דודו כהןאם לא התחלתם בלימוד גמרא, אולי המוטיבציה העילאית של אהרן רזאל תעזור לכם להיכנס לעולמה של תורה. “צריך להבין שהגמרא לא רוצה שתקרא סתם על פרה וביצה, אלא שתנסה לראות אם יש לך מה לומר על זה, ואם אתה מבין את המהלך ואת הרעיון. ואז זה הופך לאתגר רגשי, אמוני ואינטלקטואלי”
“וכך אמר לי פעם הָרב, סוגר הדלת מֵאחוריו, נכנסתָּ לבית המדרש, מצאת מקלט בִּשדה הקרב. יתייַשב אל מול גמרא, מגן תהְיֶה לו בעת צרה. הפֹך בהּ וַהפֹך בהּ, יומם וָלילה יֶהְגֶּה בהּ, כי אין עצה ואין תבונה מלבדהּ” (אהרן רזאל, “עשרה אנשים”)
נראה שרבים מצטרפים ללימוד גמרא – אם בחברותא ואם לבד – דרך גמרות מבוארות כמו “שוטנשטיין” או “ושיננתם”, אם בלימוד דרך האינטרנט או דרך לימוד פיזי. גם הזמר אהרן רזאל החל לימוד זה, ואף שחרר שירים המדברים על לימוד התורה בנימה שלמה, אוהבת ומחזקת.
הפעם הראשונה שבה נתקל רזאל בדף הגמרא התרחשה כשהיה בסביבות גיל 10, בבית הספר שבו למד. בהמשך סיפר לו המורה שלו למוזיקה, פרופ’ אנדרה היידו, כי חזר בתשובה בעקבות הגמרא, לאחר שהלימוד פתח לו עולמות שלא הכיר קודם. אחרי שנים החל ללמוד בשיעור הדף היומי שמעביר אחיו, הרב יהודה רזאל, בבית הכנסת בית יצחק בנחלאות. במקביל החל רזאל לשלב את הלימוד והתפילה בשירים שונים שחיבר, כמו “חגיגה”, “מנחה” ו”הקרם והביסקוויט”.
“בגמרא טמונה הייחודיות של עם ישראל. הדיאלקטיקה המיוחדת שיש בה היא אחד הסודות של עם ישראל, שהופך אותך לשותף פעיל ביצירת התורה שבעל פה, מפני שלכל אחד יש אפשרות לחדש בה”, הוא מסביר.
מה בדיוק בגמרא גורם לפתח עולם פנימי?
“אתן דוגמה: אם עולם פנימי של אדם לא מפותח מספיק, הוא צריך הרבה גירויים חיצוניים, כמו למשל ערוצי טלוויזיה. ואז משעמם לו והוא מגיע לערוצים נוספים וכן הלאה. אבל אדם אחד שלא מזפזפ ומסתכל על אותו עמוד במשך שלוש שעות, מבין שהעניין האמיתי הוא פיתוח העולם הפנימי ולא הגירויים החיצוניים. אחרת זה לא באמת ממלא. לכן דווקא העיון בדף הגמרא הופך אותך רגיש יותר לעולם. דף גמרא גורם בעצם לפתח רגישות לעולם”.
איך עושים שסוגיות השור שנגח את הפרה כן יעניינו אותך, למרות שהן לכאורה לא רלוונטיות ליומיום שלנו?
“צריך להבין שהגמרא לא רוצה שתקרא סתם על פרה וביצה, אלא שתנסה לראות אם יש לך מה לומר על זה, אם אתה מבין מה הם רוצים להגיד. ואז זה נהיה אתגר אינטלקטואלי, רגשי ואמוני. כמה אכפת לך מהתורה, כמה אתה מוסר נפש על התורה. לכן בישיבות יש רק לימוד גמרא, כי כאן אתה מתעמת עם מהלך לוגי של טקסט ומנסה להבין אותו, איפה הוא לא מובן, איפה אתה יכול להקשות, איפה אתה יכול להתחבר. וזה תענוג”.
עד כדי כך?
“כן. זו התורה שבעל פה. כלומר, כשאתה נכנס ללמוד – אתה שותף פעיל לכתיבת הגמרא. קצת כמו ויקיפדיה, להבדיל אלף אלפי הבדלות. התורה שבעל פה אומרת שלכל עם ישראל יש אפשרות לחדש בה. בלימוד אני מבין שיכול להיות שרש”י כבר אמר את אותו דבר לפני, אבל באופן מסוים החשיבה היצירתית היא-היא המתכון הנדרש. אתה צריך לשאול שאלה שלא שאלו קודם, למצוא קושיה שלא עלו עליה, למצוא משהו ייחודי עבורך. זה טקסט חי, לא משהו קדום. אולי אתה לא גדול כמו אביי ורבא, אבל אתה ממשיך את מה שהם עושים”.
פורסם באתר הידברות