אהבת עולם אהבתנו

אנשים בעולם מחפשים אהבה, מחפשים ניחומים,

מישהו שיחבק אותם, מישהו שאפשר באמת לאהוב,

את האחד או האחת שייתן טעם בחיים, שייתן משמעות,

שימלא את הימים ואת הלילות בשמחה.

אנשים מחפשים את האהבה, כי היא באמת קיימת ופועמת,

כי הם נבראו עם צורך מולד כזה.

התרופה, המרפא לכל התחלואים, תהיה גילוי האהבה הגדולה הזו.

*

“אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'” – אני לא יכול להתאפק מלהביע את אהבתי.

כמה רגש גנוז במשפט הזה.

“אָהַבְתִּי אֶתְכֶם” – באמת, לא כמליצה נבובה.

“הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים” – אתם משעשעים אותי כל כך, אתם בנים יקרים, אהובים.

“כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד” – לא יכול להפסיק להרהר בכם, להגות בזכרונכם.

“עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ” – “הָמוּ מֵעַי” – כמה ערגה וגעגועים ואהבה בדברי ה’ אלינו,

מעיו הומים אלינו, ברואיו קרוצי החומר, מלאי התאוות והחולשות.

“אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”, “מַיִם רַבִּים, לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת-הָאַהֲבָה”.

*

אלא שהיהודי המצוי שוכח, שוכח שאוהבים אותו כל כך.

צרות ובעיות העולם, היצר, התאוות, החולשות והטרדות, גורמים לילד האהוב ללכת לאיבוד,

לשכוח שיש לו אבא שכל כך מתגעגע, שכל כך אוהב.

לוחש היצר – הנחש – בערמומיות:

“אין זו אהבה אמיתית, רק מליצה.

אין אלוקים אינסופי שלא משתנה ויכול לאהוב ולהתפעל מברואיו המשתנים.

הכל “כביכול”, הכל משל בכאילו, הכל רק על מנת להלהיב אותך בחינם.

אף אחד לא אוהב אותך באמת-באמת.

אתה יכול לעבוד ולהתאמץ, להרגיש סיפוק, אפילו להועיל לנפשך ולנשמתך,

אבל בסופו של יום – אתה בבדידותך!

ואף אם יעלה על הדעת שיש אהבה אמיתית,

הרי זו שמורה רק לצדיקי עליון הראויים לאהבה זו,

אלו שבאמת מקדמים משהו בעולם, שמעשיהם משמעותיים ופועלים גדולות ונצורות.

אתה – אין חלקך עמהם,

מה מחדש אתה באיזו מצווה שאתה עושה, אם עשו אותה כבר מאות מיליוני פעמים לפניך?

מה פועל אתה בתפילה שכבר התפללו מיליארדי פעמים לפניך?

מה מזיז אתה בעולם? מה מזיז אתה לבעל העולם?

למי אכפת ממך בבדידותך? אין מבין לכאבך!”

*

עד כאן דברי היצר הרע, שורשו בעמלק,

תפקידו לקרר כל התלהבות ולכבות כל אש קודש.

וכך הולכים אהובים ונופלים בחיפוש אהבות נפולות,

תאוות ויצרים שגורמים רק לצימאון גדול הרבה יותר, כמו מים מלוחים.

ולא מוצאים, ולא רווים, ולא מוצאים מרגוע ומנוח בחיים…

*

אולם דברי התורה, הנביאים וחז”ל הקדושים עומדים מולם כאלף עדים ומכריזים:

“אהבת עולם אהבתנו ה’ אלוקינו, חמלה גדולה ויתירה חמלת עלינו”.

ובזהר הקדוש: “אם היו יודעים בני אדם עד כמה הקב”ה אוהב את ישראל  –

היו שואגים כאריות לרדוף אחריו”.

כל סיפור העולם הוא סיפור אהבה אדיר של הבורא לברואיו,

אהבת אמת שתנצח את הכל.

והיא מכוונת כלפי כל בן ובת, כל ילד וילדה.

כמו שאין שום סתירה בין אהבת הורים את כלל משפחתם,

לבין אהבתם העמוקה והחודרת לכל אחד ואחת מפרטיה.

אהבה רבה, אהבת עולם!