אליך – בתי האהובה המצפה לילד

מילים חמות מה’ אל אישה שממתינה לילד

אני רואה אותך מפה,
ואני יודע שלפעמים את מרגישה שאני רחוק,
אך דעי לך יקירה,
אני תמיד לצידך,
נותן לך יד אוהבת,
והולך איתך לאורך כל הדרך.
מאז שהתחתנת וראית שוב ושוב
את האדום האדום הזה,
כשהבנת שצריך להתחיל לבדוק מה קורה,
כשעשיתם בדיקות לא נעימות,
בדיקות שלא דמיינתם שתצטרכו לעשות אי פעם,
כשציפיתם לתוצאות,
כשהבנתם את ההשלכות,
כשעברת בדיקות נוראיות ומכאיבות,
וכשקיבלת שוב תשובה שלילית,
והבנת ששוב צריך לעשות את הדרך מהתחלה.
אבל תדעי לך שלא הייתי איתך רק בצד הפיזי,
צעדתי איתך את כל ייסורי הנפש שלך!
בכיתי יחד איתך את הכאב שלך!
את המחזורים החוזרים ונשנים,
ואיתם את המקווה שנמאס עליך…
את המבטים של האנשים
ואת השאלות שלהם הפוגעות ישר בלב,
את הרחוב עמוס בעגלות והריונות
ואת החזרה לרופא אחרי שהטיפול הקודם נכשל.
אני בוכה יחד איתך!
על כל דמעה שלך,
יורדות שתיים שלי!
אני מעריץ אותך,
מתחזקים ממך כאן בשמים
וכל פמליה של מעלה מוחאת לך כפיים
כשהבלגת על המשפט של החמות,
כשחייכת לעבר חברה עם עגלה,
כששיננת שוב ושוב בעומק שהכל לטובה,
כשבכית את בכי חייך על הקושי שלך,
כשהתקדמת בעוד מידה,
כשהעזת לברר שאלות באמונה,
שאף פעם לא חשבת עליהם
ואף פעם לא חשבת שתצטרכי לשאול אותן,
כשניסית להתקרב אלי ולהתפלל,
על אף שהרגשת שאני דוחה אותך,
שאני לא רוצה בקרבתך,
בטובתך,
בכך שיהיו לך ילדים.
אבל תדעי לך בתי אהובתי –
אני רוצה שיהיו לך,
יותר משאת רוצה!
אני רוצה לתת ולהעניק לך,
ואת לא יודעת אפילו כמה,
אבל אני מסובב העולם
ויודע מה באמת יהיה טוב לך ומתי,
גם אם לך זה נראה כבר לא הגיוני ומתיש
אני אתן לך ילדים!
צדיקים ומתוקים כמו שתמיד רצית וחלמת!
אני אתן לך לסחוב בטן ועגלה,
ולשלוח את הילדים לתלמוד תורה!
טמון לך למעלה הטוב ביותר,
רק בבקשה, תמשיכי להתפלל!
תמשיכי לרצות ולקוות ולצפות,
כי את זה אני שומר ומונה כיהלומים,
כל רגע של רצון,
כל רגע של התגברות,
כל רגע של השתוקקות!
כל רגע של שמחה בחלקך,
כל רגע של ראיית הטוב,
כל רגע של ריקוד לכבודי!
ואני אוהב אותך בתי,
אוהב באמת ובתמים,
יותר משאת אוהבת אותי, אותך ואת בעלך!
מחבק אותך בצער שלך,
ובבקשה תזכרי כל הזמן שאני לידך!
שאני רוצה בקרבתך!