי דוד ושלמה’, מחקרי יהודה ושומרון כ’, 2011, עמ’ 167-172.
[iii] דוד חזוני (בשם העורכים), ‘האמת שמתחת לפני השטח’, תכלת 22, חורף התשס”ו 2006. הוצ’ שלם.
[iv] שמואל ב’ ה, יא.
[v] דוד חזוני, ‘האמת שמתחת לפני השטח’, תכלת 22.
אני חושב שכל הרבנים והצדיקים (האר”י ר’ משה חגיז מהרי”ל דיסקין ועוד רבות) שעסקו אי פעם במיקום עיר דוד המקראית וקבר דוד המלך ע”ה אמרו שזה לא בכפר סילוואן אלא בהר ציון דרומית מערבית להר הבית [יצאו על זה כמה חוברות וקונטרסים עם מסורות והוכחות נפלאות אפשר לחפש ברשת “וביקשו את ה’ אלוקיהם ואת דוד מלכם”] ודברו דברים מאד מאד קשים על מי שערער על המסורת היהודית העתיקה הזאת והולך אחרי החוקרים שטענותיהם מופרכות גם מהמסורת וגם ארכיאולוגית וטפוגראפית!!! מקווה שתבדקו איך הגיע דבר שהוא נגד המסורת הידועה, אשריכם
שלום משה,
אכן בספר ממנו נלקח חומר זה מובאת בהרחבה ובצורה חיובית גם הדעה שציינת, שבהר ציון נמצאים המבנים העיקריים של מלכי יהודה ולדעתנו על פי ראיות רבות גם קברי דוד, שלמה ועוד ממלכי יהודה. הרב רועי אביחי כתב על כך והעלינו את מאמרו לאתר הידברות. אבל אי אפשר להכחיש את זה שנתגלה במה שנקרא “עיר דוד” המבנה המלכותי שהזכרנו, וחותמות של שרים ממלכות יהודה, לכן יתכן מאוד שהיה שם ארמון המלך, או ארמון נוסף, סמוך להר המוריה. יש ראיות לכאן ולכאן. בכל אופן, אמר לי הרב דביר טל שכך או כך המיקום הגיאוגרפי של מבני מלכות יהודה אינו נוגע לעיקרי האמונה שלנו, כמובן, לכן לא ראינו טעם לנקוט בעמדה חד-צדדית.
בכבוד רב,
ניסן לברון
עורך ספרי הרב זמיר כהן