חשוב מאוד שתהיה סבלנות בבית. בואו נחשוב כיצד ניצור אותה
נערך ע”י פנינית כהן
מידת הסבלנות היא אחת המידות ההכרחיות לנו בניהול הבית. הסבלנות היא זו שבסופו של דבר יוצרת את האווירה הנעימה בבית, ולא רק הסדר והניקיון. כמו כן אנו זקוקות לסבלנות כלפי עצמנו בתהליך ניהול הבית.
מסופר על הרשב”א שהיה לו זמן להרבה דברים; הוא כתב הרבה תשובות, מסר שלושה שיעורים יומיים, היה רופא מפורסם, היה חקרן מופלא בחכמות, ועוד. אמר על כך האדמו”ר מהר”ש מלובביץ’, שהרשב”א הצליח בכך, כיוון שהיה מתון. לכאורה, היינו חושבים שההפך הוא הנכון. אדם מתון עושה כל דבר באיטיות ולכן מספיק פחות. הרשב”א מלמד אותנו שזה לא כך. דווקא אדם מתון, מפעיל את החשיבה במהלך העבודה, ויודע לקבוע סדרי עדיפות נכונים. עבודה במתינות וסבלנות ולא מתוך לחץ מועילה להספק שלנו, ולא להפך, ובנוסף היא משרה אוירה טובה ונעימה בבית. (אין זה אומר שמי שיש לה אופי סוער צריכה לוותר עליו, אלא שחשוב לדעת כיצד להפעיל את הכוחות בצורה נכונה).
נלמד על מידת הסבלנות מתוך ספרו של הרב שלמה וולבה “עלי שור”: הסבלנות היא מידה הכרחית ביחסים בין בני אדם. הסבלנות נגזרת מתוך מידת הענווה. רש”י מפרש “והאיש משה עניו מאוד” – עניו – שפל וסבלן. הענווה היא השער לעבודת ה’ והסבלנות היא אחד מענפי הענווה. סבלנות היא אחת ממידותיו של ה’. כיצד? ה’ נותן לנו כוחות, ולצערנו אנו משתמשים בהם לעיתים לעשיית עבירות! אך ה’ בכל זאת ממשיך לתת לנו כוחות וחיים, ומחכה בסבלנות שנשוב אליו בתשובה. ההליכה במידת הסבלנות היא חלק מהמצווה של “והלכת בדרכיו” – הידַמות לקב”ה על ידי דבקות במידותיו.
ניתן להסביר את מידת הסבלנות בעזרת משל: כשנזרק לעבר אדם כדור בפתאומיות, יכולות להיות תגובות אופייניות:
- מגננה או בריחה
- הדיפת הכדור בחזרה באופן בלתי ממוקד
- תפיסת הכדור
תגובות אלו מהוות לנו שלושה דגמים בהתמודדות שלנו עם מידת הכעס. כאשר מגיע אלינו ניסיון, אנו יכולים להגיב אליו בשלושת הצורות האלו:
ישנם אנשים שבורחים, מתכנסים בעצמם ולא מגיבים.
ישנם אנשים שתוקפים בחזרה.
בשתי האפשרויות הללו אין תקשורת עם האדם הפוגע.
באפשרות השלישית של תפיסת הכדור, היכולת לתקשר עם המוסר היא הטובה ביותר. תפיסת הכדור היא הסבלנות, יכולת הספיגה של הניסיון איתו אני מתמודדת. כשאנו עומדות מול ניסיון ומקבלות את הדבר בסבלנות ובשיקול דעת, רק אז אנו יכולות לפנות בחזרה לאדם שפגע בנו, לשוחח על מה שקרה ולנסות לפתור את הדברים מתוך שיקול דעת אמיתי.
המילה סבלנות היא מלשון סָבַּל, אדם שסוחב משאות כבדים. זהו תפקידו של הסבל ומקור פרנסתו. הסבל שמח כשיש לו עבודה. כאשר אנו מפתחות את מידת הסבלנות, את כוח הסיבולת שלנו לדברים שקורים לנו, אנו מפתחות שריר רוחני בתוך עצמנו, ואנו מרוויחות מכך. סבל שמשליך מעליו את המשא מפסיד את פרנסתו, וגם אנו כאשר אנו מגיבות מתוך כעס ולא מתוך סבלנות, אנו מפסידות את היכולת שלנו לצמוח ולפתח את כוחותינו. אין הכוונה שעלינו להיות אדישות. אפשר לכאוב את המקרה שקרה וגם להצטער, אך בו זמנית להיות סבלנית על ידי כך שאני לא מתפרצת. כעס הוא דבר שלילי שמשפיע לרעה גם מבחינה פיסית, אך כאב במקום שצריך לכאוב, הוא חיובי. כמו כן, אין הכוונה שעלינו כל הזמן לשתוק. סבלנות היא בסיס שממנו אפשר להגיב תגובה שקולה ועניינית, מתוך שיקול דעת וחשיבה, בלי כעס והתמרמרות ובלי התנשאות.
טיפים לסבלנות
בסוף תפילת שמונה עשרה מופיעה תפילת “אלוקי נצור”, שבה אפשר למצוא עקרונות של מידת הסבלנות ועל ידי הכוונה בתפילה נתחזק במידה זו.
- “אלוקי נצור לשוני מרע…” – תפילה לה’ שישמור את לשוני מרע: מאמירת דברים רעים, מכעס, מקיטורים שבאים מעצבות, דיכאון ותפיסה שלילית.”ולמקללי נפשי תידום” – כשמתקיפים אותי, לא אגיב מיד.
- “ונפשי כעפר לכל תהיה” – מידת הענווה כשורש לסבלנות. גם כשיש לי צרות וקשיים אדע להגיב בסבלנות מתוך ענווה. אז מה, אם כך אהיה אדישה ופסיבית? איפה אני מוציאה את האנרגיה? התשובה –
- “פתח ליבי בתורתך…” – שהאנרגיה שלי תהיה מרוכזת בתורה ובמצוות, ולא בכעס ומריבות ובמחשבות להחזיר מלחמה שערה לקרוביי.
- “וכל הקמים והחושבים עלי רעה, הפר עצתם…” – אל תפגע בהם, אלא עשה שעצתם לא תצא לפועל, שלא אנזק.
- “עשה למען שמך…” – שיהיה שלום בינינו למענך ובשבילך, שיהיה קידוש ה’ בעולמך.
- “עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו…” – שתהיה בינינו שלוה, שלום ורגיעה.
טיפ מספר “עלי שור”:
שתהיה שגורה בפינו ברכה ליקירינו: “שיצליח בגוף ובנפש”. כך שכאשר יקירינו מכעיסים אותנו יהיה לנו בסיס של תפילה ואהבה אליהם, ויגדלו סיכויינו להגיב ביתר סבלנות.