רוצים לדעת איך מרגיש ילד כשאביו אינו עימו? הרב יצחק רבי, ששמו הולך לפניו כאחד מבכירי היועצים החינוכיים בארץ וססמתו היא “חינוך באהבה”, מעניק עצות מניסיונו העשיר, כיצד להאהיב על הילד את התפילה בשבת ולהימנע מטעויות שישניאו אותה עליו
זיכני הקב”ה להיות שותף בשבתות חתן של תלמידי האהובים עלי ביותר, ביום חגם בהגיעם לגיל המצוות.
כבר בראשית התפילה ניכרת על פניהם שמחה מיוחדת. החתן מתרגש ככל ילד בגיל זה לקראת קריאת התורה, והאווירה הולכת ומתחשמלת עת מגיע השלב בו אמור החתן לעלות לתורה.
אך לא בזאת רציתי לעסוק הפעם. עם כל השמחה והאווירה המצוינת הקיימת בכל שבת מעין זו, תמיד עיני נחות על אותם ילדים היושבים להם בבית הכנסת ללא אביהם.
מכיוון שדבר זה נוגע אלי מאד, אני תמיד שואל אותם את השאלה המתבקשת: איפה אביך? בדרך כלל התשובה היא הומוגנית אצל מרבית הילדים. “אבא שלי מתפלל בנץ, ולי קשה להתפלל בשעה מוקדמת זו. מכיון שכך אני כאן ללא אבא”.
הורים יקרים!
ברצוני לנצל במה זו בקריאה לכל ההורים הנוהגים להתפלל בנץ בשבת קודש ומניחים לילדיהם להתפלל לבד ללא השגחה ובעיקר ללא אבא.
על אף חשיבותה הרבה של תפילה בנץ, אינני מסוגל להבין תופעה כזאת. האם תפילה בנץ עדיפה על תפילה לצד ילדך? היאך תחנך את בניך לתפילה ללא דיבורים, לתפילה ככל הילדים היושבים לצד אביהם?
במרבית הפעמים הבחנתי שהילדים שהיו ללא אביהם בתפילה, היו מחוץ לכותלי בית הכנסת במשך רוב התפילה, ובמעט הזמן שכן היו בבית הכנסת – כמעט ולא התפללו.
האם הילדים אשמים בכך? בוודאי שלא! הילדים זקוקים לאבא.
אבא יקר! לתפילתך דאגת, אבל מה עם בניך, האם אינם זקוקים שאביהם יישב לצדם בתפילה וישגיח עליהם? עליך בלבד מוטלת אחריות לחינוכם של בניך האהובים!
כפיה בשבת?
ואם כבר העלנו את הנושא, אני חושב, שגם אין שום סיבה לכפות על הבנים להגיע לתפילה עם אבא בנץ החמה. אין היגיון להכביד על הבנים לקום השכם לתפילת שחרית בשבת קודש. השבת ניתנה גם למנוחה ובוודאי לילדיך הרכים שטרם הגיעו לגיל מצוות. יתכן, שפעולה זו תגרום להם אי-רצון להתפלל בשמחה ובעיקר באהבה, ויהיו אדישים לכל עניין התפילה. על אף שנראה לך שילדיך מאושרים להגיע עמך לתפילה בנץ החמה, צריך לבדוק זאת לעומק באם הם עושים זאת מחוסר אפשרות, או מרצון.
וגם כשמתפללים עם הילדים בשעה נורמלית, עלינו למצוא מנין שמתאים גם לילדנו ולא רק לנו. בעת המודרנית של היום, הילדים על פי רוב אוהבים תפילה לא ארוכה. בעל תפילה שמאריך בתפילתו בסלסולים וניגונים מיוחדים – זה יכול בהחלט לעניין אותך אבל לא בהכרח גם את ילדיך.
במשך שנים הייתי נוהג להתפלל בשבת קודש באחד המושבים, בפרוזדור בית שמש. התפילה במקום הייתה ארוכה וממושכת. בפרק זמן זה ראיתי שהילדים שנכחו במקום, היו חסרי סבלנות במהלך התפילה. בכל אותם שבתות לא הבנתי מדוע הילדים הרכים צריכים לשבת בתפילת שחרית ארבע שעות ויותר כשהם מתוסכלים.
הורה יקר! תן לילדיך לזרום בתפילה מתוך רוגע ושלווה. הנח להם להתפלל בקצב שלהם.
תפילה של ילד
עוד נקודה. אני בטוח שנתקלתם כמוני באותם הורים הכועסים על בניהם שאינם מניחים את האצבע בסידור התפילה ועוקבים אחר החזן.
אז – נא הניחו לילדיכם. הניחו להם להתפלל בקצב שלהם. זכרו! ילדים לא בהכרח מתפללים בדביקות כשלכם.
אני נזכר בדברי המשגיח הגדול הגאון הרב שלמה וולבה זצוקל”ה שנהג לומר שאין להביא ילד לבית הכנסת קודם שהוא בשל לכך. כששאלוהו מאיזה גיל ראוי להביא את הילד לבית הכנסת, השיב: גיל 6 או 7. לא קודם לכך. כי ילד שמגיע לתפילה ואינו מבין את משמעות התפילה – ימאס בתפילה, והתפילה תהפוך עבורו לעול בלתי רצוי. התפילה צריכה להיות פרס בשביל הילד. לא פחות!
יהי רצון שבורא עולם יקבל את תפילותינו ונזכה לחנך את בננו-ילדנו מתוך שמחה ואהבה.
החותם באהבת התלמידים
הרב יצחק רבי הוא מבכירי היועצים החינוכיים בארץ. מכהן שנים רבות כמפקח חינוכי בת”ת “חניכי הישיבות” ביתר עילית. מגשר מוסמך.