אמונה, טוב ואבוקדו

האם אמונה בה’ זה גם להאמין שיהיה לי טוב בכל רגע? האם לא אמורים לקרות בחיים גם דברים פחות נעימים?

מעשה באדם שהתגלתה אצלו אלרגיה לאבוקדו. הרופאים יעצו לו שלא לאכול אבוקדו, ואף הציעו לו תפריט חלופי. אך במקום לקיים את הוראתם, הוא התמלא בכעס: “מי הם בכלל? הם לא יגידו לי מה לעשות! אני אראה להם מה זה!” הוא חזר לביתו והתיישב לאכול – לחם עם אבוקדו. כעבור זמן לא רב חש כאבים בגופו, ובטנו פלטה החוצה את כל הארוחה… “חבל שלא שמעתי בקול הרופאים”, פלט בשארית כוחותיו. עתה הבין שלוּ היה מאמין שהרופאים רוצים את טובתו, היה חוסך מעצמו צער מיותר.

ה’ רוצה שיהיה לנו טוב, “טוב ה’ לכל”, אך לא תמיד אנו מבינים מהו הטוב האמיתי. דומים אנו לאותו מטופל שבידו הבחירה אם לשמוע בעצת הרופאים או לא. ביטחון אינו האמונה שמצב מסוים ייפתר דווקא בדרך שנראית לנו טובה יותר, אלא האמונה שכל דרך בה ייפתר המצב, היא מאת ה’.

אך ה’ לא רק רוצה שיהיה לנו טוב בסוף. הוא רוצה שיהיה לנו טוב בכל רגע ורגע. אם נשכיל להאמין בטובו, נזכה לראות איך אין בכוחם של מאורעות החיים לקבוע אם יהיה לנו טוב או לא, והטוב זמין ועומד לרשותנו תמיד. יהיה מה שיהיה, אנחנו נאמר לה’: “מה שטוב לך, טוב לנו!”